רכבת מהירה
מרגישה כמו בתוך רכבת מהירה ללא תחנת ביניים לעצירה ולמנוחה. והאמת שמרגע הידיעה הדחקתי הכל ולמרות הביופסיה אז שהיתה לניתוח זה עוד לא נקלט.וגם בתשובה שקבלתי שחליתי זה לא נתפס ואולי כן נתפס כי עשיתי בראש תוכנית חומש.ניתוח .כימותרפיה.הקרנות ועוד. החיוך נשאר תמיד וההומור לא היה לי זמן או שלא רציתי לעכל אלא עם אני אחשוב הלאה זה לא יגע בי. וזה היה בעצם עד הניתוח יומיים אחרי הניתוח הבנתי שכואב לי לא רק פיזית אלא גם בנשמה.ופתאום קלטתי שהחיים שלי משתנים לא אומרת עדין הם השתנו. ואין לי זמן לקחת אויר כי עד שאתאושש מהניתוח מיד מתחילים להפגיז אותי. ופתאום אין לי שליטה על הגוף שלי. זה בסדר שעוזרים לי.בכל עבודות הבית ומעבר לזה. אבל תודו זה מפחיד ובעצם כל מה שאני רוצה זה לרדת בתחנת הרכבת הקרובה ולנוח לשניה ולחזור לעצמי לרגע טוב אולי לחמש דקות אם זה לא מוגזם כמובן רק לקצת. נאנוש
מרגישה כמו בתוך רכבת מהירה ללא תחנת ביניים לעצירה ולמנוחה. והאמת שמרגע הידיעה הדחקתי הכל ולמרות הביופסיה אז שהיתה לניתוח זה עוד לא נקלט.וגם בתשובה שקבלתי שחליתי זה לא נתפס ואולי כן נתפס כי עשיתי בראש תוכנית חומש.ניתוח .כימותרפיה.הקרנות ועוד. החיוך נשאר תמיד וההומור לא היה לי זמן או שלא רציתי לעכל אלא עם אני אחשוב הלאה זה לא יגע בי. וזה היה בעצם עד הניתוח יומיים אחרי הניתוח הבנתי שכואב לי לא רק פיזית אלא גם בנשמה.ופתאום קלטתי שהחיים שלי משתנים לא אומרת עדין הם השתנו. ואין לי זמן לקחת אויר כי עד שאתאושש מהניתוח מיד מתחילים להפגיז אותי. ופתאום אין לי שליטה על הגוף שלי. זה בסדר שעוזרים לי.בכל עבודות הבית ומעבר לזה. אבל תודו זה מפחיד ובעצם כל מה שאני רוצה זה לרדת בתחנת הרכבת הקרובה ולנוח לשניה ולחזור לעצמי לרגע טוב אולי לחמש דקות אם זה לא מוגזם כמובן רק לקצת. נאנוש
