רם אוריון, סיטיהול, 20/05/07
אני אתחיל הפעם בשורה התחתונה, למקרה שמישהו יקרא את ה"ביקורת" הזו שלי ויחשוב משום מה משהו שונה - לכו להופעה של רם אוריון, זה כדאי. ועכשיו כשסיימתי להישמע כמו ג. יפית, אני יכולה לספר קצת יותר על ההופעה של אתמול. הסאונד היה מזעזע. אין איך לייפות את זה. הידיד שהלכתי איתו סיפר לי שאחרי ההופעה הוא שמע את הסאונדמן מדבר עם אחד מהנגנים של מלכת הפלקט (המופע הפותח), והוא בעצמו אמר שזה אולם נוראי, וששומדבר לא נשמע שם טוב. אז למרות התיזוזים האינסופיים של אנשי הסאונד - הסאונד באמת היה מזעזע. בצורה קצת אבוסרדית, בהופעה של מלכת הפלקט העניין הזה הפריע לי קצת יותר, כי הוא לגמרי מנע ממני לתת להם צ'אנס. אחרי 2-3 שירים הכל התחיל להישמע לי ממש כמו אותו בלאגן באוזניים, צר לי. במהלך ההופעה של מלכת הפלקט כל הנגנים של רם הסתובבו גם כן באולם, מה שתרם לאווירה הביתית משהו (או שאולי זו היתה התחושה שחצי מהקהל הם מכרים של חברי מלכת הפלקט שעשתה זאת). בהשוואה להופעת ההשקה בבארבי, ההופעה של רם אתמול היתה לטעמי קצת פחות מוצלחת. האנרגיות היו קצת יותר נמוכות, והכל הרגיש מינורי יותר. כמובן שהתנאים הסביבתיים, מעבר לסאונד, היוו גורם משמעותי - במה מאד קטנה כמעט בגובה הקהל ואולם קטן שלא היה ממש מלא (לפחות זו היתה הופעה בעמידה! וו-הו!). ולמרות כל אלו - ממש ממש נהניתי. החבר'ה האלו יודעים מה הם עושים, יש ביניהם כימיה נהדרת, וזו פשוט מוזיקה טובה. פייבוריטים, בכלל ובהופעה בפרט -
אינסוף - כי לראות את רם זועק זו חוויה שאסור להחמיץ.
חיוך קטן - כי השיר הזה באמת מעלה חיוך, ולפחות במקרה שלי הוא די גדול.
מוות - כי לא ברור לי האם ספי מזיז ככה את הראש לצדדים בכוונה או בלי שליטה. מבחינת אנקדוטות -
דפנה קרעה מיתר. פעמיים.
אינספור פעמים נשמעו צעקות "חג'י", "שלז" וכיו"ב. אין ספק שהקהל החיפאי אוהב את הבחור.
רם הודה שהוא לא יודע כיצד למלא את הדקות הריקות בהן ניסו לסדר את הסאונד. לחישה מספי עוררה פרץ של ג'אז פריסטייל מוצלח ביותר.
להדרן הראשון רם עלה רק עם ספי, תמר ודפנה והציג אותם בתור "ההרכב האקוסטי" שלו.
באחד מתאי השירותים של הבנות בסיטיהול אין דלת. שתדעו. ואני שוב חוזרת על השורה התחתונה, כי זה המקום הראוי לה - לכו להופעה של רם אוריון. תודה רבה ליפית על הפינוק 
אני אתחיל הפעם בשורה התחתונה, למקרה שמישהו יקרא את ה"ביקורת" הזו שלי ויחשוב משום מה משהו שונה - לכו להופעה של רם אוריון, זה כדאי. ועכשיו כשסיימתי להישמע כמו ג. יפית, אני יכולה לספר קצת יותר על ההופעה של אתמול. הסאונד היה מזעזע. אין איך לייפות את זה. הידיד שהלכתי איתו סיפר לי שאחרי ההופעה הוא שמע את הסאונדמן מדבר עם אחד מהנגנים של מלכת הפלקט (המופע הפותח), והוא בעצמו אמר שזה אולם נוראי, וששומדבר לא נשמע שם טוב. אז למרות התיזוזים האינסופיים של אנשי הסאונד - הסאונד באמת היה מזעזע. בצורה קצת אבוסרדית, בהופעה של מלכת הפלקט העניין הזה הפריע לי קצת יותר, כי הוא לגמרי מנע ממני לתת להם צ'אנס. אחרי 2-3 שירים הכל התחיל להישמע לי ממש כמו אותו בלאגן באוזניים, צר לי. במהלך ההופעה של מלכת הפלקט כל הנגנים של רם הסתובבו גם כן באולם, מה שתרם לאווירה הביתית משהו (או שאולי זו היתה התחושה שחצי מהקהל הם מכרים של חברי מלכת הפלקט שעשתה זאת). בהשוואה להופעת ההשקה בבארבי, ההופעה של רם אתמול היתה לטעמי קצת פחות מוצלחת. האנרגיות היו קצת יותר נמוכות, והכל הרגיש מינורי יותר. כמובן שהתנאים הסביבתיים, מעבר לסאונד, היוו גורם משמעותי - במה מאד קטנה כמעט בגובה הקהל ואולם קטן שלא היה ממש מלא (לפחות זו היתה הופעה בעמידה! וו-הו!). ולמרות כל אלו - ממש ממש נהניתי. החבר'ה האלו יודעים מה הם עושים, יש ביניהם כימיה נהדרת, וזו פשוט מוזיקה טובה. פייבוריטים, בכלל ובהופעה בפרט -