לרכבלית מספר בעיות, סגירה לחודשיים בגלל "ארץ החג, הזרועה באש ודינמיט" רק מתווספת לשתי החולשות הנוספות - חשיפה לתנאי מזג אוויר גרועים וקיבולת נמוכה ברמה של קו אוטובוס.
יש כיום תוכניות לקו מטרונית בציר חורב. צריכה להיות תוכנית טובה לחיבור קו רכס כזה לרשת שבגובה פני הים.
בסתיו 2013 נסעתי לטיול רכבתי באלפים השווייצריים. יש פתרונות מסילתיים לתוואים תלולים בהרבה מאשר בחיפה. חלקם יתאימו אפילו לקווי ענף למירון ולחרמון (לרכבל התחתון לפחות).
הבעיה בחיבור אוניברסיטת חיפה והטכניון באמצעי שחשוף לסגירות הולכות ונשנות הוא שהסטודנטים שם צריכים חיבור תח"צי אמין. לא מדובר באתרי תיירות שאפשר לסגור מדי פעם כל סופה או כל הפרעה אחרת לשגרה.
אירוע כמו מלחמה קורה פעם בעשור, אם זה יקרה בתדירות שנתית אז הבעיה שלנו הרבה יותר גדולה מתכנון קו תח''צ.
לגבי קשיים אחרים כמו מזג אוויר, ההשפעה שלהם זניחה. הרכבלית פועלת קרוב ל 4 שנים והייתה סגורה רק פעמיים עקב מזג אוויר (וגם זה לחצי יום בערך). חיפה זה לא האלפים, וגם שם הרכבלים עובדים יפה בחורף.
לגבי הקיבולת, היא דווקא יותר גדולה מהאוטובוס. בכל קרונית נכנסים 6 נוסעים, יש קרונית כל 10 שניות.
אם נניח שתדירות סבירה של אוטובוס בקו מרכזית-אוניברסיטה תהיה כל 20 דק' אז בזמן הזה הרכבלית תוכל להעביר כ 650 נוסעים לכיוון שזה שווה ל בערך 10 אוטובוסים כולל נוסעים בעמידה.
היתרון הגדול של הרכבלית היא קיצור זמן הנסיעה ב 2 דרכים. היא עושה את המסלול הקצר ביותר האפשרי בין המפרץ לאוניברסיטה. פתרון מסילתי יהיה ארוך יותר בזמן הנסיעה בגלל הטופוגרפיה כי הוא לא יוכל להיצמד לאותו תווי.
זמן הנסיעה מתקצר גם בגלל שלא צריך לחכות, ברגע שהגעת יש קרונית, הנוסע ''בוחר'' את הלו''ז ולא מתאים עצמו אליו כמו באוטובוס או רכבת.
בעיני הפתרון להשבתה חריגה זה תגבור של קו אוטובוס מקביל או החזרה של קו 141 שבוטל רק לתקופת ההשבתה.
