רכיב חסר

[סופגניה*]

רכיב חסר

רוח סוערת שקטה. ריקנות מקננת נסתתמה. מרירות שנים נשטפה. מועקת לב חלפה. מצאתי אותך.

 

[שש]

סופגי

אז מצאת אותי הקמת סערה הגלים געשו מוניות בכל הארץ חפשו ואני כל כך הייתי מאושר שאפילו מזג האוויר חייך ומי אמר שאי אפשר לשנות מזג אוויר

 

[סופגניה*]

שש יקירי, הסתכל למעלה. אני בדרכי א

 

[אופס...]

החזיקי

סגרי את החלון ותשקוט הרוח אחרינו. דקה אחר דקה נמלא את שנות הריקנות. אני כאן עכשיו נסגר איתך בחדרייך. אצבעות ששכחו פורמות את שרוכי הגעגוע. ואם בחלוף הרגע אפנה לעזוב - החזיקי.

 

[שרי42]

איזה דו שיח

עדין במילותיו וחזק בעוצמתו.....אהבתי מאדדדדדדדד

 

[סופגניה*]

ידיי מחבקות

לא עוזבות לרגע. עיניי מבקשות הישאר נא. אצבעות שפרמו געגוע קשרו נימי הלב ואני בוטחת בכוחך ביכולתך להיות עבורי גם לאחר תיקתוק הזמן.

 

[אופס...]

מחוץ לזמן

נימי הלב הלוכדות אותנו בחלוף הרגע הן המעברים שדרכם אחדור אל שנת הלילה שלך להרטיב את צערך עד שורשיו הכהים לרחוץ את גופך הנפרם מגעגועיו. נעטפים עכשיו בכל כוחנו אנחנו מיטהרים, נותרים מחוץ לזמן. שיתקתק לו.

 

[סופגניה*]

חלומות

עיניי פקוחות לרווחה מחכות לבואך. אך אתה מבכר שאשקע בשינה. אז- מופיע במלוא הדרך. מרטיט את חושיי, משכיח געגועיי. שוטף צערי, משמח גופי. שקוף הוא הזמן אינו קיים. אך, לעת שחר עת אקיץ מחלום. כל סימן שנותר, לא אמצא לא קיים. אחכה כה כמהה ללילה הבא.

 

[אופס...]

שקיפות

שנתך שקופה כמו הזמן שנותר מאחורינו. אני יכול לראות מתי אני נחלם אצלך, מתי לא. עכשיו אני רואה את החלום נשטף מעל גופך המתרוקן מגעגועיו עד לצער הבא. הקיצי ! אינך רואה ?

 

[סופגניה*]

יקיצה

עפעפיי כבדים מעונג סוגרים על לילה קסום. קורים אחרונים אלייך קושרים. כאשר תיפקחנה עיניי ימוג חלומי יעלם במשא הימים במציאות בנויה מצבעי שיגרה. אוחזת עוד קט במה שהיה לוגמת עוד טיפה מפנטזיה נפלאה. מסרבת להרפות, אל תתן לשמש לעלות.