|רמקות| החשדות 4.11.05

[ציףציף1000]

|רמקות| החשדות 4.11.05 ../images/Emo124.gif

"היכל התהילה של הרוקנרול הבריטי" לטובת אלו מכם שבארה"ב, הארוע ישודר גם ב-VH1 בארה"ב. התכנית בת השעתיים תשודר ב-Vh1 ב-26 בחודש, ולמחרת, ה-27, ישודר הטקס המלא "ללא עריכה". כזכור, ישודרו שעתיים מהטקס ב-Channel 4 של ה-BBC ב-17 לחודש, בעוד השידור הישיר ממנו יועבר, בערב ה-16 לחודש, ע"י "רדיו 2" של ה-BBC - כך שגם אנחנו נוכל לשמוע את זה ישירות. השידור יתחיל בסביבות חצות לפי שעוננו, ויסתיים בערך שעתיים אחר כך - אבל ההנחה היא שזה יתארך. אתר התחנה. איחור של שבוע ביציאת PULSE יציאת ה-DVD תתאחר בשבוע עקב צורך לסגור קצוות בהפקה, כך נאמר. היינו, ה-DVD ייצא רשמית ב-12 (מלבד בארה"ב, שם זה ייצא ממש כמה ימים לפני חג המולד). פלויד ברדיו באתר "רדיו 1" של בלגיה ניתן לשמוע הקלטה מהופעה שנתנו הפלוידים בשנת 1972 בבריסל. אומרים שהאיכות היא לא משהו, אבל זו הזדמנות לשמוע קטעים מ-DSOTM כפי שהיו לפני סיום העבודה על האלבום. הכתובת: http://www.radio1.be/radio1_master/programmas/cuc/r1_cuc_home/index.html יש ללחוץ על סמל הרמקול, מתחת לבאנר. Behister de jongste uitzending ולבחור את המהירות הרצויה. על פי הדיווח, ההופעה של הפלויד מגיעה בערך שעה לאחר תחילת התוכנית המשודרת. דייב מדבר על קייט בוש לרגל צאת האלבום החדש של קייט בוש בבריטניה - הראשון שלה מזה יותר מעשור - כל התקשורת הבריטית יוצאת מגדרה. כמובן, עתוני המוסיקה חוגגים אף הם. MOJO מקדיש לה את כתבת השער (וגם נתן לאלבום ביקורת מאוד מחמיאה). במסגרת הסיקור המורחב של בוש לדורותיה, מרואיין גם דייב שלנו, אשר "גילה" את בוש, או לפחות הוא זה ששכנע את EMI להחתים אותה, בעודה נערה. דייב מספר את כל הסיפור, וזה בהחלט שווה קריאה. אגב, מי מכם ששמעו או ישמעו את האלבום, נשמח לקרוא סקירה. עוד ראיונות עם ווטרס עוד שני ראיונות עם ווטרס הגיעו לידי. האחד הוא ראיון שנתן ווטרס לעיתון ההומלסים Big Issue. התוכן אינו שונה ממה שקראנו במקומות אחרים (על האופרה, וכמה הוא היה מאושר ב-live 8). המעניין הוא שגם כאן, העיתונאי מספר כיצד הוזהר ע"י מי מצוות הניהול של ווטרס שווטרס "אינו אדם נחמד" ושעליו להמנע משאלות על פינק פלויד. אך ווטרס התעלם מההנחיות שבוודאי קיבל בעצמו ממנהלו, ודיבר חופשי על הפלויד. סיפור דומה קורה בראיון השני. זהו ראיון שנתן ווטרס למגזין הטוב Record Collector (שאותו ניתן להשיג גם בארץ). בראיון הזה ווטרס במצב רוח יותר טוב. הוא לא משמיץ, ואפילו אומר כמה דברים מעניינים. גם כאן, מספר הכתב כי מנהליו של ווטרס ניסו לקטוע את הראיון לאחר שנגמר הזמן שהוקצב, אבל ווטרס אוהב לדבר, ולכן המשיך הרבה מעבר לשעה היעודה, תוך התעלמות מופגנת מהסימנים ששלחו לו המנהלים. קטעים מהראיון אתן בחלק ב' של החשדות. ולבסוף, אלו מכם שרוצים לשמוע את הראיון שנתן ווטרס לאליס קופר לפני כשבועיים, ניתן להוריד את הקובץ מכאן: http://s38.yousendit.com/d.aspx?id=0FFASXE6HVPHO2HCUPYGZKEJ88

