ריקי, השמיע קול!
תם הויכוח על שימוש במילה 'מוסר' לפי ליבוביץ?
בויכוח האינסופי שלי עם ריקי בעניין משמעות המילה 'מוסר' אצל ליבוביץ, הוא טען שאצל ליבוביץ יש רק משמעות אחת למילה מוסר – הכוונת רצייתו של האדם בהתאם להכרתו את חובתו כלפי בני האדם (כלומר, הומניזם). אני טענתי שפעמים הוא משתמש במילה מוסר במשמעות של הומניזם, אבל פעמים הוא משתמש במילה מוסר במובן הצורני שלו, קרי, הכוונת רצייתו של האדם בהתאם להכרתו את חובתו, והחובה הזו יכולה להיות אדם, אלוהים, עם וכו' וכו'. כך אפשר להבין את אמירתו שהיטלר היה אדם מוסרי, כי הוא פעל בהתאם לעיקרון המוסרי בו הוא האמין – שלטון הגזע הארי בעולם.
ריקי אמר שליבוביץ לא אמר דבר כזה, וגם אם אמר זה ברגע פולמוסי ולשם הפולמוס.
בספר החדש "ליבוביץ מתפלמס", יש שיחה בין ליבוביץ, דני סטטמן ואבי שגיא, שנסובה על "דת ומוסר". כפי שניתן לראות, בתוך השיחה הזו יש פעמים שליבוביץ משתמש במילה מוסר במובן הצורני (היינו, הכוונת רציה לפי הכרת כל חובה) ופעמים במובן התוכני (חובה כלפי האדם, כלומר הומניזם):
עמ' 174 – "מוסר זה שהאדם מכיר עיקרון מסוים שעל פיו הוא פועל";
עמ' 190 –
ליבוביץ: "אני יודע את הכעס שזה מעורר שאני אמרתי שהיטלר היה אדם מוסרי".
...
סטטמן: אדם דתי שמנהל את חייו לפי העיקרון ההלכתי הוא אדם מוסרי?
ליבוביץ: אז במקרה זה הוא אדם מוסרי. אבל אדם יכול להיות מוסרי ואנטי-דתי.
יונה הדרי: פרופ' ליבוביץ, כל אדם שמקבל עליו עול תורה ומצוות הוא אדם מוסרי?
ליבוביץ: כל אדם שמקבל על עצמו לפעול לפי איזשהו עיקרון הוא אדם מוסרי.
...
ליבוביץ: למוסר אין אלא הגדרה פורמלית. (כלומר, צורנית – י.נ.)
סטטמן: לשיטתך דת ומוסר זה תרתי דסתרי. אתה צועק כל הזמן שיהדות ומוסר סותרים זה את זה... עכשיו אתה מחדש לנו שזה לא נכון.
ליבוביץ: אם אדם מתנהג לפי תורה ומצוות אז אין לו קריטריון מוסרי.
שגיא: מה זה קריטריון מוסרי? הרי קריטריון מוסרי זה רק הכרעה רצונית!
ליבוביץ: רגע, רגע, רגע. מוסר מתייחס להכרעות לגבי יחסים בין בני אדם. זה דבר כל כך אלמנטרי שלא מצאתי לנחוץ לדבר על כך.
שגיא: אז באיזה מובן האדם הדתי יכול להיות אדם מוסרי לפי שיטתך?
ליבוביץ: אמרתי לך שהמונח מוסר, כפי שהוא רווח, מתייחס ליחסים בין בני אדם ואיננו מתייחס לאיזה דבר טרנסצנדנטי, וברור שביחסים בין בני אדם יש הבדלים גדולים. ביחסים בין בני אדם היטלר יראה את היחסים האלה אחרת מאשר אני אראה אותם, אז אנחנו שנינו מוסריים. אבל אם האדם רואה את הכל מפרספקטיבה מה חובתו לאלוהים, אז זה מעבר למוסר, זה איננו מקבל את הקריטריון הזה של יחס לאדם.
