רילוקיישן עם חלק מהילדים

[mensn]

רילוקיישן עם חלק מהילדים

שלום. מישהו עשה רילוקיישן רק עם חלק מהילדים (השאיר בארץ חיילים?).
אשמח לשמוע תובנות.
קשיים, איך התגברתם וכו.
מרגישה מבולבלת מאוד.
תודה!

 

[ilanvag]

משפחות רילוקיישן שהשאירו חיילים בארץ, ועברו עם חלק מהילדים?

כן, יש לנו פה כמה כאלה, אשאיר להן לענות.
&nbsp
פשוט הוספתי פרטים לכותרת, כדי שיהיה יותר ברור מה אתה מחפש.

 

[mensn]

תודה רבה!!

אשמח לשמוע.

 

[KallaGLP]

שאלת כאן על כך בעבר וגם קיבלת כמה תשובות, כולל ממני.

להזכירך, הנה השרשור.
לא חושבת שמשהו השתנה מאז.

 

[mensn]

נכון. אבל אצלי השתנה.

ממשהו שהיה בגדר סימן שאלה זה נהפך למשהו וודאי ואיתו מגיעים המון חששות ותהיות. ונכון שענית ואשמח גם לדבר איתך בפרטי אם אפשר.
אשמח לשמוע גם מעוד אנשים שיש להם ניסיון. זו החלטה לא פשוטה ולא קלה ולמען האמת די מטלטלת.
תודה

 

[KallaGLP]

אכן, ההחלטה היא לא פשוטה. אשמח לעזור גם בפרטי

אשלח לך מסר עם מספר טלפון.

 

[KallaGLP]

אגב, מסתבר שנהיה שכנות.

אנחנו גם באזור סיאטל.

 

[doronf65]

תראי...

זה לא פשוט וזה מאוד אינדבידיאלי. דודים שלי עברו לפני המון שנים (אבל מה זה משנה...

) עם שני ילדים צעירים והשאירו את בת ה- 17 לסיום התיכון והשרות הצבאי. בבית חם (אצל הדודה). זה לא היה קל לה, או להם, אבל היא היתה ילדה גדולה ועצמאית ולאחר השרות היא הצטרפה אליהם.
&nbsp
אני אישית - - - בני משרת כרגע ואני חי פה, אני מצפה שהוא יעבור ברגע שהוא יסיים. אבל זה מצב קצת שונה כי אמו בארץ והוא גדל בארץ. ההחלטה הגדולה שלי היתה האם לעזוב את הארץ כשהוא היה בן 7... ועשיתי החלטה שהוא בידיים טובות.
&nbsp
בואי ואסכם זאת כך: זה מאוד ספציפי לילד, להורים ולמבנה המשפחתי אבל בשורה התחתונה הילד צריך לפרוש כנפיים מתישהו, ואם יש לו לאן לשוב בסופ"שים (סבים? דודים?) והורים שנמצאים אילו בקשר חם בעזרת הטכנולוגיה... זה עובר ואפילו כיף ענק לנסוע ל- 3 שבועות בשנה לאבא-אמא באמריקה...

&nbsp
אם תוכלי לפרט: למי יותר קשה? לך? לו? מה הוא אומר? מה הפתרונות המוצעים לתקופה הזו? כמה חשוב לכם להתפתח ולא להעצר בגלל עיתוי לא מוצלח של שרות צבאי? האם אתם מוכנים לתת לזה לעצור לכם את ההתקדמות?

 

[mensn]

תודה!

אני מניחה שלי יותר קשה ממה שלו. יש לו לאן לחזור. יש לו חברים וחברה... כל זה מצד אחד. מצד שני הוא ואני מאוד קשורים והוא גם קשור לאחיו הקטן. מובן לי שהתחושה היא סובייקטיבית מאוד, אבל זו מין תחושה שאני מפרקת משהו שלא יוכל להתחבר שוב. (הבישולים של ימי שישי כשהוא חוזר מהצבא.. המשחקים עם האח הקטן וכו').
יחד עם זאת, הוא מאוד מפרגן לתפקיד שקיבלתי (וזה חתיכת קידום). לא שמעתי ממנו מילה שלילית אחת אלא להיפך.
אם חושבים על זה בצורה הכי קרה - אז ברור - לא אתן לכלום לעצור את ההתפתחות הזו.
אבל האמוציות... הן שוברות....

 

[doronf65]

לפעמים

הפחד מהצעד הרבה יותר גרוע ומענה מהצעד עצמו והקשיים שבאמת נתקלים בהם... את עושה צעד חשוב למשפחה (כולל הגדול) בזה שאתם עוברים לארה"ב. שנתיים וחצי יעברו! והוא יצטרף אליכם לעתיד עם הרבה יותר אפשרויות משחשבת שתוכלי לתת לילדייך לפני חצי שנה.
&nbsp
במשך שנים שגידלתי את הבן שלי מרחוק ידעתי שאני אתן לו חיים עם כל העולם לפניו כשיגדל. היום הוא מודה לי. מעבר לדרכון, אנחנו בשקר מעולה, יומיומי, בווטסאפפ, טלפון ושאר הכלים, ברמה של "אני וחברה שלי מצלצלים אליך עוד שעה מהדרך. תתפנה!" ןאני כמו חייל טוב מתפנה לשיחות עם הזוג...

 

[gidishemer]

שמע, אני באמת מקווה שזו שגיאת כתיב פשוט

כי אחרת ה״אנחנו בשקר מעולה״ זה חתיכת טייפו פרוידיאני...

 

[thecurrentcarlimi]

הקדמת אותי ...

 

[doronf65]

שגיאת כתיב!

אבל איש אינו אחראי באופן מלא על תת ההכרה שלו...