אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
רכבת קלה
- פותח הנושא seffic
- פורסם בתאריך
- מצב
- הנושא נעול.
יכולות של רכבות קלות
1. ברכבת המונעת ע"י כח החשמל, אין קשר בין עוצמת המנוע/מנועים החשמליים המשמשים להנעת הרכבת לבין אספקת החשמל לציוד עזר היקפי ברכבת, כגון תאורה ומיזוג. מה שחשוב כאן הוא מערכת אספקת החשמל (במקרה של הרכבות הקלות בארץ היא מתוכננת להיות ע"י כבלים עיליים), שצריכה להיות מספיק חזקה, וכן ציוד ההשנאה וכיו"ב על הרכבת עצמה, שצריך לעמוד בעומסים בהם מדובר. 2. כבר היו בעולם חשמליות עם קווים בשיפועים של כמעט 14%, אבל זה נדיר יחסית.
יכולות של רכבות קלותרכבת קלה
1. אני מניח שבאירופה, המיזוג ברכבות פחות נפוץ. האם בארץ, עקב מערכות המיזוג, יופעלו רכבות בעלות מנוע חשמלי גדול יותר? 2. מהו השיפוע המקסימלי בו יכולות לנוע רכבות קלות ?
1. ברכבת המונעת ע"י כח החשמל, אין קשר בין עוצמת המנוע/מנועים החשמליים המשמשים להנעת הרכבת לבין אספקת החשמל לציוד עזר היקפי ברכבת, כגון תאורה ומיזוג. מה שחשוב כאן הוא מערכת אספקת החשמל (במקרה של הרכבות הקלות בארץ היא מתוכננת להיות ע"י כבלים עיליים), שצריכה להיות מספיק חזקה, וכן ציוד ההשנאה וכיו"ב על הרכבת עצמה, שצריך לעמוד בעומסים בהם מדובר. 2. כבר היו בעולם חשמליות עם קווים בשיפועים של כמעט 14%, אבל זה נדיר יחסית.
למה? למה?
עושים כבלים עליים?! זה מכער את העיר בצורה נוראית! חוץ מזה שזה מגעיל ומסוכן למה לא לעשות בתוך המסילה? הרבה יותר בטוח, יפה ונוח. אז ישקיעו עוד כסף גם ככה בפרוייקט הזה השקיעו המון כסף
למה? למה?יכולות של רכבות קלות
1. ברכבת המונעת ע"י כח החשמל, אין קשר בין עוצמת המנוע/מנועים החשמליים המשמשים להנעת הרכבת לבין אספקת החשמל לציוד עזר היקפי ברכבת, כגון תאורה ומיזוג. מה שחשוב כאן הוא מערכת אספקת החשמל (במקרה של הרכבות הקלות בארץ היא מתוכננת להיות ע"י כבלים עיליים), שצריכה להיות מספיק חזקה, וכן ציוד ההשנאה וכיו"ב על הרכבת עצמה, שצריך לעמוד בעומסים בהם מדובר. 2. כבר היו בעולם חשמליות עם קווים בשיפועים של כמעט 14%, אבל זה נדיר יחסית.
עושים כבלים עליים?! זה מכער את העיר בצורה נוראית! חוץ מזה שזה מגעיל ומסוכן למה לא לעשות בתוך המסילה? הרבה יותר בטוח, יפה ונוח. אז ישקיעו עוד כסף גם ככה בפרוייקט הזה השקיעו המון כסף
להפך, חשמל בתוך המסילה
זה פחות בטוח, כי אז הולך רגל יכול להתחשמל, למשל אם הוא שוכב לרוחב המסילה.
להפך, חשמל בתוך המסילהלמה? למה?
עושים כבלים עליים?! זה מכער את העיר בצורה נוראית! חוץ מזה שזה מגעיל ומסוכן למה לא לעשות בתוך המסילה? הרבה יותר בטוח, יפה ונוח. אז ישקיעו עוד כסף גם ככה בפרוייקט הזה השקיעו המון כסף
זה פחות בטוח, כי אז הולך רגל יכול להתחשמל, למשל אם הוא שוכב לרוחב המסילה.
אם מישהו ישכב לרוחב המסילה,
אז זה באמת לא משנה ממה הוא ימות קודם: מהתחשמלות או מפגיעת הרכבת... ואם הוא עושה את זה, זה בטח הרצון שלו.
אם מישהו ישכב לרוחב המסילה,להפך, חשמל בתוך המסילה
זה פחות בטוח, כי אז הולך רגל יכול להתחשמל, למשל אם הוא שוכב לרוחב המסילה.
אז זה באמת לא משנה ממה הוא ימות קודם: מהתחשמלות או מפגיעת הרכבת... ואם הוא עושה את זה, זה בטח הרצון שלו.
נניח שמישהו מועד ונופל?
ונשכב לרוחב המסילה? זאת הסיבה שבכל מקום שיש פסי רכבת מחושמלים, גישת הולכי רגל אליהם אסורה.