 

[ציףציף1000]

קטעים מהראיון ב-Record Collector

להלן כמה קטעים מעניינים, בנושאים שונים: ווטרס חוזר על התנגדותו לחוק איסור ציד השועלים. כשנשאל אם הוא הפגין כנגד הוא משיב בתחילה בחיוב, ואח"כ חוזר בו, ומספר שהוא רק השתתף בכמה ארועים (באולם) של הארגון התומך בציד. לדבריו, ארועים אלו נדמו בעיניו להפגנות כנגד החימוש הגרעיני בהן השתתף בשנות השישים, מבחינת האווירה וההתלהבות של המשתתפים. הוא גם טוען שהמשתתפים בהפגנות בעד החוק קיבלו תשלום עבור השתתפותם, ולא השתתפו מתוך מחוייבות. כן ציין ווטרס את תמיכתה של לינדה מקרטני בהפגנות בעד החוק. לגבי האופרה, ווטרס מספר על העזרה שקיבל מריק וונטוורת', בכתיבה ותזמור המוסיקה. הוא גם מספר שהוא עשה שימוש בתוכנה לכתיבת תווים. על תהליך כתיבת שירים: "אם אני עובד על פרוייקט ויודע שיש משהו שאני צריך - למשל, כשעבדנו על "החומה" ועבדתי עם בוב אזרין, ופשוט שיחקנו עם קטעים שונים, מנסים לשבץ אותם פה ושם. היינו צריכים איזה קטע גיטרה ותופים רוקנרולי בומבסטי בשביל הפתיח, אז הייתי הולך לחדר ויושב ופשוט כותב את זה מהר ומגיש את זה. או "אנחנו זקוקים לשיר בשביל המעבר הזה" ואז הייתי הולך לצד וכותב אותו. זו דרך אחת -כך היה עם Comfortably Numb. דרך שניה היא כאשר אני לא עובד על פרוייקט ספציפי, ואני מקבל מין הרגשה משונה של "הריון", של משהו לא ברור. זה כאילו שיש משהו בתוכי שרוצה להתבטא, שרוצה לצאת... מין הרגשה כזו. כשאני מזהה את ההרגשה הזו אני נותן לעצמי זמן ומרחב, עם פסנתר וגיטרה, במקום שקט בו לא יפריעו לי במשך כמה זמן, ואז אני פשוט מנסה לתת לזה לצאת החוצה. אני מנסה להיות פסיבי ככל האפשר. לפעמים, מה שאני עושה, במיוחד אם כבר כתבתי בית אחד -בית בא בקלות עם פסנתר וגיטרה - ואז אני חושב "אהה.. זה יכול להיות התחלה של שיר". הבעיה היא עם הבתים הבאים. בדרך כלל אני אקליט את המוסיקה לבתים הבאים, ואז אכנס לאולפן, אשים את האזניות, אריץ את הטרק ופשוט אשיר, ללא כל תכנון. זה יכול להיות ג'יבריש, אבל לפעמים זה לא ג'יבריש כי כבר יש לי בראש תמונה של על מה השיר יהיה. בעבודה בדרך זו, מקבלים קשר טבעי למילים, לקצב ולמשקל של העניין. לכן המילים יוצאות בדרכים באמת מספקות, כי אתה לא כותב אותן על נייר. כך שבדרך כלל יש התחלה של רעיון, ואז יש כמה מילים וקצת מוסיקה ביחד, ואז שאר המוסיקה מגיעה מאליה, ואז צריך להוסיף מילים כדי להשלים את השיר. לפעמים אני נתקע ואז זה לוקח הרבה זמן, אבל בדרך כלל, כשאני עובד על שיר, זה הולך מהר מאוד. אני גם זורק הצידה הרבה חומר; אני טוב בעריכה." ווטרס מספר שהוא שוקל להוציא ספר שירים "צנוע", לאחר שפנו אליו מהוצאות לאור בעניין. הוא אף מקריא לעתונאי אחד משיריו, שלדבריו כתב לפני שנים, כאשר היתה המלחמה בבלקנים, משהו על דמותו של אביו האומר לו "היה חזק". הכתב מציין את ההתלהבות הגדולה של ווטרס, ואת הרושם שלו שלשיר יש משמעות עמוקה עבור רוג'ר. לאחר שווטרס מסיים לקרוא את השיר, הוא פשוט נועץ עיניים בעתונאי המסכן, שמתקשה להתרכז. "זה שיר על אבי ועל המלחמה בבלקנים, ועל אובדן", אומר ווטרס לבסוף. "ההומניות של אבי היא מרכיב מרכזי בכל מה שאני עושה." רוג'ר מתלונן שוב על כך שהציבור התעלם מאלבומו האחרון, ,Amused