רישומיי מהעולם הגברי

[עד מתי פברואר 2015]

לא מכירה אותו, את העולם הזה
והמעט שכן - רווי בכאב, התעללות, ציפיות וניצול שלי - לבלבל אותי ולסחוט את המצפון ש(תמיד) עובד שעות נוספות
שלילת הזכויות הבסיסיות שבתכל'ס? כל אישה היתה מצפה ומקבלת בפועל
הצגת הגבר כקדוש מעונה ומאוהב ואותך כרשעית נצלנית שבתכל'ס? את לא מקבלת כלום
את ישנה יום יום במיטה ריקה
את מתמודדת עם מעקבים
עם שתלטנות
עם מידע כוזב
אני חושבת שצריך שקיפות ורצינות כדי לפתח מערכת יחסים
ולא! זה לא יותר מידי לבקש
אני לא מתכוונת להכנס למערכת יחסים מתוך המצוקות שלי (ויש לי המון, בגלל ההתעללות הנרקסיסטית שעברתי בידי גבר ואני לא יודעת איך לצאת מזה, עדיין - כן בגדול הרסו אותי, צילקו ושרטו ולא השאירו כסף למזור או הכרה והגדרה נכונה של המצב- זרקו אותי לאשפוזים והוציאו את דיבתי רעה, נסחטתי מכל מקום אפשרי והייתי חייבת לשתוק כי איימו עליי. החיים שלי בשבע וחצי השנים האחרונות הם גיהנום צרוף ושקוף שרק אני יודעת עליו וכן, הייתי רוצה לשתף בו מישהו מבלי שיאבחנו אותי כ"סכיזופרנית" עלק)
אני שואלת את עצמי למה ? למה דווקא אני? האם יש לי פרצוף של פראיירית שאמורה לסבול את כל המצוקות של גברים ולקבל כלום בתמורה במקרה הטוב?
האם יש לי פרצוף שאני חייבת משהו לכולם? אולי זה בגלל שאני אדם מצפוני ורגיש שהמצפון עובד שעות נוספות?
תראו לי אישה אחת שהיתה מוכנה לסבול מה שסבלתי ולא לצאת למלחמת חורמה כנגד הבן אלף שהרס אותה ללא-רחם רק כי היא מרחמת על המשפחה שלו?
אני רוצה לצעוק
אני רוצה לטפל בעצמי
אני רוצה שיכירו בסבל שלי
אני רוצה שירדו האיומים מעליי
אני רוצה שיכירו בזכויות שלי - אתם יודעים בסיסיות כאלה...אני יכולה למנות עשרות דברים רגילים שאנשים עושים בכיף שלהם שנבצרו ממני בשנים האלה
כן- עברתי שבי
אותו גבר שהתעלל בי המריד נגדי אנשים וכשרציתי לספר לאישתו אני פחדתי כי ידעתי בדיוק מה תהיה התגובה שלה- ידעתי שהוא מספר לה סיפור ומעצב אותו כפי שמתאים לו שיובן המסר ושוב ריחמתי עליו והכלתי אותו כי הוא בטח עושה זאת לטובתי? לטובתנו?
שברו לי את כל הכנפיים
אני מפחדת מהשכן המטורף שלי שמתנהג מוזר לעזאזל בכל השנים האלה
אני בטוחה שיש מעקבים ושהיו כל השנים האלה
הוא הסתלבט על אמא שלי מספר פעמים וניצל את העובדה שהיא חושבת שאני חולת נפש על מנת לסכסך ולהוציא מסר שגוי
אני יודעת שאלוהים ישלם לו זה רק עניין של זמן
אני פשוט לא יודעת איפה אני יכולה למצוא מחסה ראוי?? הרי גם הבית לא מוגן
אני לא יכולה להיכנס ככה לזוגיות - לשום זוגיות. כי כמובן שאני אתפשר על מילימטר של "אולי אהבה" רק כי אני באמת- באמת מסכנה (אף אחד לא יודע כמה ולמה. אף אחד)
אני רוצה לברוח מפה, אלוהים
הגברים שהכרתי בחיים שלי גרמו לי לסבל קשה ביותר שאני לא יודעת אם יום אחד אצליח להתגבר עליו
אני כותבת פה כי אין לי למי לספר
כשסיפרתי ופחדתי ואויימתי - אשפזו אותי
ככה המדינה שלנו עובדת, הייתי רוצה להגיד אבל זה לא יהיה מדויק
לנרקסיסט יש רשת שלמה של משתפי פעולה, תמימים כמו שאני הייתי, שמרחמים או מעריצים אותו אני עוד לא יודעת
אני רק יודעת שאני לא יכולה לעמוד בעומס: לרצות את הנרקסיסט, לרצות גבר שלא נודע בחיים שלי, לרצות את אלוהים
אני לא מסוגלת יותר
אני שבורה ובוכיה יותר מידי זמן וכואב לי, לעזאזל, כואב לי על השנים ועל השקרים שהוא הוציא עליי
ועל הפחד שהוא החדיר בתוכי
ועל השכן הבן אלף שצוחק לנו בפנים כבר כל כך הרבה זמן ומתנהג מוזר- מנצל את התמימות של אמא שלי
מאז שכתבתי עליו הוא שב. שב להתנהג מוזר עוד יותר כי הוא בדוק יודע על זה, על הכתיבה שלי פה
נושאת עיניים לשמיים
אני רוצה לחיות שומע?

 

[פילוסוף רוחני33]

בכל סוג של קבוצת אנשים יש טובים ורעים, נחמדים ולא נחמדים. צריך להשתדל למצוא את האנשים הטובים, האהובים והנחמדים ולהיצמד אליהם ולהתרחק מהרעים. אסור ליצור קשר רומנטי עם אדם נשוי, זו בגידה חמורה ביחסיו עם אשתו. אפשר תמיד להיות ידידים. במקרים קיצוניים של הזקה צריך להתלונן למוסדות החוק ולאחראים כדי שיטפלו בעניין, יענישו ויגנו. כשמשקרים, עלייך לנסות לשכנע בגרסה שלך. אם לא יאמינו לך, או שאין ביניכם אמון ואז לא כדאי להיות בקשר, או שאפשר לדרוש מגורמים כלשהם ומאנשים כלשהם לחקור ולחשוף את האמת. אם השקרים הזיקו, כדאי להתלונן ולדרוש הענשה מתאימה. חשוב להיות עם אנשים שאוהבים וליצור קשרים טובים, זה נותן הרבה שמחה. רוב האנשים טובים ולכן החברה שורדת, אבל ברור שיש אנשים רעים. בעזרת התחברות לטובים אפשר לנצח ביחד את המעטים הרעים שמזיקים לנו.