תם הויכוח על שימוש במילה 'מוסר' לפי ליבוביץ?
בויכוח האינסופי שלי עם ריקי בעניין משמעות המילה 'מוסר' אצל ליבוביץ, הוא טען שאצל ליבוביץ יש רק משמעות אחת למילה מוסר – הכוונת רצייתו של האדם בהתאם להכרתו את חובתו כלפי בני האדם (כלומר, הומניזם). אני טענתי שפעמים הוא משתמש במילה מוסר במשמעות של הומניזם, אבל פעמים הוא משתמש במילה מוסר במובן הצורני שלו, קרי, הכוונת רצייתו של האדם בהתאם להכרתו את חובתו, והחובה הזו יכולה להיות אדם, אלוהים, עם וכו' וכו'. כך אפשר להבין את אמירתו שהיטלר היה אדם מוסרי, כי הוא פעל בהתאם לעיקרון המוסרי בו הוא האמין – שלטון הגזע הארי בעולם.
ריקי אמר שליבוביץ לא אמר דבר כזה, וגם אם אמר זה ברגע פולמוסי ולשם הפולמוס.
בספר החדש "ליבוביץ מתפלמס", יש שיחה בין ליבוביץ, דני סטטמן ואבי שגיא, שנסובה על "דת ומוסר". כפי שניתן לראות, בתוך השיחה הזו יש פעמים שליבוביץ משתמש במילה מוסר במובן הצורני (היינו, הכוונת רציה לפי הכרת כל חובה) ופעמים במובן התוכני (חובה כלפי האדם, כלומר הומניזם):
עמ' 174 – "מוסר זה שהאדם מכיר עיקרון מסוים שעל פיו הוא פועל";
עמ' 190 –
ליבוביץ: "אני יודע את הכעס שזה מעורר שאני אמרתי שהיטלר היה אדם מוסרי".
...
סטטמן: אדם דתי שמנהל את חייו לפי העיקרון ההלכתי הוא אדם מוסרי?
ליבוביץ: אז במקרה זה הוא אדם מוסרי. אבל אדם יכול להיות מוסרי ואנטי-דתי.
יונה הדרי: פרופ' ליבוביץ, כל אדם שמקבל עליו עול תורה ומצוות הוא אדם מוסרי?
ליבוביץ: כל אדם שמקבל על עצמו לפעול לפי איזשהו עיקרון הוא אדם מוסרי.
...
ליבוביץ: למוסר אין אלא הגדרה פורמלית. (כלומר, צורנית – י.נ.)
סטטמן: לשיטתך דת ומוסר זה תרתי דסתרי. אתה צועק כל הזמן שיהדות ומוסר סותרים זה את זה... עכשיו אתה מחדש לנו שזה לא נכון.
ליבוביץ: אם אדם מתנהג לפי תורה ומצוות אז אין לו קריטריון מוסרי.
שגיא: מה זה קריטריון מוסרי? הרי קריטריון מוסרי זה רק הכרעה רצונית!
ליבוביץ: רגע, רגע, רגע. מוסר מתייחס להכרעות לגבי יחסים בין בני אדם. זה דבר כל כך אלמנטרי שלא מצאתי לנחוץ לדבר על כך.
שגיא: אז באיזה מובן האדם הדתי יכול להיות אדם מוסרי לפי שיטתך?
ליבוביץ: אמרתי לך שהמונח מוסר, כפי שהוא רווח, מתייחס ליחסים בין בני אדם ואיננו מתייחס לאיזה דבר טרנסצנדנטי, וברור שביחסים בין בני אדם יש הבדלים גדולים. ביחסים בין בני אדם היטלר יראה את היחסים האלה אחרת מאשר אני אראה אותם, אז אנחנו שנינו מוסריים. אבל אם האדם רואה את הכל מפרספקטיבה מה חובתו לאלוהים, אז זה מעבר למוסר, זה איננו מקבל את הקריטריון הזה של יחס לאדם.