רילוקיישן לאחר תחילת שנת הלימודים

[עכשו אני]

רילוקיישן לאחר תחילת שנת הלימודים

שלום לכולם וברוכים הנמצאים,
אנחנו עומדים לעבור לארה"ב ,במסגרת עבודתו של בן הזוג, עם שלושת ילדנו (12,9,6).
לצערי, בשל מגבלות שונות מסתמן כי לא נוכל לעבור במהלך הקיץ וסביר כי זה יקרה לקראת סוף ספטמבר. זה לא אופטימלי בייחוד לנוכח העובדה ששניים מתוך שלושת ילדינו נקלטים השנה במסגרות חדשות (מעבר לכיתה א' ומעבר לחטיבת הבינים) והמשמעות היא, קליטה כפולה מבחינתם.
השאלה שלי, בתוך כמה זמן מהרגע שמגיעים לשם סביר להכניס אותם לבית הספר? זו תהיה להם פעם ראשונה שם ומן הסתם יצטרכו זמן "להסדיר את הנשימה" אחרי שנוחתים. ימים/שבועות?

 

[mumfor4]

אל תילחצי

הילדים שלי נכנסו לחטיבה ולכיתה א אחרי ששנת הלימודים החלה .
הילדים מסתגלים מהר , הכי חשוב שתשדרו רוגע ושלווה , הכול יהיה בסדר .
גם חודש אחרי תחילת השנה זה לא נורא , ממילא הכול יהיה חדש להם והם קודם יצטרכו ללמוד אנגלית ככה שהחומר הלימודי פחות קריטי בשלב זה . כדאי ללמד אנגלית עכשיו לפני המעבר , במיוחד לחזק את האנגלית למי שעולה לחטיבת הביניים .
הרבה הצלחה ,
דורית

 

[ניריתסקוטלנד1]

ברוכה הבאה לפורום

להבנתי יש לך 3 ילדים עם שלוש קליטות במסגרת בית הספר. מכיון שהם עוברים מדינה, ואני מבינה שאתם עוברים מישראל לארה"ב, הכל יהיה להם מאוד מאוד שונה בכל מקרה.

מצטרפת לדורית שצריך לתגבר את האנגלית שלהם כמה שיותר, ככה שתהיה להם נחיתה יותר פשוטה.

לשאלתך, כל אחד הוא שונה ואת יודעת הכי טוב מה נכון לילדים שלך. אין פה חוקים. יש אנשים שישר יכניסו למסגרות כי זה מה שנכון לילדים, ואחרים יקחו חופשה להכיר את המקום, להתאקלם ואז להכנס למסגרת. מכיוון שאתם מגיעים אחרי תחילת שנת הלימודים, נראה לי (לא בטוחה בזה) שאת יכולה פשוט להודיע לביה"ס מתי הילדים נכנסים למסגרת.

תרגישי חופשה לשאול ולשתף כאן מה שנראה לך, רובנו היינו במקום הזה ויכולים לעזור, אפילו אם זה רק הבנה של מצב שמישהו אחר פשוט לא יכול להבין

בהצלחה לכם.

 

[בוקובזה שטראסה]

היא לא יכולה "פשוט להודיע לביה"ס".

היא תצטרך לרשום את הילדים קודם, מה שידרוש הוכחת מגורים בתחומי הדיסטריקט (כל זה בהנחה שאנחנו מדברים על בתי ספר ציבוריים, כמובן).
&nbsp
במקום השואלת, הייתי מברר כבר עכשיו עם בתי הספר האם הם יצטרכו להציג איזשהו תעוד מישראל (גם חיסונים וגם אולי בנוגע לרקורד החינוכי של הילדים). מעבר לזה ה-cut off dates בישראל ובארה"ב שונים לעתים, אז לוודא שהילד אכן יירשם לכיתה שאליה מצפים שהוא יירשם (יש דיסטריקטים שיהיו גמישים עם זה, ויש שפחות).

 

[ניריתסקוטלנד1]

כל מה שכתבת ברור,

אני הנחתי שכל זה ידוע לה וברור, ורק עניתי לשאלתה מתי להכניס את הילדים לבית הספר.

תודה על ההרחבה שאולי לא ברורה לה.

