רמי הויברגר פותח את הפה, ואני נדהמה!

רמי הויברגר פותח את הפה, ואני נדהמה!


בוקר טוב, מותקים.
אילו לא הייתי מסוממה מדי אתמול בלילה, בי נשבעת שהייתי קולדת לכם
קטעים נבחרים מהראיון הסנסציוני של הויברגר.
הויברגר שנחשב לשמאלני רדיקלי וניפק התבטאויות שבמשטר הנוכחי
היו נחשבות לא חוקיות אומר: "ישראל היא המקום הכי טוב בעולם, שלום זה בלוף
כמו גם תרבות זה בלוף".
-
אז, בוקר טוב. עבור מי מכם זה בסך הכל עוד קוקסינל שמאלני שהבין שחי
באשליה, אבל עבורי זה כל כך משמעותי לקרוא את הויברגר אומר ללא
כחל וסרק: "אני מאוכזב מהשמאל, ואני מפוכח עד גבול הייאוש"
מבטיחה לקלוד בשרשור הזה מקטעים מהכתבה.

(פוסי, פתאום אני מרגישה שאני בסדר. אבל, חוששת שהמיליה האמנותית יוציאו עליו חוזה)
 
דארלינג

כשאת כותבת דברים כאלו,
את חייבת להביא את המקור, איפה קראת את זה..
שנראה בעצמינו ונוכל לקרוא גם :)
 
את צודקה, קייזר מותק

אני מרוחפה עד העצם.
הכתבה מעיתון ידיעות אחרונות, במוסף שבע לילות.
ראיון מופת, בעיניי.
והויברגר, נמנה על השורה הראשונה משחקני הארץ.
מוכשר כשד, אינטלגנטי, וישיר כפגיון. כרגע בשיא פריחתו המקצועית,
לרבות זו הטלווזיונית.
כעוכרת ישראל, חשתי צורך עז לחלוק.

-
אקלוד בהמשך כמה ציטוטים שלו.
 
אנא הקלידי

זכור לי שהוא היה ממחרימי אריאל.

אז מה עכשיו? מדוע הוא מאוכזב? הכיצד הוא התפכח?
הקלידי נא עלמתי.

אני אבלוס לי פה את חתיכת הג'חנון הקטנה.
הג'חנון שהכנתי בעצמי.

(סתם ג'ייק, לא הכנתי, זו אמא עדיין... אבל אני אלמד אני נשבעת, ואז אהיה אישה ראויה
)
 
לבריאות, מותק.

גם לי בא ג'חנון, כוסאמק.
אז מה אם אני לא משוייכת עדתית.
:)
-
ציטוט נוסף:
"אחרי רצח רבין אני זוכר איזו תוגה לאומית שתקפה גם אותי לאורך הרבה שנים.
הייתי בדיכאון ארוך מאוד. הרגשתי שהעולם פתאום התנפץ בשניה, ואולי אם
אעשה מאמץ כזה או אחר זה יתקן את זה. עד 2005 הייתי בכל אספה, וישיבה
בכל מה שקשור לשלום ולשמאל. אם זה מרץ, ואם זה דור שלום וטקסים
והפגנות, ועד לרמה שלשבת בבית ולכתוב טוקבקים כי שוכנעתי שהימין שולט
בטוקבקים. הבנתי שאי אפשר להביא את הסוף הטוב לסיפור שלנו כאן"
-
"לא אצביע בבחירות הבאות, אין לי למי להצביע. אני רואה את הדברים אחרת היום
אני חיים במדינה מאוד אבסורדית שבה רוב המלחמות קורות כשהשמאל בשלטון.
את המחירים הנוראיים אנחנו משלמים כשבשלון נמצאים אנשים שמצהירים על שלום".

"לא הייתי רוצה לחיות בתוך עם מתורבת. תרבות זה בלוף כמו ששלום זה בלוף.
ססמאות מערביות שמשרתות את השיטה הכלכלית. אין בזה שום משמעות".

- יש כמה ציטוטים מדהימים על המחאה החברתית, בנוסף -
 
השאלה היא

אם הוא מתכוון שהוא התאכזב מאנשי השמאל או מהתנועות ומהמפלגות, או שהוא המתאכזב מאידיאולוגיית השמאל עצמה. סביר שהפאשרות האחרונה היא שלא. וכמו שאנחנו מכירים כתבות עיתונאיות, במיוחד כאלה שיוצאות בכותרות בעמודים הראשיים, סביר להניח שלקחו משהו שהוא אמר, עיגלו פינות, ועשו מזה סנסציה פיקנטית.
 