to Deathשלדעתו הוא אלבום מצויין. (כזכור, ווטרס סרב לצאת לסיבוב הופעות לתמוך באלבום, לאחר שהמכירות הצנועות שלו לא השתוו לאלו של אלבומי הפלויד באותם ימים). העתונאי שואל, "האם אתה חושב שזה שלא העריכו אותך מספיק, לדעתך, זה בגלל ששם המותג לא היה בידיך?". ווטרס שוב נועץ בו מבטים חודרים, ושותק. "אמממ... מה אני מפספס כאן"? שואל המסכן. "טוב, אני לא יודע בדיוק. אם (א) על Amused to Death היה כתוב "פינק פלויד", ו-(ב) דייב גילמור היה מנגן בכמה שירים, איןספק שזה היה נהיה אחד מהאלבומים הכי נמכרים בהסטוריה, כמו DSOTM או "החומה", כי הכתיבה שם מאוד עוצמתית, אבל גם מאוד מוזיקלית, אתה מבין?" העתונאי: האם אתה חושב שכולכם ביחד, כפינק פלויד, הייתם גדולים יותר מאשר סך החלקים האינדיבידואליים שלכם? רוג'ר: אין ספק שהצירוף של כולנו, כאשר עבדנו ביחד כפינק פלויד, היה גדול יותר מסך חלקינו. ואני אהיה הראשון להודות בכך. אותם אלבומים ספורים שעשינו בשנות השבעים, הם גוף יצירה די מיוחד - גוף יצירה שלא הייתי מתיימר לעלות עליו או לחקותו, בעבודתי לבד. כלומר, אני חושב שזה היה שיתוף פעולה מוצלח, באופן מפתיע. העתונאי: מה הופך את האלבומים של הפלויד לכ"כ מיוחדים. ווטרס: זה שילוב של כמה דברים. תראה, אני לא רוצה להראות כאילו אני משוויץ, אבל אני חושב שכתיבת השירים היא מאוד חשובה. אבל, גם הקול של דייב חשוב מאוד, אני חושב, וכך גם נגינת הגיטרה שלו. אני חושב ששני הדברים האלו היו, אתה יודע, הבסיס החשוב. כלומר, הם שניהם צלילים נהדרים." העיתונאי מנסה שוב לגרור אותו להשמיץ את האחרים בגלל שהם המשיכו להופיע תחת שם הלהקה בלעדיו, אבל כאן ווטרס מצליח לעצור את עצמו ולומר שזה "כבר לא משנה". ווטרס מדבר בגאווה על האלבומים משנות השבעים, וניכר שהוא עדיין מתחבר למילים ולרעיונות שכתב אז. ווטרס גם נשאל לגבי המורשת של הפלויד, ואיך דור חדש מאזין להם ומושפע מהם. לדבריו, הוא יותר התפלא מכך לפני שנים, אבל בינתיים התרגל לרעיון, והוא גאה בכך. העתונאי: "מה המניע שלך, בימים אלו?" ווטרס: "אתה יודע, יש משהו בלתי נתפש בצורה יוצאת מהכלל, אבל גם עוצמתי בצורה יוצאת מהכלל, לגבי אותו הרגע, בו אתה מעביר את המכחול על הבד בפעם האחרונה. סיימת את הציור, ואתה מקבל מין הרגשה חולפת כזו, של "וואו". ואז זה חולף במהירות, לנגד עיניך. אבל אותו הרגע... [מוחא כף] ... הרגע הזה שווה את כל הדם, יזע, הדמעות.... והעבודה הקשה. העתונאי: אז בגלל זה אתה חוזר שוב ושוב? ווטרס: מה שאני חוזר בשבילו, זה הרגע. ובעצם לעיתים קרובות זה כאשר אתה עושה את הטיוטה, כשאתה יודע שזה אולי לא השיר המלא, אולי אתה יושב ליד הפסנתר, ואתה 'מצייר' רעיון קטן, ואז אתה חושב: וואו, זה נהדר. אתה מבין? ..... הייתי רוצה להזכר, בעתיד, ככותב שירים. כשהייתי בן 15 או 16 שמעתי לראשונה את ריי צ'ארלס מבצע את Georgia On My Mind. לא היה לי מושג מי כתב את השיר אבל אני זוכר את עצמי יושב שם, בתור נער פוחז, וחושב לעצמי: "אלוהים, אם אוכל פעם לכתוב שיר שירגש אנשים כפי שהשיר הזה מרגש אותיכ רגע, אז אהיה מאושר." לא שאני משווה את עצמי להוגי קרמייקל [מחבר השיר] אבל אני חושב שבאיזושהי נקודה, במהלך השנים, נתתי למישהו הרגשה דומה, בזמן אחר ובמטבח אחר."

