רן פורסט, בתור מי שבפועל חי גם ב...
- פותח הנושא kesheral
- פורסם בתאריך
אל תגיד משוחדים, אל תגיד!
ונקובר עולה על טורונטו (כמעט) בכל מובן אפשרי. מז"א בוונקובר: ירושלמי. פעמיים בשנה שלג, שבוע כל פעם. בדיוק בכמות ובזמן בשביל שיהיה אטרקציה ושמחה גדולה. אל תאמינו למה שאומרים לכם על הגשם הנוראי כל השנה. יש טיפטופים, זה נכון, אבל מדובר במשהו בסדר גודל שלבישת כובע מנצחת אותו. עד שעברתי לטורונטו לא קניתי כפפות ולא כובע ולא מעיל אימתני. מז"א טורונטו: יש לי נסיון מוגבל, הייתי פה בביקור במאי, היה זוועת העולמים. לחות נוראית, שמש דופקת על המוח. בלי צחוק. בחורף קר, פינוי שלג מהמדרכה זה נחמד בהתחלה, אבל אני מניח שבהמשך זה מעיק. תכל'ס החיים בקור לא נוראיים מבחינת ניידות, אם כי בהחלט בוונקובר כמעט כל יום אפשר לצאת לטייל רגלית. גם פה אפשר אבל זה די חסר טעם. בקיצור - לא נעים, לא קטסטרופה (בניגוד לאדמונטון ששם זה קטסטרופה אמיתית). נוף/טבע/פארקים וונקובר - אידיליה. בכל נקודה בעיר נמצאים במרחק שני בלוקים מאיזה גינה או 20 דקות הליכה מפארק רציני. ההרים מסביב עושים לך להגיד "וואו" גם אחרי שנתיים בעיר ונותנים בריזה ממש קלה של אויר נקי שמנקה את הדאון טאון כל הזמן. במרחק נסיעה קצרה יש טבע פראי לגמרי לכל צורה ומטרה של בילוי. טורונטו: עיר עצומה בגודלה. עדיין לא ניסיתי, אבל הבנתי שבשביל לראות ממש "טבע" צריך לנסוע די הרבה מחוץ לעיר. אישית הרחקתי יותר משעה נסיעה על הכביש המהיר לכל מיני כיוונים ועדיין מצאתי את עצמי בשטח בנוי. בילויים עירוניים: וונקובר: העיר פחות או יותר נסגרת בשעת לילה מוקדמת. נגיד 10 וחצי. מגוון מצומצם של מסעדות. הרבה מסעדות סיניות בינוניות לגמרי. תרבות בתי קפה מפותחת, המון Yuppie wannabies יושבים עם המק ואיזה קפה נחשב ועובדים על הרומן הבא שלהם. גם בזה וונקובר מזכירה את ירושלים. טורונטו: מגוון עצום של מקומות בילוי, מסעדות נהדרות, אנשים עוברים ושבים בעיר גם בשעות הלילה המאוחרות. כנראה בגלל שהמוצא האתני של התושבים הרבה יותר מגוון והפתרונות הבילוי נותנים תשובה לצרכים שונים. אולי זה גם בגלל שאין כ"כ אופציות לבילוי בחיק הטבע. הרכב אנושי: וונקובר: הרבה הומואים. נותן שפיות מסויימת לעיר. ההומואיות נחגגת בכל פינה. הראש הפוליטי הוא יותר של חוף מערבי. ריח מתוק של מריחואנה בכל פינה. המון סינים ומזרח אסיאתים אחרים. לא שזה מפריע לי אישית, אבל ההרכב פחות מגוון מטורונטו. יש גם המון הומלסים, והיות והם מתחרים על שטח קטן, הם נהיים חצופים וקולניים (אבל לא ממש אלימים). אין הרבה ישראלים בוונקובר. לא יודע אם זה יתרון או חיסרון, כל אחד והפרספקטיבה שלו. תחבורה ואיכות סביבה: ס"ה יעילה בשני הערים. טורונטו הרבה יותר גדולה, אז גם לוקח יותר זמן להגיע לצד השני, אבל אפשר בקלות בשני המקומות להסתדר עם תחב"ץ. אל תשאל אותי לגבי אוטו. בוונקובר המון אנשים נוסעים באופניים לכל פינה. המון מודעות לאיכות חיים, כושר וגם איכות סביבה. בBC למשל יש פיקדון על בקבוקי שתיה, בטורונטו למרבה ההפתעה לא. ההומלסים מנקים את רחובות העיר (ופחיה וחצרות תושביה) מכל דבר שאפשר למחזר. אם תסתובב עם בקבוק שתיה בעיר, הרבה פעמים יעקוב אחריך כצל הומלס לראות איפה אתה זורק אותו. אם תעזוב בקבוק, הוא לא יזכה ליפול על המדרכה. תמיד יהיה איזה הומלס שיזנק עליו כאילו היה שחקן בייסבול שמזנק על הBASE. אגב, סיכויים טובים שלהומלס הזה יש פלאפון וכלב.
