ריצה או הליכה

[ר ו נ י נ מ ר]

ריצה או הליכה

שאלה - מה הסיבה שמעל מהירות מסוימת (7-8 קמ"ש) יותר קל לרוץ מאשר ללכת ?

 

[רונן לין]

זה לא יותר קל - זה משהו אחר

לאנשים "רגילים" שהולכים בקצב טוב, יהיה קשה מאוד להגיע ל- 8 קמ"ש בהליכה, רק לסבר את האוזן - אלופי העולם בהליכה הולכים בקצב של בערך 4 דקות לק"מ !! שזה בערך 1:24 לחצי מרתון, לעומת רצים שרצים בקצב של 7 דקות לק"מ שיעשו 2:30 ! סביב הליכה מהירה קורים מספר דברים: 1) גודל הצעד משתנה. 2) תנועה לא טבעית של האגן ושל הידים. 3) לפעמים מתבצעת "הצלפה" של הברך... 4) בגלל הנחת הרגל קודם שזה אומר קודם עקב אח"כ אצבעות נוצר לחץ וכאב על השרירים (לצידי "עצם הכדורגל"). 5) ריצה מאפשרת לנוע מהר יותר בצעדים קטנים יותר, אבל אז גם מתחילה בעיה בנשימה כי הדופק בריצה עולה משמעותית לעומת הליכה.

 

[ר ו נ י נ מ ר]

המשך

קודם כל תודה רבה ! אני מתאמנת בעיקר בריצה ומעט בהליכה. אתמול עשיתי ניסוי - הלכתי 7-8 קמ"ש ואחרי 1 ק"מ כבר היה לי קשה להמשיך, גם מבחינת השרירים והתנועה הלא טבעית של הרגל וגם מבחינת הדופק. עברתי לריצה באותה מהירות והרגשתי הקלה גדולה. גם הדופק ירד. על 8 קמ"ש אני יכולה להתמיד בריצה כמה שעות. מעניין אותי לדעת אם אדם מתאמן בהליכה ולא בריצה יהיה לו יותר קל ללכת במהירות הזאת. או שלאלופי העולם בהליכה גם יותר קל לרוץ ? הלב הוא אותו לב והשרירים שעובדים הם פחות או יותר אותם שרירים. אז מה שונה ? המיומנות ? היעילות ? היכולת לגייס יותר יחידות מוטוריות בסוג הפעילות שאתה רגיל אליה ?

 

[רונן לין]

קשה לשפר מהירות

עם מהירות נולדים, השיפור במהירות שאפשר להשיג מאימון יהיה קטן יחסית, האתיופים שנולדו בגובה של 4000 מ' וחיים באויר דליל, פיתחו ריאות של "סוסים", ולכן הם מתאימים לריצות ארוכות, אני לא מדבר על החוסן המנטאלי, יש כאן גם עניין של גנים, גם תנאים סביבתיים, וגם שיטות אימון שפותחו והן מתאימות לנתונים האלה שלהם...., (האתיופים מתאמנים בשיטות שונות מהקניתים למרות שלכאורה הם מתחרים באותם המרחקים וכיום בריצות הארוכות האתיופים מובילים). יש אנשים שהולכים מהר אבל לא מסוגלים לרוץ. אחרים מסוגלים לרוץ מרחקים ארוכים אבל הולכים מאוד לאט, זאת תכונה אישית וחשוב להכיר אותה, מבחינת היתרונות של הריצה מול ההליכה - ההבדלים קטנים יחסית. אני בטוח שהלך של 1:30שעה ל-20 ק"מ יכול לרוץ את המרחק הזה מהר יותר ממהירות ההליכה שלו, אבל הוא בטח לא יצליח לרדת את ה- 1:15שעה, זאת אומרת שהשיפור שלו בין ריצה להליכה יהיה קטן יחסית כי הוא רץ "גרוע" (למרות שאני מתפלל לתוצאה כזאת שלי באליפות ישראל בבית שאן). אבל אם תקחי את הילה גברסילסי (אלוף העולם) ותתני לו ללכת חצי מרתון - הוא לא יסיים את ההליכה..., למרות שבריצה הוא ירד את השעה למרחק הזה !! (להשוואה - השיא הישראלי לחצי מרתון 1:03שעה)

 

[ר ו נ י נ מ ר]

תודה רבה ובהצלחה בבית שאן

כתבת לי דברים חשובים אבל יש לי עוד שאלת המשך. (גם אחרים יכולים לענות ...) על איזו "תכונה אישית" (שורה 5) אתה מדבר שגורמת לאחד לרוץ יותר טוב ולשני ללכת יותר טוב ? שוני במבנה הגוף, במערכת לב-ריאה, בטכניקה, בשיטות האימון ...?

 

[oridoron77]

אהלן רונן

תשובה יפה

בקשר לסעיף 5 אני לא בטוח שבריצה קלילה (על שם ג'וגינג) תהיה תובענות אנרגטית גדולה יותר מאשר הליכה מהירה, ואם אני זוכר נכון זו אחת מהסיבות של הגוף לעבור לריצה בשלב מסויים - יעלות אנרגטית. אורי

 

[ר ו נ י נ מ ר]

יעילות אנרגטית,

זאת התשובה חיפשתי או לפחות תשובה אפשרית (?). תודה !

 

[רונן לין]

יפה אמרתם ועוד...

כל אחד מאיתנו הכי יעיל כשהוא עושה את מה שהכי מתאים לו (גם גופנית וגם ריגשית), החוכמה היא למצוא מה הכי נכון לנו, יש לנו גודל צעד מסויים שאם נעשה אותו נשקיע הכי מעט מאמץ ונתקדם הכי מהר. כל שינוי בגודל הצעד יכניס אותנו "לבעיה" שתתבטא או בנשימה כבדה, או בכאבים שמופעים בצד למשל..., מה שהכי משמעותי לשיפור בריצה היא המשמעת העצמית ! חשוב לתכנן את אימוני הריצה כך שתוכלי לבצע את מה שתוכנן, לרובנו ישנה נטיה "לעגל פינות" כלומר, לסיים את הריצה מהר יותר ממה שרצינו, או לרוץ קצת פחות ולעצור לפני הזמן..., כי מה שקובע את גודל השיפור היא ההתאוששות. אם תרוצי כל יום 20 ק"מ, אחרי תקופה כל שהיא (שמשתנה מגוף לגוף), הגוף שלך יקרוס ותראי שישנה ירידה קבועה בכושר, היא תהיה מלווה בוודאי בכאבים, סביר להניח שיתפתחו דלקות בגידים, יופיעו כאבי גב, כאבים במפרקים...לא ממש נעים. בעיקר בריצה (כמו בכל פעילות גופנית), צריך לתת לגוף זמן להתאושש, בדיוק כמו שרירים שנכנסים לעבודה בתחום האנאירובי. כגודל ההתאוששות גודל השיפור, חשוב למצוא מה הכי נכון לך ועם זה ללכת כשמילת המפתח באימונים היא - משמעת עצמית.