נניח שמישהו מועד ונופל?אם מישהו ישכב לרוחב המסילה,
אז זה באמת לא משנה ממה הוא ימות קודם: מהתחשמלות או מפגיעת הרכבת... ואם הוא עושה את זה, זה בטח הרצון שלו.
ונשכב לרוחב המסילה? זאת הסיבה שבכל מקום שיש פסי רכבת מחושמלים, גישת הולכי רגל אליהם אסורה.
כבלים עיליים של חשמליות
כמו שכבר כתבתי בעבר: א. כיום כבר משווקות מערכות חשמול עילי מעוצבות, שמשתלבות יותר טוב בסביבתן (אם כי זה יותר יקר, כמובן), בדומה לאנטנות הסלולאריות שצצו בשנה האחרונה בארץ. ב. אם הערים היפות ביותר באירופה (פראג היא דוגמה שקופצת לראש מנסיון אישי, אבל יש עוד) מרשות לעצמן להשאיר, להרחיב ולהסויף מערכות חשמליות חדשות בימים אלו ממש, אני משוכנע שחיפה, ירושלים ובוודאי שגם ת"א יכולות להרשות לעצמן. ג. דווקא מערכות החשמול הראשונות של טראמים היו ברובן קרקעיות, אבל החסרונות של זה הם כל-כך רבים שכמעט מיד ויתרו על זה, וכמעט לא השתמשו בשיטות כאלו עד לקאמ-בק עלוב ומיותר שהתחיל בשנות ה-90 של המאה ה-20. ותאמינו לי - אני יכול לחשוב על דברים הרבה יותר מכוערים שמפוזרים מדי יום ביומו ברחבי כל אחת מהערים בארץ - ואני לא מדבר רק על כבישים, מכולות אשפה ירוקות ובניינים בלי טעם.
כבלים עיליים של חשמליותלמה? למה?
עושים כבלים עליים?! זה מכער את העיר בצורה נוראית! חוץ מזה שזה מגעיל ומסוכן למה לא לעשות בתוך המסילה? הרבה יותר בטוח, יפה ונוח. אז ישקיעו עוד כסף גם ככה בפרוייקט הזה השקיעו המון כסף
כמו שכבר כתבתי בעבר: א. כיום כבר משווקות מערכות חשמול עילי מעוצבות, שמשתלבות יותר טוב בסביבתן (אם כי זה יותר יקר, כמובן), בדומה לאנטנות הסלולאריות שצצו בשנה האחרונה בארץ. ב. אם הערים היפות ביותר באירופה (פראג היא דוגמה שקופצת לראש מנסיון אישי, אבל יש עוד) מרשות לעצמן להשאיר, להרחיב ולהסויף מערכות חשמליות חדשות בימים אלו ממש, אני משוכנע שחיפה, ירושלים ובוודאי שגם ת"א יכולות להרשות לעצמן. ג. דווקא מערכות החשמול הראשונות של טראמים היו ברובן קרקעיות, אבל החסרונות של זה הם כל-כך רבים שכמעט מיד ויתרו על זה, וכמעט לא השתמשו בשיטות כאלו עד לקאמ-בק עלוב ומיותר שהתחיל בשנות ה-90 של המאה ה-20. ותאמינו לי - אני יכול לחשוב על דברים הרבה יותר מכוערים שמפוזרים מדי יום ביומו ברחבי כל אחת מהערים בארץ - ואני לא מדבר רק על כבישים, מכולות אשפה ירוקות ובניינים בלי טעם.
אלטרנטיבה לכבלים עיליים של חשמליות?
אקדים ואציין שידיעותי בנושא מעטות וחזקה עלי קביעתו של חן שהנסיון המצטבר הוכיח את עדיפות הכבלים העיליים על התחתיים. אבל עולה אצלי השאלה מדוע לא מפתחים רכבות קלות מונעות מצברים? הרי אורכה של רכבת הוא עשרות מטרים וניתן להטמיע בתוכה מערכת מצברים רבת עוצמה (למשל לכל אורך התקרה). האם אין פרוטוטייפים לכך בארצות המתקדמות בהן יש רגישות רבה לשיקולי עיצוב עירוני ושימור מחד ובטיחות מאידך?
אלטרנטיבה לכבלים עיליים של חשמליות?כבלים עיליים של חשמליות
כמו שכבר כתבתי בעבר: א. כיום כבר משווקות מערכות חשמול עילי מעוצבות, שמשתלבות יותר טוב בסביבתן (אם כי זה יותר יקר, כמובן), בדומה לאנטנות הסלולאריות שצצו בשנה האחרונה בארץ. ב. אם הערים היפות ביותר באירופה (פראג היא דוגמה שקופצת לראש מנסיון אישי, אבל יש עוד) מרשות לעצמן להשאיר, להרחיב ולהסויף מערכות חשמליות חדשות בימים אלו ממש, אני משוכנע שחיפה, ירושלים ובוודאי שגם ת"א יכולות להרשות לעצמן. ג. דווקא מערכות החשמול הראשונות של טראמים היו ברובן קרקעיות, אבל החסרונות של זה הם כל-כך רבים שכמעט מיד ויתרו על זה, וכמעט לא השתמשו בשיטות כאלו עד לקאמ-בק עלוב ומיותר שהתחיל בשנות ה-90 של המאה ה-20. ותאמינו לי - אני יכול לחשוב על דברים הרבה יותר מכוערים שמפוזרים מדי יום ביומו ברחבי כל אחת מהערים בארץ - ואני לא מדבר רק על כבישים, מכולות אשפה ירוקות ובניינים בלי טעם.