 

[forglemmigej]

רציתי לשאול אם אתה כבר פה לגבי בתי ספר פרטיים

עד כמה הדבר הזה נפוץ באמריקה , האם החינוך בו איכותי יותר או שיקר יותר האם הוא קשור למשרד החינוך או כל אחד עושה מה שבראש שלו א-לה בתי ספר דמוקרטים, חרדים, אנתרופוסופים בארץ , איפה שאני גרה הרבה הורים בערים הגדולות מעבירים את הילדים לבתי ספר פרטיים כדי לא לערבב אותם עם ילדי מהגרים משהו בסגנון של לא ללמוד עם ילדי אתיופים בארץ

וכשעושים כל מיני מבחנים שנתיים על רמת קריאה, כתיבה ומתמטיקה מתברר שיש הבדל רציני ברמה בין הפרטיים לציבוריים לרעת האחרונים כמובן , זה מעלה שאלה של שיויון מה קורה עם הורים שלא יכולים לשלם על פרטי ואולי יש להם ילד מוכשר מאד-האמת לכל ההורים יש ילדים מוכשרים שקפצו שמונה כיתות בגיל שלוש וסיימו מצטיין דיקאן בגיל שבע בלע"ר-שלא יכול להתקדם כי יש כאלו בכיתה שלא נותנים לו. זה אותו דבר כמו ברפואה ציבורית vs פרטית ,בדיון נפרד אני ממליצה לקרוא את ספרו של יובל נח הררי החדש ההסטוריה של המחר שבו הוא מתאר איך רפואה פרטית מאריכה חיי אדם עשירים על חשבון עניים כי להם פשוט אין איך לשלם מי, שרוצה לינק להורדה שיפנה בפרטי..ולסיום בית ספר מדהים בניו יורק בעברית לא הבנתי בדיוק את שיטת הצארטר הזו אבל הילדים מהממים בו [URL]https://www.youtube.com/watch?v=ZM61trOmYpY[/URL]

 

[בוקובזה שטראסה]

בתי הספר הפרטיים הם גם הכי טובים, וגם הכי גרועים.

יש את בתי הספר מסוג אלו שאת מתייחסת אליהם, שהם מאוד אקסלוסיביים ונועדו בדרך כזו או אחרת להפריד את ילדיהם של בעלי האמצעים מן האוכלוסיה הכללית. אבל יש גם בתי ספר פרטיים על בסיס דתי שנועדו להרחיק את בני "המאמינים" מההשפעות השליליות של מערכת החינוך הציבורית "הכופרת", והם לא בהכרח ברמה גבוהה, ולעתים ברמה אקדמית נמוכה ממש. אותו דבר, דרך אגב, נכון גם לגבי האוניברסיטאות. גם הכי טובות וגם הכי עלובות הן אוניברסיטאות פרטיות (don't get me started על בתי ספר ואוניברסיטאות למטרות רווח).
&nbsp
צ'ארטר סקול זה ייצור כלאיים. בית ספר ציבורי, כלומר ממומן ממסים (אבל בד"כ פחות מהפאבליק סקולז) ומפוקח (אבל ברמה נמוכה יותר מהפאבליק סקולז), והקוריקולום והניהול לא כפופים לדיסטריקט. חלקם, ד"א, מנוהלים ע"י חברות למטרות רווח, בטענה שבאיזורים קשים הם יכולים להגיע להישגים טובים יותר, וגם להרוויח. חלקם הם יוזמה של הורים באזורים חזקים דווקא, כי הם מאפשרים להורים השפעה גדולה יותר על תוכן ואופי הלימודים.

 

[forglemmigej]

אוקי תודה על ההסבר

חשבתי שבאמריקה הכל פרטי

 

[forglemmigej]

