ריצה לאורך גדרות ומעקות

[נדאד]

ריצה לאורך גדרות ומעקות

הבן שלנו בן שנתיים ו-3 חודשים, נוהג לרוץ לאורך גדרות ומעקות הלוך ושוב הלוך ושוב, כאשר ראשו ומבטו מופנה אליהם. מעבר לעובדה שמדובר בהתנהגות "חריגה" ישנה בעייה בטחותית, הוא לא מסתכל על הדרך לפנים, נתקל כל הזמן באנשים ובמכשולים ונופל הרבה. האם מישהו/י נתקל בבעייה דומה?

 

[גיליזיו]

לפי דעתי- גירוי ויזואלי

יכול להיות שהילד מבצע פעולה שמספקת חיזוק לגירוי ויזואלי לו הוא נזקק. אפשר לנסות לספק את הגירוי הזה דרך אפשרויות נאותות יותר (שימוש בקלידוסקופ,פנסי לייזר,סיבובים בקרוסלה או נדנוד מהיר וחזק בנדנדה וכו') בשילוב עם מניעת ההתנהגות הלא נאותה אפשר יהיה לצפות לירידה בשכיחות ההתנהגות.

 

[ננה f]

כדאי להפנות השאלה לשרית,בפורום שלנו

כדאי אולי להפנות את השאלה לשרית צנציפר המרפאה בעיסוק שאנחנו מארחים בפורום, ראה שירשור שאלות מ=10/8 . ככלל זה נראה גם לי לגירוי ויזואלי, אני רק לא בטוחה שכדאי לעצור את ההתנהגות הזאת אלא אולי לנתב אותה ,לתת לה את ה"טוויסט" הזה שיהפוך את הריצה למשהו מועיל, ללכת עם הדבר הזה במקום להשקיע משאבים נגדו . לדוגמא, להצטרף אליו בריצה , ממולו או לצידו, וכשמגיע "מכשול" שכמעט מתנגשים במישהו או כמעט נופלים לעצור אותו ביד ולשמיע קול מצחיק . ככה כמעט בלי מילים אבל עם תקשורת לא מילולית, לא גבוהה מדי ולא מתנשאת אפשר, אחרי כמה חזרות שהוא יפנים את התהליך, וילמד להזהר תוך כדי ריצה . זה גם יתן לו הרגשה שלא עוצרים אותו מלעשות משהו שהוא מרגיש שהוא צריך. הגישה הזאת עבדה אצלנו כשהבן (13) היה קטן ולא דיבר ,שמרה על כבודו ,העצימה את הבטחון העצמי שלו ,נתנה לו הרגשה שמקבלים אותו בלי יותר מדי ביקורת ןבלי לפסול את ה"דבר הטיפשי הזה שאתה עושה" .למדנו שיש סיבה להתנהגויות הללו וכדאי לנסות להבין או לפחות לא לקלקל . זה היה הניסיון שלנו,בכל אופן. יש גם פורום של מרפאות בעיסוק שגם שם אתה יכול לשאול את השאלה, הקישור מצ"ב למרות שאני בטוחה ששרית תענה לך . בברכה ננהf

 

[גיליזיו]

אני לא חושבת כמוך כי...

כשבאים לבחון מצבים שמתעוררים בחיי היומיום חייבים לבחון אותם על רקע השילוב בקהילה.לפי דעתי אין כל אישור חברתי לריצה ללא מטרה,לא ברורה ולא מאורגנת ובייחוד כזו שלא נראית נאותה ממבט חטוף מבחוץ.לרוץ ביחד עם הילד לא נאות כלל ורק מחזק התנהגות שקשה יהיה להפטר ממנה כשהילד יהיה גדול יותר (בן 15 מתרוצץ בצמוד לגדרות???) לא היה בכוונתי להפסיק לילד את ההנאה שהוא מפיק מהריצה הזו אלא ללמד אותו דרכים נאותות ומקובלות בחברה להשגת אותה ההנאה בדיוק.

 

[ננה f]

הניסיון שלי מוכיח ההיפך !