אקדים ואציין שידיעותי בנושא מעטות וחזקה עלי קביעתו של חן שהנסיון המצטבר הוכיח את עדיפות הכבלים העיליים על התחתיים. אבל עולה אצלי השאלה מדוע לא מפתחים רכבות קלות מונעות מצברים? הרי אורכה של רכבת הוא עשרות מטרים וניתן להטמיע בתוכה מערכת מצברים רבת עוצמה (למשל לכל אורך התקרה). האם אין פרוטוטייפים לכך בארצות המתקדמות בהן יש רגישות רבה לשיקולי עיצוב עירוני ושימור מחד ובטיחות מאידך?
רכבות עם מצברים
רכבות חשמליות המונעות ע"י מצברים הן לא המצאה חדשה (תחילת המאה ה-20, אם לא לפני כן), אבל באופן יחסי נעשה בה שימוש מועט לאורך השנים (דוגמה לסוג רכבת מוכר ונפוץ יחסית היא הקרונועים מסדרה 515 בגרמניה המערבית של שנות ה-60). כמובן שכשמדברים על מצברים, צריך גם להגדיר מה זה מצבר - האם גלגל תנופה שמונע על-ידי מנוע חשמלי מהזנת חשמל בכל תחנה ואחר-כך משחרר את האנרגיה בהדרגתיות לצורך הנסיעה הוא מצבר? הרי ה-Parry People Mover היא רכבת קלה שמופעלת כך, אם כי היא מאוד קטנה, ולא מתאימה כאמצעי תחבורה עיקרי במטרופולין. עניין המצברים (מהסוג היותר רגיל) הוא בעייתי מפני שעדיין לא הצליחו לפתח מצברים מספיק קטנים וקלים שיהיו גם מספיק חזקים ולא יקרים על מנת לצייד בהם רכבות קלות - קחו בחשבון שברכבת קלה מודרנית אין כמעט חלל שלא מוקדש לתפעולה ולמטענה של הרכבת, מלבד חללים קטנים לציוד השנאה ובקרה (שבאמת נמצאים לפעמים מעל התקרה). שיטה אחרת של הנעה שנבחנת ב-20 השנה האחרונות היא זו של ´תאי דלק´ - סוג נוסף של מצברים, שמשתמשים במאגרים של חומרים פעילים (לדוגמה, גז המימן או גזים נוזליים שונים) ומפיקים מהם אנרגיה חשמלית להנעתם של אוטובוסים ו(באופן תיאורטי) רכבות קלות. הטכנולוגיה היא נהדרת והיא עובדת, עם רמות זיהום אפסיות, אבל כולכם מבינים בוודאי את המשמעות הבטחונית של עשרות אוטובוסים או חשמליות שמסתובבים ברחובות ערי ישראל עם מיכלי גז גדולים על הגג - וכיום ברור לכולם שזו לא רק בעייה של ישראלים. לסיום, אני חייב להתייחס למונח ´ארצות מתקדמות´. האם בריטניה היא ´ארץ מתקדמת´? אם אכן כך, מדוע החליטו הבריטים בשנות ה-50 וה-60 לסגור ולמחוק את כל מערכות החשמליות שהיו להם בכל הערים הגדולות? ומדוע היום הם מתקדמים כל-כך לאט ביצירה של מערכות חדשות במקום אלו שנסגרו? דרך אגב, כמו שכבר אמרתי, בכל ה-´ארצות המתקדמות´ בונים כיום בעיקר מערכות עם הזנת חשמל עילית, כנראה מפני שגם הם מבינים שהזיהום הסביבתי של הכבישים ומה שקשור בהם הוא יותר גרוע מזה של כבלי ההזנה העיליים.
רכבות עם מצבריםאלטרנטיבה לכבלים עיליים של חשמליות?
אקדים ואציין שידיעותי בנושא מעטות וחזקה עלי קביעתו של חן שהנסיון המצטבר הוכיח את עדיפות הכבלים העיליים על התחתיים. אבל עולה אצלי השאלה מדוע לא מפתחים רכבות קלות מונעות מצברים? הרי אורכה של רכבת הוא עשרות מטרים וניתן להטמיע בתוכה מערכת מצברים רבת עוצמה (למשל לכל אורך התקרה). האם אין פרוטוטייפים לכך בארצות המתקדמות בהן יש רגישות רבה לשיקולי עיצוב עירוני ושימור מחד ובטיחות מאידך?