זו אפשרות שנלקחת בחשבון, כבר מעצם

ההחלטה לקרוא ראיון במדיה כלשהי.
ועדיין, יש רצף אמירות שלא ניתן לחמוק מהתחושה
שזו השקפה חדשה. השקפת הייאוש, ההתפכחות.
שאלת בצדק מה מקור האכזבה, התחושה שלי
היא שילוב של השניים.
-
הייתי ממצה את התחושה שהוא מעביר בנושא המוזכר במילה אחת:
ב ל ו ף.
להקיץ מאשליה ממשהו שהוא יפה כססמא, אבל נעדר אמת בפועל.
 
מאידך

הוא גם לא מתלהב יותר מדי מהימין.

אולי מה שהוא אומר כאן (או מנסה להגיד) זה שבכל המפה הפוליטית שלנו אין, לפי דעתו, מי שייתן פתרון או חלופה ערכית ומנהיגותית למה שהיה לנו עד היום, ושצריך לחשוב מחוץ לקופסה שהתרגלנו לחשוב לפיה עד היום. וזה כבר חומר הרבה יותר רציני למחשבה מאשר "שמאל והתפכחות".
 
לא יוחס לו התלהבות מהימין,

אגב, אם יורשה לי, גם אני איני מתלהבת מהימין.
אבל אגלה לך סוד, כשאתה מתחיל להתפכח ולהשמיע את
מה שנבצר ממך (ביקורת נוקבת, חסרת פשרות) כי אחרת תנודה מהמחנה, אתה מאפשר לעצמך
להיות קשוב יותר לצד האחר, "המוקצה, האוייב האמיתי. הימין"
ולבחון האם אין אמת כלשהי במקצת מטענותהם? זה לא יהפוך אותך לביסיסט, חלילה.
וכן, אני נוטה להסכים איתך באשר לסיפא.
 

רינתי77

Active member
קראתי עכשיו את הראיון.

ההתיחסות הפוליטית היא חלק מהראיון ואפילו לא העיקרי שבו.
הוא לא אומר הרבה מעבר לציטוטים שהבאת . הוא מתיחס גם למחאה החברתית ומבקר את ההתנהלות ומתיחס גם לסוגית
הפליטים ומביע הבנה והזדהות עם תושבי השכונות. כשקראתי ההרגשה שלי הייתה שיש לו עוד הרבה מה לומר, אבל הוא נמנע.
וודאי שהמחנה השמאלני לא ישמח לקרוא והוא בטח לא פירט עוד
כדי לא להחריף את התגובות נגדו, שלא יאחרו לבוא.
 
את כל כך צודקה, רוז'ית

הוא עצור.
ועדיין מספק הצצה להתפכחות שלי אישית מאוד קל להזדהות.
גם בנושאים האחרים, רותקתי.
הוימברגר, תעשה לי חמישיה!
 

poseidon111

Active member
אתה מודע מין הסתם להפרדה המעניינת שעשית בין

האידיאולוגיה לבין אלו שנושאים אותה, לבין המפלגות שמתימרות להיות נציגות האידיאולוגיה ,מצד אחד, ונציגות האנשים מצד שני.
משתמע מדבריך שאינך רואה קשר ברור בין שלושת האלמנטים הללו, אף אל פי שהן אמורות להיות שלושת הצלעות של אותו משולש.
 
לא בהכרח

אפשר (בעיקרון) להסכים עם אידאולוגיה מסוימת, אבל לחשוב שהמפלגות שמייצגות אותה לא עושות עבודה פוליטית טובה.
 

poseidon111

Active member
השאלה היא האם האידיאולוגיה השמאלנית

היא אכן רלוונטית בימינו. האם אותה אידיאולגיה היא ישומית במציאות שלנו או שמא אותם שמאלנים מנסים להתאים את המציאות לאידיאולוגיה.
לי נראה שהאפשרות השניה היא הנכונה.
 
והאידיאולוגיה הימנית?

האם "שתי גדול לירדן" או "ארץ ישראל השלמה" אלה רעיונות מדיניים ברי יישום?

לכן התכוונתי - לחשוב מחוץ לקופסה של שמאל וימין.
 
למעלה