ריח של נבלה

[זכיר]

ריח של נבלה

זה לא סוד שהאף האנושי רגיש מאד לריח של נבלות. השאלה היא למה? כדי להמנע מקרבה לנבלות? (מוזר לי, מכיוון שאת הנבלה מזהים מעשרות מטרים, יותר ממרחק בטחון סביר במידה ונדרש כזה) כדי להתקרב לנבלות? (טעים? בריא?) או אולי הרכב כימי מקביל לריח חשוב אחר?

 

[שפם המקובלים]

שני הסברים סותרים:

1) בעבר האדם היה אוכל נבלות, לפחות חלקית ולכן היה כדאי לו לאתר אותן לפני שאיזה צבוע רעב יחסל אותן. 2) איפה שיש נבלות יש זבובים ושאר חרקים מפיצי מחלות, אז כדאי דווקא להתרחק מהן.

 

[זכיר]

אני יכול להבין ש

עפ"י 1 - אכילת נבלות היא תקינה? כמובן שצריך להגדיר מהי נבלה, מרגע שעולה הריח? אפשר לאכול בשר רקוב שנשכח במקרר? (לא שיש לי תוכניות מעשיות כאלה). זכור לי איזשהו עניין עם סימני פיצוח עצמות עתיקות והסבירות שצבוע רעב כבר כירסם כהוגן את הנבלה והותיר רק את מח העצמות לאינטיליגנט שיצליח לפצח אותן. יכול להיות שמח עצמות "מיושן" הוא תקין לאכילה בזמן שבשר "מיושן" איננו כזה? 2 - מוזר לי מה שאתה כותב. זו השערה מבוססת? ככל הידוע לי, חרקים יש בכל מקום. אני מתקשה להיזכר במגיפה קטלנית שגורמיה הועברו ממתים (ש"הבשילו") לחיים ע"י חרקים. האם הידיעה הכללית שבנבלות "יש מחלות" היא נכונה?

 

[מקלורן]

לא לכל דבר יש הסבר אבולוציוני

יתכן שלנבלה יש ריח עז וחריף ללא קשר לרגישות ספציפית של האף.

 

[זכיר]

בהחלט יתכן

אלא שאז לא יהיה לי עניין בתשובה. לפחות לא בהקשר של הפורום הזה. חוש הריח הוא הראשוני והבסיסי ביותר מכל החושים החיצוניים. סביר להניח שביכולתו לזהות מולקולות רלוונטיות להישרדות שלנו. האם הרתיעה המוכרת מריח של נבלה היא נרכשת או פנוטיפית? במידה והיא נרכשת, האם היא נרכשת בניגוד לאינטרס הישרדותי בסיסי?

 

[Wolverchenus]

תשובות השערתית (שלא צוינו)

1. איפה שיש נבלה יכול להיות שיש את הטורף שהפך אותה לנבלה. 2. בשר רקוב הוא לא טוב לנו נקודה. נבלה טריה אולי עוד תהיה לנו טובה, מצד שני, אם אתה רואה נבלה באיזשהו מקום הסיכויים הם שהיא לא מתה בכמה דקות האחרונות. (אני לא בטוח כמה רתיעה תהיה לנו מחיה שאנו רואים אותה מתה בזה הרגע) 3. חיה שמתה בלי סימני טרף עליה יכולה להיות נגועה במשהו.

 

[זכיר]

טיעונים טובים

את הניסוח של הטיעון השני התקשתי להבין. עוד בקשר אליו- הנחרצות של קביעתך כי בשר רקוב הוא לא טוב לנו ברורה. אני מניח שאתה לא מתכוון לבוטוליזם מכיוון שכפי שהבנתי משגת, בוטוליזם מתפתח בתנאים של מזון משומר (חיידק אנאירובי). ועוד על הטיעון השני ובנוגע לנושא שהעלתי תגובה או שתים קודם, פרטים מסוימים של האדם (ספאינס? קדום יותר? לא יודע), השאירו אחריהם עצמות מפוצחות של בעלי חיים שכנראה לא הם הרגו. האם המידע הזה מבוסס? האם הוא מעיד על אכילת נבלות או חלקי נבלות? תוך כמה זמן מעלה פגר את הניחוח המוכר בתנאים של קיץ אפריקאי בסוונה?

 

[לייבניץ]

באותה מידה תוכל לשאול גם

למה האף האנושי רגיש לריח של חרה. האף מריח את הריח, פשוט מפני שהוא קיים. לא לכל תכונה יש סיבה הקשורה להתפתחות ברירתית, ישנן הרבה תכונות שקימות משום שאינן גורעות ואינן תורמות לסיכויי ההשרדות של הפרט.

 

[זכיר]

הבנתי את הנקודה , תודה

ריח של צואה יכול לאפשר לזהות איזורי התיישבות אנושיים (בתקופה הטרום-סניטרית). אנקדוטה מודרנית - לא מעט מטיילים מנווטים ל.. ומוצאים תחנות רכבת בהודו לפי הריח. רוב(?) היונקים משתמשים בגללים כבמכשיר תקשורת.

 

[לייבניץ]

../images/Emo8.gif

 

[אבוקדו23]

אותי לימדו שהדעה השנייה היא הנכונה

עד כמה שהבנתי מדובר למעשה במנגנון בחירת המזון שלנו. בשר רקוב הוא מסוכן לאכילה, יש בו התפתחות של חרקים, חיידקים ושאר ג'יפה ולכן פרט אשר מתרחק ממנו ומוצא אותו לא מושך לאכילה הוא בעל יכולת טובה יותר לשרוד. חוש הריח וחוש הטעם במקרה הזה משמשים לאותו צורך - הפרדה בין מה שכדאי לאכול למה שלא כדאי לאכול (החושים האלה מאוד קשורים כל הזמן...) בכלל, לפי אחת התאוריות זו הסיבה העיקרית לקיומה של תחושת הגועל בכלל, מציאת הפרשות מסוימות דוחות במיוחד (האינסטינקט המיידי הוא למצוץ פצע מדמם אולם לא פצע מפריש מוגלה), רתיעה מחרקים ומכרסמים נושאי מחלות, ואפילו העובדה שלראות בנאדם מקיא גורמת גם לנו להקיא יחד איתו (לפי הטענה זה שריד מהימים שהיו אוכלים בצוותא, אם מישהו אכל משהו מקולקל שעורר את אינסטינקט ההקאה - כנראה שכולם אכלו אותו וליתר בטחון כדאי להקיא גם),...