רכבות חשמליות המונעות ע"י מצברים הן לא המצאה חדשה (תחילת המאה ה-20, אם לא לפני כן), אבל באופן יחסי נעשה בה שימוש מועט לאורך השנים (דוגמה לסוג רכבת מוכר ונפוץ יחסית היא הקרונועים מסדרה 515 בגרמניה המערבית של שנות ה-60). כמובן שכשמדברים על מצברים, צריך גם להגדיר מה זה מצבר - האם גלגל תנופה שמונע על-ידי מנוע חשמלי מהזנת חשמל בכל תחנה ואחר-כך משחרר את האנרגיה בהדרגתיות לצורך הנסיעה הוא מצבר? הרי ה-Parry People Mover היא רכבת קלה שמופעלת כך, אם כי היא מאוד קטנה, ולא מתאימה כאמצעי תחבורה עיקרי במטרופולין. עניין המצברים (מהסוג היותר רגיל) הוא בעייתי מפני שעדיין לא הצליחו לפתח מצברים מספיק קטנים וקלים שיהיו גם מספיק חזקים ולא יקרים על מנת לצייד בהם רכבות קלות - קחו בחשבון שברכבת קלה מודרנית אין כמעט חלל שלא מוקדש לתפעולה ולמטענה של הרכבת, מלבד חללים קטנים לציוד השנאה ובקרה (שבאמת נמצאים לפעמים מעל התקרה). שיטה אחרת של הנעה שנבחנת ב-20 השנה האחרונות היא זו של ´תאי דלק´ - סוג נוסף של מצברים, שמשתמשים במאגרים של חומרים פעילים (לדוגמה, גז המימן או גזים נוזליים שונים) ומפיקים מהם אנרגיה חשמלית להנעתם של אוטובוסים ו(באופן תיאורטי) רכבות קלות. הטכנולוגיה היא נהדרת והיא עובדת, עם רמות זיהום אפסיות, אבל כולכם מבינים בוודאי את המשמעות הבטחונית של עשרות אוטובוסים או חשמליות שמסתובבים ברחובות ערי ישראל עם מיכלי גז גדולים על הגג - וכיום ברור לכולם שזו לא רק בעייה של ישראלים. לסיום, אני חייב להתייחס למונח ´ארצות מתקדמות´. האם בריטניה היא ´ארץ מתקדמת´? אם אכן כך, מדוע החליטו הבריטים בשנות ה-50 וה-60 לסגור ולמחוק את כל מערכות החשמליות שהיו להם בכל הערים הגדולות? ומדוע היום הם מתקדמים כל-כך לאט ביצירה של מערכות חדשות במקום אלו שנסגרו? דרך אגב, כמו שכבר אמרתי, בכל ה-´ארצות המתקדמות´ בונים כיום בעיקר מערכות עם הזנת חשמל עילית, כנראה מפני שגם הם מבינים שהזיהום הסביבתי של הכבישים ומה שקשור בהם הוא יותר גרוע מזה של כבלי ההזנה העיליים.
Parry People Mover
מכיוון שזו טכנולוגיה מאוד מעניינת (צבירת אנרגיה ע"י גלגל תנופה), אני חושב שכדאי להפנות לאתרים מתאימים, הבעיה היא שהאתר של החברה המייצרת עצמה הוא עלוב למדי, ולכן אני ממליץ דווקא על כתבה שנכתבה על תוכנית לבנות מערכת רכבות קלות עם הטכנולוגיה הזו במאוריציוס, כתבה שכוללת הסברים סבירים וגרפיקות טובות בנושא.
