וזאת רק דעתי...
כפי שאתם בטח יודעים. כיום הרוכבים מחולקים לכמה דיסיפלינות. יש את אלו שרואים עליה והריר שלהם מתחיל ליזלוג. יש את אלו שיתנו לכוווווולם בראש בספרינט ויש את האלו שיכולים במישור ולהכתיב קצב רצחני למשך זמן וגם בגבעות להשאר עם הקלילים יותר ואולי אפילו לברוח לרבים אחרי שהאחרונים כבר אפסו כוחותיהם מהקצב עד לגבעות או תוך כדי הגבעות. אני אישית משתיך לקבוצה האחרונה יכול לשבת ולהנות מרכיבת שבת ארוכה (או שישי) עם החברה ולא ליסבול כל-כך מהקצב ואפילו להוביל. אלא שברגע שהשיפוע מתחיל לעלות אני מתחיל לנשור לאחור. האם הקלאסיקנים שביננו רוכבים פחות טוב, הרכיבות שלנו פחות מהנות? אני לא חושב כך. כן אנכנו גם לפעמים, ומשתדלים לעיטים תכופות יותר, רוכבים מסלולים הררים יותר. למשל נחשון/נשר-צובה-נס הרים-נחשון/נשר ואולי ערד-מלונות-ערד-ועוד לכיוון הבית. אולי, אבל רק אולי אם הייתי גר באזור יותר הררי הייתי מפתח יכולות טובות יותר בהרים. אבל מה לעשות שאני גר בבארי והשטח פה הוא מישורי ורוחני - וכך התפתח פה זן מעט שונה של רוכבים. והעיקר שלכווווווולנו יהיה סופ"ש מהנה ועם הרבה קלומטרים. אין בכוונתי לפגוע או לערער על מה שכתב מי מבאי הפורום. רק רציתי להעלות נקודה. בבקשה אל תבחרו להעלב.