וגם רציתי להוסיף עוד משהו

בתפוז בניגוד לפייסוש אפשר לערוך הודעה רק אחרי 15 דקות של חסד, אז אני מוסיפה פה כמה ימים לייטר, באמריקה עד כמה שהבנתי מגעת יש את הענין של להכיל את השונה למרות שצריכים להסכים על ערכים מסוימים בכדי להיות אמריקאי ,אתה יכול להיות בעל זדהות אתנית טוטאלית מאיפה שאבות אבותיך הגיעו , יש זכרון הסטורי לכל קבוצה , יש צורות פיזיות שונות אבל חייבים לשחק את כללי המשחק האמריקאי עם כל ערכיו, במדינות אחרות ובמיוחד אירופאיות קשה להכיל את השונה , יש בהן משהו נוצרי חומל כזה שיש לנו הרבה אז נוכל לחלוק עם האחר שפחות הצליח לו ,אבל הרבה פעמים האחר הוא לא נוצרי בכלל ולא מבין מה רוצים ממנו ,כי הוא רוצה להיות תקוע עם הערכים שהביא מהבית ושהרוב יכפיף את עצמו בכלל למיעוט הזה , הם לא רוצים ללמו את השפה (כמו רוסים שהגיעו בגיל מבוגר לארץ), לא מענין אותם ערכים מקומיים, למשל דוגמא: נניח הורים מגיעים לקבל חוות דעת על הילד בבית ספרבסמסטרים אז פה נהוג להושיט את היד לשלום כשמישהו נכנס ,אם זו מורה אשה האבא מזהות אתנית אחרת לא ילחץ לה את היד, לא רק שזו גסות רוח שלא תאומן זו יריקה בפרצוף , יש עוד הרבה כאלו, מצד שני האנשים פה די שמרנים ולא פעם הם נולדים ומתים באותו כפר בלי שנסעו לברלין אפילו, אז איך הם יכולים לקבל פתאום מישהו שנחת עליהם מכוכב אחר, בערים הגדולות נמצאים רוב המהגרים כי רק שם יש אפשרות למצוא עבודה, אז כמובן שהם שולחים את ילדיהם לבתי הספר בעיר וההורים המקומיים מוציאים את שלהם , זה כמו הילדים של השבחים בארץ שאף בית ספר לא מקבל אותם או אפילו בגני ילדים כי יש להם צבע אחר ושפה אחרת , בשבדיה התברר שבשנתיים האחרונות רמת הלימודים ירדה מאד בבתי הספר , אבל אצלם היות שפוליטיקלי קורקטנס זה כמו תנך אסור לדבר על הסבה האמיתית והיא רמת הלימודים הנמוכה של בני המהגרים ,או שההורים הוציאו את ילדיהם תכולי העין ובהירי השיער מבתי הספר האלו והם אומרים שצריך לשנות את השטה ולהשקיע יותר בלימודים, באמריקה היות שכולם מהגרים הבעיה הזו לא קיימת בעצם , אמנם יש הורים שיכולים יותר להשקיע אבל הילד יכול להיות סיני או אינדונזי או ישראלי ברמה גבוהה כי הם כולם מגיעים ממקום אחר.

 

[ניריתסקוטלנד1]

את צריכה להיזהר אם הכללות.

לא כל אירופה היא אותו דבר ולא כל עיר באירופה היא אותו דבר וככה גם בארה"ב.
אני מבינה מה את אומרת לגבי ארה"ב, ארץ המהגרים, אבל משום מה נראה לי שיש בארה"ב הרבה אנשים שחיו כל חיים במקום אחד וככה ישארו, בדיוק כמו באירופה.

 

[אספרסו2]

בקשר לקשר בין אוכלוסית מהגרים

ואיכות בית הספר הרי שהיא בהחלט צודקת.
בגרמניה מי שחפץ ברמת חינוך גבוהה לא ישלח את ילדיו לכיתות מאוכלסות במוסלמים.
תלוי כמובן גם בסביבת המגורים,אצלנו כאן הרוב המוחלט גרמני,יצא במקרה שבית הספר המקומי
מדורג ראשון מבחינת ההישגים בכל העיר,יש בו גם בריכת שחייה וחוגי העשרה והכל כלול

בית ספר ציבורי כמובן.

 

[forglemmigej]

זה בטוח שאמריקה ואירופה שונות

לפחות בשפה..
מה שהתכונתי להגיד שאלו שלא עזבו את המקום שנולדו בו אף פעם ,לא נראה לי שהם גרים בערים הגדולות, הם לא היו שורדים שמה דקה ובערים הגדולות נמצאים המהגרים כי יש יותר אפשרויות וגם יש יותר אנשים מאותה תפוצה שלהם כך שיותר נוח להם חברתית , לא כולם כמונו חיות בחורים נידחים שעברית אפשר לשמוע רק באינטרנט