Parry People Moverרכבות עם מצברים
רכבות חשמליות המונעות ע"י מצברים הן לא המצאה חדשה (תחילת המאה ה-20, אם לא לפני כן), אבל באופן יחסי נעשה בה שימוש מועט לאורך השנים (דוגמה לסוג רכבת מוכר ונפוץ יחסית היא הקרונועים מסדרה 515 בגרמניה המערבית של שנות ה-60). כמובן שכשמדברים על מצברים, צריך גם להגדיר מה זה מצבר - האם גלגל תנופה שמונע על-ידי מנוע חשמלי מהזנת חשמל בכל תחנה ואחר-כך משחרר את האנרגיה בהדרגתיות לצורך הנסיעה הוא מצבר? הרי ה-Parry People Mover היא רכבת קלה שמופעלת כך, אם כי היא מאוד קטנה, ולא מתאימה כאמצעי תחבורה עיקרי במטרופולין. עניין המצברים (מהסוג היותר רגיל) הוא בעייתי מפני שעדיין לא הצליחו לפתח מצברים מספיק קטנים וקלים שיהיו גם מספיק חזקים ולא יקרים על מנת לצייד בהם רכבות קלות - קחו בחשבון שברכבת קלה מודרנית אין כמעט חלל שלא מוקדש לתפעולה ולמטענה של הרכבת, מלבד חללים קטנים לציוד השנאה ובקרה (שבאמת נמצאים לפעמים מעל התקרה). שיטה אחרת של הנעה שנבחנת ב-20 השנה האחרונות היא זו של ´תאי דלק´ - סוג נוסף של מצברים, שמשתמשים במאגרים של חומרים פעילים (לדוגמה, גז המימן או גזים נוזליים שונים) ומפיקים מהם אנרגיה חשמלית להנעתם של אוטובוסים ו(באופן תיאורטי) רכבות קלות. הטכנולוגיה היא נהדרת והיא עובדת, עם רמות זיהום אפסיות, אבל כולכם מבינים בוודאי את המשמעות הבטחונית של עשרות אוטובוסים או חשמליות שמסתובבים ברחובות ערי ישראל עם מיכלי גז גדולים על הגג - וכיום ברור לכולם שזו לא רק בעייה של ישראלים. לסיום, אני חייב להתייחס למונח ´ארצות מתקדמות´. האם בריטניה היא ´ארץ מתקדמת´? אם אכן כך, מדוע החליטו הבריטים בשנות ה-50 וה-60 לסגור ולמחוק את כל מערכות החשמליות שהיו להם בכל הערים הגדולות? ומדוע היום הם מתקדמים כל-כך לאט ביצירה של מערכות חדשות במקום אלו שנסגרו? דרך אגב, כמו שכבר אמרתי, בכל ה-´ארצות המתקדמות´ בונים כיום בעיקר מערכות עם הזנת חשמל עילית, כנראה מפני שגם הם מבינים שהזיהום הסביבתי של הכבישים ומה שקשור בהם הוא יותר גרוע מזה של כבלי ההזנה העיליים.
מכיוון שזו טכנולוגיה מאוד מעניינת (צבירת אנרגיה ע"י גלגל תנופה), אני חושב שכדאי להפנות לאתרים מתאימים, הבעיה היא שהאתר של החברה המייצרת עצמה הוא עלוב למדי, ולכן אני ממליץ דווקא על כתבה שנכתבה על תוכנית לבנות מערכת רכבות קלות עם הטכנולוגיה הזו במאוריציוס, כתבה שכוללת הסברים סבירים וגרפיקות טובות בנושא.
לגבי המערכות שנסגרו
מה היתה הסיבה לכך שנסגרו מערכות התחבורה העירוניות המסילתיות בערים רבות באירופה ובארצות הברית? מה בדיוק השתנה מהרגע שפתחו אותן ועד שסגרו אותן, שבגללו החליטו שאין להן עוד סיבה להתקיים?
לגבי המערכות שנסגרורכבות עם מצברים
רכבות חשמליות המונעות ע"י מצברים הן לא המצאה חדשה (תחילת המאה ה-20, אם לא לפני כן), אבל באופן יחסי נעשה בה שימוש מועט לאורך השנים (דוגמה לסוג רכבת מוכר ונפוץ יחסית היא הקרונועים מסדרה 515 בגרמניה המערבית של שנות ה-60). כמובן שכשמדברים על מצברים, צריך גם להגדיר מה זה מצבר - האם גלגל תנופה שמונע על-ידי מנוע חשמלי מהזנת חשמל בכל תחנה ואחר-כך משחרר את האנרגיה בהדרגתיות לצורך הנסיעה הוא מצבר? הרי ה-Parry People Mover היא רכבת קלה שמופעלת כך, אם כי היא מאוד קטנה, ולא מתאימה כאמצעי תחבורה עיקרי במטרופולין. עניין המצברים (מהסוג היותר רגיל) הוא בעייתי מפני שעדיין לא הצליחו לפתח מצברים מספיק קטנים וקלים שיהיו גם מספיק חזקים ולא יקרים על מנת לצייד בהם רכבות קלות - קחו בחשבון שברכבת קלה מודרנית אין כמעט חלל שלא מוקדש לתפעולה ולמטענה של הרכבת, מלבד חללים קטנים לציוד השנאה ובקרה (שבאמת נמצאים לפעמים מעל התקרה). שיטה אחרת של הנעה שנבחנת ב-20 השנה האחרונות היא זו של ´תאי דלק´ - סוג נוסף של מצברים, שמשתמשים במאגרים של חומרים פעילים (לדוגמה, גז המימן או גזים נוזליים שונים) ומפיקים מהם אנרגיה חשמלית להנעתם של אוטובוסים ו(באופן תיאורטי) רכבות קלות. הטכנולוגיה היא נהדרת והיא עובדת, עם רמות זיהום אפסיות, אבל כולכם מבינים בוודאי את המשמעות הבטחונית של עשרות אוטובוסים או חשמליות שמסתובבים ברחובות ערי ישראל עם מיכלי גז גדולים על הגג - וכיום ברור לכולם שזו לא רק בעייה של ישראלים. לסיום, אני חייב להתייחס למונח ´ארצות מתקדמות´. האם בריטניה היא ´ארץ מתקדמת´? אם אכן כך, מדוע החליטו הבריטים בשנות ה-50 וה-60 לסגור ולמחוק את כל מערכות החשמליות שהיו להם בכל הערים הגדולות? ומדוע היום הם מתקדמים כל-כך לאט ביצירה של מערכות חדשות במקום אלו שנסגרו? דרך אגב, כמו שכבר אמרתי, בכל ה-´ארצות המתקדמות´ בונים כיום בעיקר מערכות עם הזנת חשמל עילית, כנראה מפני שגם הם מבינים שהזיהום הסביבתי של הכבישים ומה שקשור בהם הוא יותר גרוע מזה של כבלי ההזנה העיליים.
