רכות בדרך הלוחמים?
הצורה שבה תפסתי בעבר את נושא הלחימה, כללה בתוכה "להיות קשה כלפי עצמי". אבל מה זו בעצם הקשיות הזו שקיימתי בתוכי? חלק ממנה היה שיפוט במסווה - שזה סתם בזבוז אנרגיה אדיר. חלק ממנה נגע בחשיבות עצמית (קשור גם לשיפוט). חלק ממנה היה פשוט נוקשות; העדר גמישות והעדר תחושה. חלק ממנה היה קשור למחשבה שאם אני לא אהיה נוקשה לעצמי, אז אני לא אהיה עקבית ולא אצליח. ועוד חלק?... לא ברור, לא מוגדר. ומה אני מגלה?... שבלהיות רכה לעצמי אני הרבה יותר עקבית שהרכות מאפשרת לי להתמיד מבלי לאבד המון אנרגיה שכשאני מקבלת את עצמי, זה לא סותר את הרצון הבלתי-נלאה שלי להתפתח שעם הרכות אני מפסיקה להיות הרודן הקטנוני (בכוונה לא כתבתי "קטן") של עצמי ומתחילה להיות המשחררת של עצמי. רכות מסתדרת לי היטב... נדמה לי כאילו יש בדרך הלוחמים איזה משחק של רכות וקושי, שמתקשר לי גם לייקוש. כרגע אני נותנת פתח גדול לרכות
הצורה שבה תפסתי בעבר את נושא הלחימה, כללה בתוכה "להיות קשה כלפי עצמי". אבל מה זו בעצם הקשיות הזו שקיימתי בתוכי? חלק ממנה היה שיפוט במסווה - שזה סתם בזבוז אנרגיה אדיר. חלק ממנה נגע בחשיבות עצמית (קשור גם לשיפוט). חלק ממנה היה פשוט נוקשות; העדר גמישות והעדר תחושה. חלק ממנה היה קשור למחשבה שאם אני לא אהיה נוקשה לעצמי, אז אני לא אהיה עקבית ולא אצליח. ועוד חלק?... לא ברור, לא מוגדר. ומה אני מגלה?... שבלהיות רכה לעצמי אני הרבה יותר עקבית שהרכות מאפשרת לי להתמיד מבלי לאבד המון אנרגיה שכשאני מקבלת את עצמי, זה לא סותר את הרצון הבלתי-נלאה שלי להתפתח שעם הרכות אני מפסיקה להיות הרודן הקטנוני (בכוונה לא כתבתי "קטן") של עצמי ומתחילה להיות המשחררת של עצמי. רכות מסתדרת לי היטב... נדמה לי כאילו יש בדרך הלוחמים איזה משחק של רכות וקושי, שמתקשר לי גם לייקוש. כרגע אני נותנת פתח גדול לרכות
