רכבים
אמרתי לחבר שלי, ש'רכבים' זה המצאה צה"לית, ושיש לאמור "כלי רכב". הוא לא האמין לי, אז איימתי עליו בהתקשרות לאקדמיה. הוא הסכים. וכך, בפעם הראשונה בהיסטורייתי, 'תקשרתי לאקדמיה. אני: שלום, אקדמיה, נכון שלא אומרים 'רכבים'? [נו, יאללה, תגידי ת'אמת...] אקדמאית: לא מדוייק. אני: מה??? [אתם האקדמיה, לא?] אקדמאית: העניין הוא שזה לא ממש לא נכון מבחינה דקדוקית, אלא מבחינה סמנטית. כלומר, זה לא ממש שם עצם קיבוצי. או שכן. אני: מה?? [ישר נזכר בקושיה שהקשיתי פעם] אה, וואללה, זה בגלל 'שש מאות רכב בחור'? אקדמאית: [עכשיו תורהּ] מה?? אני: 'שש מאות רכב בחור'. הפסוק. מה שמוכיח שאפשר לספור רכב. אקדמאית: אה, כן. לזה התכוונתי, רק לא זכרתי את הפסוק. אני: [נו, נצחון פירוס. אבל אני לא יכול ככה להפסיד לחבר שלי בלשון.] אבל נכון שלא אומרים 'רכבים'? אקדמאית: אמרתי, שזה לא בדיוק. אני: [לוחץ אותה לקיר] אבל זה לא מקובל, נכון? אקדמאית: [אכן נלחצת] בוא נאמר שמי שמקפיד על הדקדוק לא כותב ככה. אני: [יש, ניצחתי!] תודה רבה לך. חבר שלי: הא, ניצחתי אותך! אני: [מיואש] בוא נסכם ששנינו ניצחנו? פירוס או לא פירוס?
אמרתי לחבר שלי, ש'רכבים' זה המצאה צה"לית, ושיש לאמור "כלי רכב". הוא לא האמין לי, אז איימתי עליו בהתקשרות לאקדמיה. הוא הסכים. וכך, בפעם הראשונה בהיסטורייתי, 'תקשרתי לאקדמיה. אני: שלום, אקדמיה, נכון שלא אומרים 'רכבים'? [נו, יאללה, תגידי ת'אמת...] אקדמאית: לא מדוייק. אני: מה??? [אתם האקדמיה, לא?] אקדמאית: העניין הוא שזה לא ממש לא נכון מבחינה דקדוקית, אלא מבחינה סמנטית. כלומר, זה לא ממש שם עצם קיבוצי. או שכן. אני: מה?? [ישר נזכר בקושיה שהקשיתי פעם] אה, וואללה, זה בגלל 'שש מאות רכב בחור'? אקדמאית: [עכשיו תורהּ] מה?? אני: 'שש מאות רכב בחור'. הפסוק. מה שמוכיח שאפשר לספור רכב. אקדמאית: אה, כן. לזה התכוונתי, רק לא זכרתי את הפסוק. אני: [נו, נצחון פירוס. אבל אני לא יכול ככה להפסיד לחבר שלי בלשון.] אבל נכון שלא אומרים 'רכבים'? אקדמאית: אמרתי, שזה לא בדיוק. אני: [לוחץ אותה לקיר] אבל זה לא מקובל, נכון? אקדמאית: [אכן נלחצת] בוא נאמר שמי שמקפיד על הדקדוק לא כותב ככה. אני: [יש, ניצחתי!] תודה רבה לך. חבר שלי: הא, ניצחתי אותך! אני: [מיואש] בוא נסכם ששנינו ניצחנו? פירוס או לא פירוס?