הניסיון שלי , ברוח גדולים וחכמים ממני , מוכיח את ההיפך . לקחת את ההתנהגות שנראית אובססיבית נותן ,כמו שציינתי כמה חיזוקים, ובתהליך הופך את מעשי הילד לכיוונים המתאימים לי. כיוון שהוא נוטה לעשות את המעשים בכל מקרה, אני העדפתי לקחת את זה למקום ששירת אותי, במקום להלחם נגדו ונגד ההתנהגות הזו ! אני חייבת לציין שגם בקטן וגם בגדול יצאתי נשכרת מן השיטה הזו , וכמו כן הילד . אני לא קילקלתי את היחסים,נתתי לו להרגיש רצוי, ושיש לו מקום להתבטא, והתנהגותו אינה פסולה כל זמן שהוא מתקשר איתי, ולאט העברתי אותה להתנהגות הרצויה לי . חבל שאת פוסלת , התקשורת שלי עם הילד שלי קודמת ותמיד קודמת ל"מה החברה תחשוב עלי" (או עליו)..והנה היום, אחרי שנים שהלכתי לפי הקו הזה.. (בן 13)ההתנהגויות נעלמו ומה שנשאר זה יחסים נהדרים, הדדים שרק הולכים ומתחזקים כל יום יחד עם רמת התקשורת עולה ועולה . את העניין של לרדת ל"גובה עיניו של הילד" ולעלות משם ביחד איתו,ולוודא כל הזמן שהוא איתי וכך לטפח תקשורת בינאישית לא אני המצאתי. זה מה שלמדתי, כמו עוד דברים רבים אצל פוירשטיין . בהצלחה למי שינסה..כי יש דרכים ללמד ויש דרכים ללמד, ובכל מקרה כל אחד אפשר ללמד , רק צריך ל"הגיע" אליו קודם !

 

[גיליזיו]

יכול להיות

כמובן שעם ההצלחה שלך אי אפשר להתווכח, אני רק לא בטוחה שזוהי הדרך היחידה או המוצלחת ביותר, בכל אופן בהצלחה בהמשך.

 

[liat e]

התנהגויות לא כל כך נורמטיביות

שלום, רציתי עצה בקשר לאיזה איש מקצוע מתאים יותר לעזור לילד שכבר בן 11 להפחית את ההתנהגויות הפחות נורמטיביות כגון לדבר עם מי שלא מכיר, לדבר לבד, לדבר בכל רם ברחוב וכד, אני עובדת איתו על זה כל הזמן ומסבירה לו בצורה חיובית ובלי כעס איך אנשים מתנהגים ובמקביל גם בבית ספר עובדים על זה אבל אני מרגישה שזה לא מספיק, אולי יש דרכים טובות יותר, אולי בקבוצה עם עוד כמה ילדים, אולי לבד עם פסיכולוג, טרפיסט או משהו דומה. אני יודעת שתמיד ישארו התנהגיות כאלה אך ככל שהילדים גודלים ונמצאים בחברת ילדים גדולים יותר זה יותר מפריע לילד עצמו. אני פשוט רוצה לקדם אותו יותר בצד הזה. בחודש ספטמבר תפתח קבוצה להקניית כישורים חברתיים עם עוד 4 ילדים עם מדריך שמתמחה באספרגר והוא יעבוד בעיקר על הקטע של ההתנהגות, כולל בחוץ, על איך להתחבר וכד, מאוד אשמח לקבל עצות לפי הניסיון שלכם תודה ליאת

 

[צנציפר שרית]

../images/Emo178.gifהתנצלות לכל הפונים.

אני מתנצלת על זמן תגובה ארוך לשאלות שנשאלו. עברתי דירה והמחשב לא היה מחובר מספר ימים. אני אענה בהקדם לכל הפונים. תודה ושוב סליחה שרית

 

[צנציפר שרית]

ריצה ואובססיות אחרות

שלום קראתי את התגובות שקיבלת ואני חושבת שקיבלת תשובה מלאה למדי של האפשרויות השונות. אני באופן אישי, שותפה לדעה שצריך להצטרף אל הילד ולנסות להבין מה בגירוי עושה לו טוב ומשם בדרך יצירתית לנסות לצמצם את כמות ההתנהגות הלא רצויה ואת איכותה (כמה היא מותאמת חברתית,כמה היא מסוכנת, כמה היא מפריעה לתפקוד אחר...). עם הרבה סבלנות ויצירתיות אפשר לצמצם את הפעילות. לגבי הגישות ההתנהגותיות יותר, גם הן בדר"כ יעילות, אבל אם לילד יש צורך והוא לא יוכל לממשו בדרך אחת, הוא ימצא דרך אחרת שלאו דווקא תהיה טובה יותר. לכן גם כשפונים לגישה התנהגותית, חשוב להבין את המניעים להתנהגות ולחפש מענה גם למניע ולא רק לתוצאה. בהצלחה שרית

 

[נדאד]

תודה לכל העונים

וכרגיל חבל שאין אף תשובה חד משמעית לבעיות האמיתיות והקשות