תרגום מצוין, ווירקליך!
וברוך בואך לפורום. קנאת סופרים תרבה... ותודה על הסבלנות, בן, שחיכית עד שאסיים. אז הנה הנוסח המלא שלי (תמנונה, האם תוכלי להקליט עצמך בשיר, ולהעלותו כקובץ WAV אן MP3?) בת-שבע ======= שם בלב הרחוב הצר שוכן לו בית מהורהר, בעליית-הגג שם גרה היקרה מכל יקר. שם כל ערב אסתובבה ליד ביתה ברחוב, שורק לה וקורא: בת-שבע, בואי למטה, טוב? מתעורר לו צריף ישָן צׂהר קט מעל נפתח אל הרחוב הנם בת-שבע צליל קולה מתוק תשלח: - רק עוד רגע קט, אהוב וכבר אתפנה לך עוד קצת הלוך ושוב מה זה משנה... משוטט ברחוב ושר לועס בוטנים ומאושר, שומע את טפיפת רגליה הקטנות על גרם צר. כשהופיעה כבר למטה אני מחבק בחוֹם, על ראשה נושק בשקט ולבי יֵהוֹם. -בקשה אחת לי, דוּדי, אל תשרוק לי מהרחוב, -הוא כבר שוב שורק, כך אמא זה מרגיז אותה לרוב. השריקות לא בשבילנו זה מתאים "לָהֵם". תן סימן פשוט ביידיש, ואל תתלַהֵם. -לא אמשיך לשרוק יותר על כך אני כאן לך נשבע, בשבילך אני אפילו מוכן לחזור כאן בתשובה. כמו אימך אהיה, בת שבע, דתי ומאמין, כל שבת אקום בשבע ואוכל חמין. -אני לך מאמינה, ועל כן אהובי, דָוִד אתפור שקית תפילין ממשי, וארקום מגן-דוד. כשיגידו ´איזה יופי´ תענה להם: - זאת רקמה מלכת היופי, ככה תהמהם. - תודה עבור השי שֶלָך, אני כל-כך אוהב אותך! אוהב את אמא, את הרחוב, גם את הבית הנתמך, את החצץ ליד הפתח עליו תדרוך רגלֵך, הנה שוב אימך קוראת לך, שובי לביתך! משוטט ברחוב ושר, לועס בוטנים, ןמאושר, שומע קול טפיפת רגליה הקטנות על גרם צר. מהורהר שוב צריף בן-חיל, הרחוב שוב נֶאֱלָם, שובי בחלום הליל, אחרי שאני נרדם.
