רכבת הרים בסלסה
היי שוב. פעם שעברה הלך טוב אז נראה מה יש לכם לומר הפעם
הסיפור הוא כזה, כדי לנסות להתמודד טיפה עם חששות וחרדות לקחתי קורס סלסה (כל קשר ביני לבין ריקוד הוא מקרי בהחלט), ומאוד התלהבתי בהתחלה כי חייבים לרקוד בזוגות וגם כולם מעין נבוכים בהלך השיעור ככה שרגשות המבוכה והלחץ לא היו קשים מאוד בהתחלה.
אבל איך שהתקדמו השבועות אני מוצא את עצמי ברכבת הרים רגשית כל שיעור. מה שקורה זה שבזמן השיעור צריך להחליף זוגות כל כמה זמן ויש יותר גברים מבחורות, ומה שצריך לעשות זה את המהלכים אבל לבד אם יצא שהפעם אתה לא עם מישהיא.
בפועל זה מעין תחושת דחייה קטנה כל ~15/30 דקות, וגם נוצרים הרבה חששות לפני כל שיעור.
אני משתדל לא לייחס איזה קשר מיוחד לכל מישהיא שאני רוקד איתה כמה דקות ומנסה לא להיעלב מכל פעם שאני נשאר בלי מישהיא לרקוד איתה.
אבל לפעמים אני גם מרגיש שחלק ממש לא רוצות לרקוד איתי, למשל יצרתי קשר עין עם מישהיא, וזזתי לכיוונה כשהיו אמורים להחליף זוג והיא ישר הסתובבה לכיוון השני..
אני מניח שאני פונה יותר לבחורות כאן, מה התחושות והציפיות שלכן במצב כזה? או כל מחשבה שיכולה לעזור
היי שוב. פעם שעברה הלך טוב אז נראה מה יש לכם לומר הפעם
הסיפור הוא כזה, כדי לנסות להתמודד טיפה עם חששות וחרדות לקחתי קורס סלסה (כל קשר ביני לבין ריקוד הוא מקרי בהחלט), ומאוד התלהבתי בהתחלה כי חייבים לרקוד בזוגות וגם כולם מעין נבוכים בהלך השיעור ככה שרגשות המבוכה והלחץ לא היו קשים מאוד בהתחלה.
אבל איך שהתקדמו השבועות אני מוצא את עצמי ברכבת הרים רגשית כל שיעור. מה שקורה זה שבזמן השיעור צריך להחליף זוגות כל כמה זמן ויש יותר גברים מבחורות, ומה שצריך לעשות זה את המהלכים אבל לבד אם יצא שהפעם אתה לא עם מישהיא.
בפועל זה מעין תחושת דחייה קטנה כל ~15/30 דקות, וגם נוצרים הרבה חששות לפני כל שיעור.
אני משתדל לא לייחס איזה קשר מיוחד לכל מישהיא שאני רוקד איתה כמה דקות ומנסה לא להיעלב מכל פעם שאני נשאר בלי מישהיא לרקוד איתה.
אבל לפעמים אני גם מרגיש שחלק ממש לא רוצות לרקוד איתי, למשל יצרתי קשר עין עם מישהיא, וזזתי לכיוונה כשהיו אמורים להחליף זוג והיא ישר הסתובבה לכיוון השני..
אני מניח שאני פונה יותר לבחורות כאן, מה התחושות והציפיות שלכן במצב כזה? או כל מחשבה שיכולה לעזור
