וכמו שאמרו חז``ל:
"כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת". (גיטין נז,ב) וראה דברי הרמב"ם בהקדמה לפרוש המשנה: "ומפני אשר ידעו (החכמים) עליהם השלום, בעניין זה, שכל דבריהם ברורים ונקיים, ואין בהם סיגים, צוו עליהם והזהירו שלא ילעג אדם עליהם. ואמרו (גיטין נז,ב), כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת (כו'), ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות, אשר השיאתו להלעיג. ועל כן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם, אלא איש מבקש תאווה, ונותן יתרון להנאות המורגשות, אשר לא האיר לבו בדבר מן המאורים הבהירים. ומפני שידעו אמיתת דבריהם, כלו בעסק ההוא כל ימיהם, וצוו לשקוד עליו כל הלילה ומקצת היום, ושמוהו תכלית החכמה, וכן הוא."