בכל השרשורים של מציאת עבודה
כמעט לא תמצאי תגובות שלי. הסיבה היא שאני מתבייש לומר שלא היתה לי שום בעיה למצוא עבודה, וככל הידוע לי - גם לא לאיש מחבריי, שסיימו איתי את המסלול. אמנם הדבר היה לפני כחמש שנים, אולם גם אז הסתובבו עובדים סוציאליים וחיפשו עבודה תחת כל עץ רענן, ולעיתים במשך מספר חודשים. איני יודע מה הביא לכך שאנו מצאנו עבודה מהר יחסית. אולי העובדה כי בוגרי המסלול הם בד"כ מבוגרים יותר מהעו"ס הצעיר הממוצע. באמת שאינני יודע. אני ספציפית קיבלתי הצעת עבודה ממישהי ששמעה בד"כ אגב אותי מספר שסיימתי את הלימודים. זו היתה עבודתי הראשונה וגם האחרונה כעו"ס. אפשר לקרוא לזה מזל. אפשר לייחס זאת לעובדה שלא חיפשתי, ולכן מצאתי... אם נתעלם מעניין העבודה (וזה לא קל), המסלול בחיפה (שם למדתי) פשוט נהדר. השנה הראשונה והשניה עמוסות יחסית, אבל אינך מגיעה אליהן כסטודנטית צעירה אלא כאחת שכבר למדה ללמוד. בקבלה לתואר שני את נדרשת אמנם להרשם ולעמוד בקריטריונים, אך אני יודע ששומרים מקומות לבוגרי ההשלמות, כך שקל יותר להתקבל לתואר שני מעמדה זו. מעבר לזה הלימודים בקבוצות קטנות בהרבה משל התואר הראשון, היחס אישי בהרבה, ובכלל ההזדמנות היא מצויינת. לצערי איני יכול לומר הרבה ביחס לסיכויי מציאת עבודה. המצב אכן לא מזהיר. אני חושש שמעבר עניין מציאת העבודה צריך לקחת בחשבון שהמקצוע ישנה כנראה פניו בעתיד. העובדה שיש היום עו"סים שעובדים בשוק פרטי (וגם אני הייתי שם) היא כמעט בלתי נתפסת מבחינת המטרות המוצהרות של המקצוע. עו"סים משולבים היום בתפקידים שאיש לא היה חושב עליהם לפני 10 שנים, ונראה לי שלא ירחק היום שעו"ס יעשה תפקידים רחוקים יותר ויותר במהותם מתפקיד העו"ס כפי שהוא מוכר היום.