אני חושבת שאם מדינה מקבלת חוקית אליה אנשים ממקומות אחרים, היא צריכה לעשות הכל אבל הכל כדי שהם ישתלבו וירגישו חלק מהמילייה אחרת יהיה פיצוץ בדיוק כמו שהיה עם האתיופים בארץ.
לא מזמן הייתי באוטובוס באוהוס ועלתה איזה קבוצת ילדים כשהפדגוג עלה בסוף -גם אוהבת את זה שיש מחנכים זכרים פה ולא רק נקבות- לאחר שהוא עלה הוא קרא לילדים בשמותיהם כדי לודא שכולם עלו : עביר, עיישה, מוחמד, מנעל וכו וכו' לא היה אפילו שם אחד דני לרפואה למעט שמו של המחנך ,בטח קראו לו יספר או מתיאס , יש להניח שבבתי ספר אחרים ההורים מביאים את הילדים לנקודת האיסוף עם הרכב שלהם..מה שעוד שמתי לב שהוא קרא לכולם באלף במקום בעין שלא קיימת בשפה פה : אביר, איישה, מנאל

 

[carlimi]

יש בתי ספר ציבוריים מעולים

הכל תלוי באיפה גרים = כמה כסף מרוויחים.

 

[בוקובזה שטראסה]

שני ילדים שאני מכיר היטב הולכים לכאלה. לא ברור

לי איך זה קשור לאיכות בתי הספר הפרטיים.

 

[carlimi]

אולי לא קשור

אבל היא כתבה שאצלם בתי הספר הציבוריים הם לא משהו בכלל ...
ושאלה על תקציב וכאלה ...
נכון שגם כאן על מנת ללכת לבית ספר ציבורי מעולה צריך שיהיה להורים כסף כדי לגור בשכונה המתאימה, אבל בית הספר הוא בחינם ... ויש מספיק טובים גם באמצע ...
סתם רציתי לתת תמונה יותר רחבה ..
לא כזה קריטי בהתחשב שהיא לא עוברת שבוע הבא לארה"ב ... אין צורך לתקוף.

 

[עכשו אני]

הילדים אכן ילכו לבתי ספר ציבוריים ולמיטב הבנתי

לא אמורה להיות בעיה עם ה cut off dates מאחר ושלושתם ילידי תחילת ו/או אמצע השנה.

ותודה!

 

[Et tu Brute]

בעניין הקליטה הכפולה

אולי כדאי לשקול לוותר על תחילת שת הלימודים בארץ? השנה החגים מוקדם, אפילו חצי מחופש סוכות בספטמבר. לא בטוח שיש טעם להכניס, שילמדו שבוע ורבע, ייצאו לחופש, ילמדו עוד יומיים וחצי, שוב חופש... אולי עדיף לנצל את הזמן הזה למשל באמת לתגבר את האנגלית או הכנות אחרות לקראת הנסיעה?

 

[mumfor4]

הבנתי שהקליטה הכפולה

מתייחסת לילד שמתחיל בית ספר וילד שמתחיל חטיבה , אין טעם להתחיל ללמוד בישראל אם דקה ורבע אחרי זה עוזבים את הארץ .
אבל אולי לא הבנתי נכון .
בכול מקרה מסכימה איתך .

 

[עכשו אני]

תודה רבה רבה על התשובות. האמת שבשלב הזה

כל פרט חשוב ושום דבר לא מובן מאליו בשבילי...
אני מסכימה בהחלט שעבור הקטנציק שעולה לכיתה א', מיותר להתחיל את שנת הלימודים ואנחנו נערך למסגרת חלופית. באשר למתבגרת, אני בספק אם תסכים להפרד מהחברות שלה עד הרגע האחרון וסביר כי תרצה להתחיל את שנת הלימודים כאן.
בכל מקרה, בשלב זה הילדים אינם רשומים כרגע לבתי ספר בארה"ב מאחר ואין לנו הסכם שכירות ואנחנו עדיין לא יודעים היכן נגור (עוברים לסיליקון ואלי). אני מניחה שזה יקרה בשלבים יותר מתקדמים ואז גם נפנה לביהס.
ההתלבטות כאמור (בחרתי כרגע רק אחת מתוך עשרות שאלות ותהיות

) היא מה הטיימינג הנכון להכניס לביהס אחרי שנגיע, שהרי לא יהיה להם את חופשת הקיץ להסתגל למקום. אני מניחה שנצטרך לזרום עם העניין הזה.

 

[ניריתסקוטלנד1]

קדימה אנשי ארה"ב, למרות שיש לנו פה כמה שירשורים

באותו ענין בעצם, תזכרו שכל אחד והעולם שלו והשאלות שלו.

תשימו פה כל מה שנראה לכם חשוב לדעת, לטפל ואיך. בואו נעזור להם.