מה היתה הסיבה לכך שנסגרו מערכות התחבורה העירוניות המסילתיות בערים רבות באירופה ובארצות הברית? מה בדיוק השתנה מהרגע שפתחו אותן ועד שסגרו אותן, שבגללו החליטו שאין להן עוד סיבה להתקיים?
נפילתן של החשמליות
בנושא של סגירת מערכות החשמליות בכל רחבי העולם המערבי באמצע המאה ה-20 נכתבו הררים של ספרים, מאמרים ועוד, ואני לא מכיר אותו מספיק טוב כדי לתמצת אותו לכמה שורות, אבל בכל זאת, אני חושב שאפשר לסכם את זה בכמה נקודות עיקריות: - המכונית החלה להתפס כאופנתית, ונהייתה גם הרבה יותר זמינה - השימוש בחשמליות פחת והן נצפסו כגורם שעומד בדרכה של המכונית. - הפרבור המואץ גרם לירידת הכדאיות בהפעלת המערכות הקיימות בגלל הפיזור הרב יותר של האוכלוסיה. - המרת קווי חשמליות לטרוליבוסים (אוטובוסים חשמליים) ומאוחר יותר לקווי אוטובוסים רגילים נתפסה (וכיום רור שבטעות) כחסכון והתייעלות. פירוט רב יותר ניתן למצוא במאמר שפורסם ב-´חדשות הרכבת´ בנושא השיקולים בעד ונגד הפעלת חשמליות ברחובות הערים. מי שגם זה לא מספיק לו, מוזמן לפנות אלי אישית (כתובת הדוא"ל שלי מופיעה גם היא באתר)
נפילתן של החשמליותלגבי המערכות שנסגרו
מה היתה הסיבה לכך שנסגרו מערכות התחבורה העירוניות המסילתיות בערים רבות באירופה ובארצות הברית? מה בדיוק השתנה מהרגע שפתחו אותן ועד שסגרו אותן, שבגללו החליטו שאין להן עוד סיבה להתקיים?
בנושא של סגירת מערכות החשמליות בכל רחבי העולם המערבי באמצע המאה ה-20 נכתבו הררים של ספרים, מאמרים ועוד, ואני לא מכיר אותו מספיק טוב כדי לתמצת אותו לכמה שורות, אבל בכל זאת, אני חושב שאפשר לסכם את זה בכמה נקודות עיקריות: - המכונית החלה להתפס כאופנתית, ונהייתה גם הרבה יותר זמינה - השימוש בחשמליות פחת והן נצפסו כגורם שעומד בדרכה של המכונית. - הפרבור המואץ גרם לירידת הכדאיות בהפעלת המערכות הקיימות בגלל הפיזור הרב יותר של האוכלוסיה. - המרת קווי חשמליות לטרוליבוסים (אוטובוסים חשמליים) ומאוחר יותר לקווי אוטובוסים רגילים נתפסה (וכיום רור שבטעות) כחסכון והתייעלות. פירוט רב יותר ניתן למצוא במאמר שפורסם ב-´חדשות הרכבת´ בנושא השיקולים בעד ונגד הפעלת חשמליות ברחובות הערים. מי שגם זה לא מספיק לו, מוזמן לפנות אלי אישית (כתובת הדוא"ל שלי מופיעה גם היא באתר)
דוד שטיפלמן
New member
תודה חן
כמו תמיד, אני נהנה לקרוא את את תשובותיך עתירות הידע, וכן דעותיך הנראות לי מבוססות והגיוניות מאוד. הייתי מוסיף על השרשרת האחרונה שתי נקודות מינוריות: (א) הזנת חשמל תחתית טרם פסה לגמרי מן העולם גם במערכות חדשות: ע"ע DOCKLANDS LIGHT RAILWAY. (ב) אני לא בא להגן על זכותה של הממלכה המאוחדת (מוצאנו המשותף, כמדומני) להקרא "מתקדמת" - אדרבא, מבצר השמרנות הידוע הזה גרם למקרים רבים של פיגור חמור המורגשים גם היום. אבל למען ה-RECORD, צריך להסתכל על דברים באופן יחסי, ונדמה לי שיש למדינת ישראל מה ללמוד מבריטניה ואפילו לחקות בה. אזכיר רק את זמני הגיבוש, התכנון והביצוע של פרוייקטים כמו THAMESLINK ,HEATHROW EXPRESS, וה-JUBILEE LINE EXTENSION. אתה חושב שמערכות הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן תקומנה באותה מהירות, או יותר, כמו ה-CROYDON TRAMLINK?