ונקובר עולה על טורונטו (כמעט) בכל מובן אפשרי. מז"א בוונקובר: ירושלמי. פעמיים בשנה שלג, שבוע כל פעם. בדיוק בכמות ובזמן בשביל שיהיה אטרקציה ושמחה גדולה. אל תאמינו למה שאומרים לכם על הגשם הנוראי כל השנה. יש טיפטופים, זה נכון, אבל מדובר במשהו בסדר גודל שלבישת כובע מנצחת אותו. עד שעברתי לטורונטו לא קניתי כפפות ולא כובע ולא מעיל אימתני. מז"א טורונטו: יש לי נסיון מוגבל, הייתי פה בביקור במאי, היה זוועת העולמים. לחות נוראית, שמש דופקת על המוח. בלי צחוק. בחורף קר, פינוי שלג מהמדרכה זה נחמד בהתחלה, אבל אני מניח שבהמשך זה מעיק. תכל'ס החיים בקור לא נוראיים מבחינת ניידות, אם כי בהחלט בוונקובר כמעט כל יום אפשר לצאת לטייל רגלית. גם פה אפשר אבל זה די חסר טעם. בקיצור - לא נעים, לא קטסטרופה (בניגוד לאדמונטון ששם זה קטסטרופה אמיתית). נוף/טבע/פארקים וונקובר - אידיליה. בכל נקודה בעיר נמצאים במרחק שני בלוקים מאיזה גינה או 20 דקות הליכה מפארק רציני. ההרים מסביב עושים לך להגיד "וואו" גם אחרי שנתיים בעיר ונותנים בריזה ממש קלה של אויר נקי שמנקה את הדאון טאון כל הזמן. במרחק נסיעה קצרה יש טבע פראי לגמרי לכל צורה ומטרה של בילוי. טורונטו: עיר עצומה בגודלה. עדיין לא ניסיתי, אבל הבנתי שבשביל לראות ממש "טבע" צריך לנסוע די הרבה מחוץ לעיר. אישית הרחקתי יותר משעה נסיעה על הכביש המהיר לכל מיני כיוונים ועדיין מצאתי את עצמי בשטח בנוי. בילויים עירוניים: וונקובר: העיר פחות או יותר נסגרת בשעת לילה מוקדמת. נגיד 10 וחצי. מגוון מצומצם של מסעדות. הרבה מסעדות סיניות בינוניות לגמרי. תרבות בתי קפה מפותחת, המון Yuppie wannabies יושבים עם המק ואיזה קפה נחשב ועובדים על הרומן הבא שלהם. גם בזה וונקובר מזכירה את ירושלים. טורונטו: מגוון עצום של מקומות בילוי, מסעדות נהדרות, אנשים עוברים ושבים בעיר גם בשעות הלילה המאוחרות. כנראה בגלל שהמוצא האתני של התושבים הרבה יותר מגוון והפתרונות הבילוי נותנים תשובה לצרכים שונים. אולי זה גם בגלל שאין כ"כ אופציות לבילוי בחיק הטבע. הרכב אנושי: וונקובר: הרבה הומואים. נותן שפיות מסויימת לעיר. ההומואיות נחגגת בכל פינה. הראש הפוליטי הוא יותר של חוף מערבי. ריח מתוק של מריחואנה בכל פינה. המון סינים ומזרח אסיאתים אחרים. לא שזה מפריע לי אישית, אבל ההרכב פחות מגוון מטורונטו. יש גם המון הומלסים, והיות והם מתחרים על שטח קטן, הם נהיים חצופים וקולניים (אבל לא ממש אלימים). אין הרבה ישראלים בוונקובר. לא יודע אם זה יתרון או חיסרון, כל אחד והפרספקטיבה שלו. תחבורה ואיכות סביבה: ס"ה יעילה בשני הערים. טורונטו הרבה יותר גדולה, אז גם לוקח