ריקנות
אני מביט בך מתבונן ולא רואה דבר לא מבין אותך בשתיקה שגזרת על עצמך הרעש הופך להיות בלתי נסבל והלבן שעטית על גופך נדמה כעשן כענן. ואני מתמהמה ואני תוהה ואני משתומם אל מול השממה שבלב. מה את מסתירה מפניי דברי אליי תני לי סימן אולי את תשוקתי את מבקשת אולי מאחורי דלת את עומדת כשהגב שלך אליי אולי גם חצי החיוך על פנייך אולי את עכשיו מתמלאת בקרבך כשאני כאן מתאמץ במנגינה ובמילה.
אני מביט בך מתבונן ולא רואה דבר לא מבין אותך בשתיקה שגזרת על עצמך הרעש הופך להיות בלתי נסבל והלבן שעטית על גופך נדמה כעשן כענן. ואני מתמהמה ואני תוהה ואני משתומם אל מול השממה שבלב. מה את מסתירה מפניי דברי אליי תני לי סימן אולי את תשוקתי את מבקשת אולי מאחורי דלת את עומדת כשהגב שלך אליי אולי גם חצי החיוך על פנייך אולי את עכשיו מתמלאת בקרבך כשאני כאן מתאמץ במנגינה ובמילה.
האם אתה באמת מביט? ברור שאנחנו לא נוכל לתת תשובות, אבל לשאול אפשר