תודה חןרכבות עם מצברים
רכבות חשמליות המונעות ע"י מצברים הן לא המצאה חדשה (תחילת המאה ה-20, אם לא לפני כן), אבל באופן יחסי נעשה בה שימוש מועט לאורך השנים (דוגמה לסוג רכבת מוכר ונפוץ יחסית היא הקרונועים מסדרה 515 בגרמניה המערבית של שנות ה-60). כמובן שכשמדברים על מצברים, צריך גם להגדיר מה זה מצבר - האם גלגל תנופה שמונע על-ידי מנוע חשמלי מהזנת חשמל בכל תחנה ואחר-כך משחרר את האנרגיה בהדרגתיות לצורך הנסיעה הוא מצבר? הרי ה-Parry People Mover היא רכבת קלה שמופעלת כך, אם כי היא מאוד קטנה, ולא מתאימה כאמצעי תחבורה עיקרי במטרופולין. עניין המצברים (מהסוג היותר רגיל) הוא בעייתי מפני שעדיין לא הצליחו לפתח מצברים מספיק קטנים וקלים שיהיו גם מספיק חזקים ולא יקרים על מנת לצייד בהם רכבות קלות - קחו בחשבון שברכבת קלה מודרנית אין כמעט חלל שלא מוקדש לתפעולה ולמטענה של הרכבת, מלבד חללים קטנים לציוד השנאה ובקרה (שבאמת נמצאים לפעמים מעל התקרה). שיטה אחרת של הנעה שנבחנת ב-20 השנה האחרונות היא זו של ´תאי דלק´ - סוג נוסף של מצברים, שמשתמשים במאגרים של חומרים פעילים (לדוגמה, גז המימן או גזים נוזליים שונים) ומפיקים מהם אנרגיה חשמלית להנעתם של אוטובוסים ו(באופן תיאורטי) רכבות קלות. הטכנולוגיה היא נהדרת והיא עובדת, עם רמות זיהום אפסיות, אבל כולכם מבינים בוודאי את המשמעות הבטחונית של עשרות אוטובוסים או חשמליות שמסתובבים ברחובות ערי ישראל עם מיכלי גז גדולים על הגג - וכיום ברור לכולם שזו לא רק בעייה של ישראלים. לסיום, אני חייב להתייחס למונח ´ארצות מתקדמות´. האם בריטניה היא ´ארץ מתקדמת´? אם אכן כך, מדוע החליטו הבריטים בשנות ה-50 וה-60 לסגור ולמחוק את כל מערכות החשמליות שהיו להם בכל הערים הגדולות? ומדוע היום הם מתקדמים כל-כך לאט ביצירה של מערכות חדשות במקום אלו שנסגרו? דרך אגב, כמו שכבר אמרתי, בכל ה-´ארצות המתקדמות´ בונים כיום בעיקר מערכות עם הזנת חשמל עילית, כנראה מפני שגם הם מבינים שהזיהום הסביבתי של הכבישים ומה שקשור בהם הוא יותר גרוע מזה של כבלי ההזנה העיליים.
כמו תמיד, אני נהנה לקרוא את את תשובותיך עתירות הידע, וכן דעותיך הנראות לי מבוססות והגיוניות מאוד. הייתי מוסיף על השרשרת האחרונה שתי נקודות מינוריות: (א) הזנת חשמל תחתית טרם פסה לגמרי מן העולם גם במערכות חדשות: ע"ע DOCKLANDS LIGHT RAILWAY. (ב) אני לא בא להגן על זכותה של הממלכה המאוחדת (מוצאנו המשותף, כמדומני) להקרא "מתקדמת" - אדרבא, מבצר השמרנות הידוע הזה גרם למקרים רבים של פיגור חמור המורגשים גם היום. אבל למען ה-RECORD, צריך להסתכל על דברים באופן יחסי, ונדמה לי שיש למדינת ישראל מה ללמוד מבריטניה ואפילו לחקות בה. אזכיר רק את זמני הגיבוש, התכנון והביצוע של פרוייקטים כמו THAMESLINK ,HEATHROW EXPRESS, וה-JUBILEE LINE EXTENSION. אתה חושב שמערכות הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן תקומנה באותה מהירות, או יותר, כמו ה-CROYDON TRAMLINK?
זה יספיק לשיפועים של חיפה?
הקו מתוכנן לעבור בתוואי של גשר גיבורים, ואח"כ לרדת דרך מעלה השיחרור. מעניין מהם השיפועים שמתוכננים שם.
זה יספיק לשיפועים של חיפה?יכולות של רכבות קלות
1. ברכבת המונעת ע"י כח החשמל, אין קשר בין עוצמת המנוע/מנועים החשמליים המשמשים להנעת הרכבת לבין אספקת החשמל לציוד עזר היקפי ברכבת, כגון תאורה ומיזוג. מה שחשוב כאן הוא מערכת אספקת החשמל (במקרה של הרכבות הקלות בארץ היא מתוכננת להיות ע"י כבלים עיליים), שצריכה להיות מספיק חזקה, וכן ציוד ההשנאה וכיו"ב על הרכבת עצמה, שצריך לעמוד בעומסים בהם מדובר. 2. כבר היו בעולם חשמליות עם קווים בשיפועים של כמעט 14%, אבל זה נדיר יחסית.
