רמיזות או לא להיות

quazimodo20

Active member
היום בבוקר נאלצתי לעשות בדיקות דם.
הגעתי ראשון לקופת החולים.
אחריי הגיעה אם צעירה ומצודדת עם עגלה ותינוק.
חייכתי אליה ושאלתי לאיזו שעה היא מוזמנת. היא חייכה חזרה ואמרה שהיא ל 7:00. השבתי לה שאז היא לפניי אבל היא הנדיה את ידה בביטול ובחיוך אמרה ש"כל עוד הוא (הצביעה על התינוק שצחק ושיחק) מרוצה אני בסדר...".
שוב חיוכים.
אחרי הבדיקה ירדתי למרכז המסחרי לקנות קפה וכריכון.
בהמתנה לקפה שמתבשל לו בפרקולטור היא הגיעה עם התינוק, היות וככל הנראה סיימה את הבדיקה וחפצה בקפה אף היא.
בראותה אותי חייכה ופלטה "אני באמת לא רודפת אחריך...".
צחקנו.
התינוק הביט בי ובכריך שבידי והתחיל להצביע וללומר "זה..." בקול ילדותי, ושוב "זה...".
צחקתי ואמרתי לאמו שאני לא יודע אם הוא חפץ בכריכון או בשקית שעטפה אותו...
האמא חייכה ואמרה "או שהוא רוצה אותך..."
חייכתי.

מהרגעים האלו שדקות ארוכות לאחר מכן אתה חושב לעצמך ומלקה על חטא למה לא השבת באיזה "ומה עם אמא שלו?!" או משהו כזה...
למה לא עניתי?
למה התמהמהתי?

אולי החיפזון להגיע לעבודה בלי לאחר יותר מדיי.
המבוכה מזה שיש עוד קופאית שצופה בעניין.
או הפחד הנורמלי של להתחיל עם מישהי נשואה כך סתם ושזה יתפרש כהטרדה מינית במקרה הגרוע...

לא יודע...

אבל הבאסה מנקרת בי עד עתה!!!

אוףףף
 

קבצים מצורפים

  • 106.jpg
    106.jpg
    KB 794.7 · צפיות: 2

quazimodo20

Active member
הלוואי

מחכה בסבלנות

היו כאלו שבעבר התגשמו - וחינן סר
והיו שהתגשמו ואני מצפה לעוד התפוצצויות כאלו של ריגושים עונג ושמחה
 
למעלה