 

[crazy diamond 84]

אחלה הופעה

רק שהיא מגיעה אחרי קצת יותר משעה וחצי של האזנה! האיכות סבירה. זה מתחיל עם TIME, גילמור משום מה שר בטון נמוך ווטרס בגבוה (פעם היה לו קול יפה! או אולי אני טועה בכלל). הסולו נשמע חזק ומצויין. המילים הן אותן המילים. אחרי זה נשמע קטע מראיון שלקוח ב"חי בפומפיי" על הפלויד והמחתרת. ואז עוברים לשיר מצויין אחר: Careful with that axe, Eugene ביצוע מצויין. מה שמעניין שגילמור צועק כמה משפטים באמצע. לא הצלחתי להבין מה הוא אומר! וזהו... נחמד

 

[One Echoe]

על איזו הופעה אתה מדבר?

 

[crazy diamond 84]

מהרדיו הבלגי

יש לשדרנית קול סקסי

 

[vegetable man]

שמעתי את הסינגל החדש של בוש

שנקרא King Of The Mountain, שנכנס ישר למקום הרביעי במצעד הסינגלים הבריטי. שיר טוב, אני אהבתי. אחרי 12 שנה, הגיע הזמן!!! האלבום החדש והכפול Aerial אמור לצאת ככל הנראה עוד שבועיים פה. אם יש מי שמעונין, אני יכול לתת לינק ש-ynet נתנו לכמה מהשירים החדשים והקליפ של אותו סינגל חדש. לגבי ווטרס: הראיון הזה ממחיש את מה שאני מסיק לגבי ווטרס: יש לו הפרעת אישיות דיסוציאטיבית (גם אם קלה), פעם אחת הוא מנותק מהמציאות, ופעם מודע לה ונזהר לא לבדות אותה מליבו.

 

[ציףציף1000]

הועלה לארכיון החשדות

החשדות צורפו לארכיון. ניתן לגשת לארכיון ישירות מהטאגליינס, או דרך "מאמרים". כן הועלו לארכיון הראיונות, הראיון עם ווטרס ב-HUMO: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=648&a=63552&c=4207&sc=0&ssc=0 והראיון עם ווטרס ב-Record Collector.

 

[One Echoe]

ציף.

סליחה אם השאלה שלי תהיה מפגרת לאור החשדות, אבל היכל התהילה הזה כבר היה? שפינק פלויד אמורים לקבל איזשהו פרס של היכל התהילה הבריטי או משהו כזה... ובזמנו אמרת שאולי הם יופיעו..

 

[ציףציף1000]

טרם המציאות אפשרות לנוע בזמן

ולכן העתיד עוד לפנינו. הארוע יהיה ב-16 בנובמבר. וכפי שכתבתי בחשדות הקודמים, הפלויד לא יופיעו בארוע. הם יהיו נוכחים, אך לא ינגנו.

 

[One Echoe]

בשביל זה שאלתי.

לא ידעתי אם זה היה, או יהיה. אז לא הבנתי מה הקשר למכונה שתעזור לנו לנוע בזמן

 

[ציףציף1000]

עזוב, אני סנילית אני.

 

[NIR Y]

את בטוחה ?