הקו מתוכנן לעבור בתוואי של גשר גיבורים, ואח"כ לרדת דרך מעלה השיחרור. מעניין מהם השיפועים שמתוכננים שם.
מעלה השחרור? איפה ראית את זה?
לא נראה לי שרכבת קלה תוכל לרדת במעלה השחרור. הקו אמור לרדת באיזור שבתאי לוי והגפן.
מעלה השחרור? איפה ראית את זה?זה יספיק לשיפועים של חיפה?
הקו מתוכנן לעבור בתוואי של גשר גיבורים, ואח"כ לרדת דרך מעלה השיחרור. מעניין מהם השיפועים שמתוכננים שם.
לא נראה לי שרכבת קלה תוכל לרדת במעלה השחרור. הקו אמור לרדת באיזור שבתאי לוי והגפן.
טעיתי,זה אכן דרך רח´ הגפן
צירפתי מפה של הקוים המתוכננים
טעיתי,זה אכן דרך רח´ הגפןמעלה השחרור? איפה ראית את זה?
לא נראה לי שרכבת קלה תוכל לרדת במעלה השחרור. הקו אמור לרדת באיזור שבתאי לוי והגפן.
צירפתי מפה של הקוים המתוכננים
עדיין יש שני קטעים תלולים...
בקטע שבו נגמר רח´ הרצל ומתחיל רח´ הגיבורים, ובירידה מהגפן לאלנבי (רח´ הברון הירש). קשה לי לדמיין איך יעדנו את הירידות האלה, במיוחד זו שברח´ הגיבורים.
עדיין יש שני קטעים תלולים...טעיתי,זה אכן דרך רח´ הגפן
צירפתי מפה של הקוים המתוכננים
בקטע שבו נגמר רח´ הרצל ומתחיל רח´ הגיבורים, ובירידה מהגפן לאלנבי (רח´ הברון הירש). קשה לי לדמיין איך יעדנו את הירידות האלה, במיוחד זו שברח´ הגיבורים.
הרכבת הקלה של חיפה
לצערי אני לא מומחה בנושא שבנידון, אבל לפי מה שראיתי בביקורי במיינץ שבגרמניה, לפני שנים אחדות, עיר די ממוצעת עם חשמליות מאוד ממוצעות, לא צריכה להיות בעייה מיוחדת בתוואי המוצע בחיפה (חוץ מהבעיה של להזיז את הפרויקט הזה סוף-סוף...).
הרכבת הקלה של חיפהעדיין יש שני קטעים תלולים...
בקטע שבו נגמר רח´ הרצל ומתחיל רח´ הגיבורים, ובירידה מהגפן לאלנבי (רח´ הברון הירש). קשה לי לדמיין איך יעדנו את הירידות האלה, במיוחד זו שברח´ הגיבורים.
לצערי אני לא מומחה בנושא שבנידון, אבל לפי מה שראיתי בביקורי במיינץ שבגרמניה, לפני שנים אחדות, עיר די ממוצעת עם חשמליות מאוד ממוצעות, לא צריכה להיות בעייה מיוחדת בתוואי המוצע בחיפה (חוץ מהבעיה של להזיז את הפרויקט הזה סוף-סוף...).
תמיד בדרכים
New member
מלכת הקריות
למישהו יש מידע על היישוב הזה? האם מתכוונים להקים שם עיר חדשה? תודה.
מלכת הקריותהרכבת הקלה של חיפה
לצערי אני לא מומחה בנושא שבנידון, אבל לפי מה שראיתי בביקורי במיינץ שבגרמניה, לפני שנים אחדות, עיר די ממוצעת עם חשמליות מאוד ממוצעות, לא צריכה להיות בעייה מיוחדת בתוואי המוצע בחיפה (חוץ מהבעיה של להזיז את הפרויקט הזה סוף-סוף...).
למישהו יש מידע על היישוב הזה? האם מתכוונים להקים שם עיר חדשה? תודה.
זה לא ישוב, זאת שכונה חדשה.
מוכר לי השם אבל אני לא זוכר באיזו מהקריות הפרויקט הזה נמצא - מוצקין, ביאליק או ים. לדעתי בקרית ביאליק, ממזרח לקריון.
זה לא ישוב, זאת שכונה חדשה.מלכת הקריות
למישהו יש מידע על היישוב הזה? האם מתכוונים להקים שם עיר חדשה? תודה.
מוכר לי השם אבל אני לא זוכר באיזו מהקריות הפרויקט הזה נמצא - מוצקין, ביאליק או ים. לדעתי בקרית ביאליק, ממזרח לקריון.
- מצב
- הנושא נעול.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.