ריק. ריק חללי

שירה כמים 1959

Well-known member
ריק. ריק חללי.
בקצוות של התמונה אבא רוקד ריקודים ערביים
(כאלה לא רקד מימיו).
במראה אישה מבוגרת לא יפה קודרת קפואה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
כשהגשם יורד את עצובה
פעם היית אומרת
"כשהגשם יורד זה תואם את מצב רוחי
זה גורם לי להרגיש בהרמוניה עם העולם, עם הטבע
בשמי החורף יש עלילה
שמי הקיץ משעממים"
ועכשיו
כשיורד הגשם את עצובה
כל החתולים מתכנסים בפינת לבך ההומיה
ודנה השכנה האומללה קופצת ראש לתוך השלוליות ברחוב אבן-גבירול
ושוחה

לעולם לא תהיה יותר בודדה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
את לוחשת שירים
את מתגעגעת לדליה רביקוביץ
סרטי השיער הצבעוניים שלה ופירורי האבק הבלתי נראים

שיחזירו אותך אל דודה פ'
שיחזירו אותך אל השטיח הצבעוני
ואל רגלי הנמר של השולחן החום הכהה הכבד
שיביאו לל במהירות צלחת חרסינה ועליה
פירות פלסטיק צבעוניים

אם תתאמצי
תזכרי את הצבעים
הבננה הפלסטיק צבעה צהוב לוהב
תפוז הפלסטיק (הנקרא תפוח זהב) צבעו כתום בוהק
על המזנון מרקד הדוכס
ובת הטוחן לבושה שמלת תפארת

ודליה?
דליה רביקוביץ?
עם פירורי האבק הבלתי נראים שליוו אותה אל גן הילדים
ממש כמו שליוו אותך -

זאת כבר עלילה אחרת
 
שירה כותבת זה עידן
את שירתה אינני דן
לעיתים אינו מובן
אולי יגיע עם הזמן

ואז השיר אולי יובן
כמו הצב המשוריין
מתחבא בתוך בניין
ובסוד הוא מזויין

וכשילחש הרחמן
אז השיר ממש יובן
 

שירה כמים 1959

Well-known member
הגיע הזמן
להפסיק לדבר שטויות סתם
המוות מחכה לכולם, ובינתיים
פורחות הרקפות בחצרי
 

שירה כמים 1959

Well-known member
יהודה כתב לי שהאהבה מחכה לי ליד הדלת
שאתן לה להיכנס.
השכנה כתבה לי ששטפו היטב את חדר המדרגות
ושיהיה לי נעים
נעים מאוד.
נשארתי לרגע מאחורי דלתי הנעולה והמוברחת
שואפת ונושפת את הביטחון בנעימות.
עוד מעט אקום ואפתח את הדלת ואצא
לחפש
 
יקירתי אין כאן הבנה
לא יהודה לא השכנה
את זקוקה להמתנה
ואז תגיע המתנה

אין צןרך בשיגעון
האהבה כמו דאון
עפה לה ללא שאון
היא תפרוץ מהחלון

ההמתנה יש בה תוכלת
בהמרצה אין כל תועלת
אם את אותי שואלת
אל תחכי ליד הדלת.

האהבה תמיד גואלת
 
למעלה