יותר זמן להגיע לצד השני, אבל אפשר בקלות בשני המקומות להסתדר עם תחב"ץ. אל תשאל אותי לגבי אוטו. בוונקובר המון אנשים נוסעים באופניים לכל פינה. המון מודעות לאיכות חיים, כושר וגם איכות סביבה. בBC למשל יש פיקדון על בקבוקי שתיה, בטורונטו למרבה ההפתעה לא. ההומלסים מנקים את רחובות העיר (ופחיה וחצרות תושביה) מכל דבר שאפשר למחזר. אם תסתובב עם בקבוק שתיה בעיר, הרבה פעמים יעקוב אחריך כצל הומלס לראות איפה אתה זורק אותו. אם תעזוב בקבוק, הוא לא יזכה ליפול על המדרכה. תמיד יהיה איזה הומלס שיזנק עליו כאילו היה שחקן בייסבול שמזנק על הBASE. אגב, סיכויים טובים שלהומלס הזה יש פלאפון וכלב.
טוב, היות ושאלה זו חוזרת גם פה
וגם קיבלתי מייל ומסר בנושא, אז הסיפור הוא כזה: בהתחלה עברתי לאדמונטון, ומשסיימתי את ענייני שם אז עלתה השאלה אם לחזור לוונקובר או לנצל את המומנטום שאני על המזוודות. להישאר באדמונטון לא בא בחשבון. זו עיר שאינה יאה למגורי אדם. אז היות וממילא הייתי בתנועה, והיות ובטורונטו יש יותר עבודה ויותר כלות פוטנציאליות שמחכות רק לי, אז המשכתי. בסופו של דבר אני אחזור לוונקובר. רק שהילדים יגמרו תיכון. אלמלא היו אלה נסיבות העניינים, לא הייתי עוזב את וונקובר בשביל טורונטו.
וגם קיבלתי מייל ומסר בנושא, אז הסיפור הוא כזה: בהתחלה עברתי לאדמונטון, ומשסיימתי את ענייני שם אז עלתה השאלה אם לחזור לוונקובר או לנצל את המומנטום שאני על המזוודות. להישאר באדמונטון לא בא בחשבון. זו עיר שאינה יאה למגורי אדם. אז היות וממילא הייתי בתנועה, והיות ובטורונטו יש יותר עבודה ויותר כלות פוטנציאליות שמחכות רק לי, אז המשכתי. בסופו של דבר אני אחזור לוונקובר. רק שהילדים יגמרו תיכון. אלמלא היו אלה נסיבות העניינים, לא הייתי עוזב את וונקובר בשביל טורונטו.
אז למה הגעת לטורונטו? אתה תחזור?
אנחנו פה בגלל עבודה (שאין בונקובר) ובית (יקר יותר בואנקובר) או במילים אחרות, ממה שאני ראיתי, המקום הכי מוצלח לגור זה OKANAGAN VALLEY שיש בו את מזג האויר של ונקובר ובלי הגשם. אבל עבודה אין שם. אז בתור משפחה שרוצה להתבסס, האם קל יותר להגיע לונקובר או לטורונטו
אנחנו פה בגלל עבודה (שאין בונקובר) ובית (יקר יותר בואנקובר) או במילים אחרות, ממה שאני ראיתי, המקום הכי מוצלח לגור זה OKANAGAN VALLEY שיש בו את מזג האויר של ונקובר ובלי הגשם. אבל עבודה אין שם. אז בתור משפחה שרוצה להתבסס, האם קל יותר להגיע לונקובר או לטורונטו
מהמושב לטורונטו
New member
ומה לגבי הקרבה לישראל?
טורונטו: 10 שעות ו 20 דקות של טיסה ישירה לנתב"ג, יוצאים בערב, ישנים בטיסה, נוחתים בישראל ויש ג'ט לג לא חמור. וונקובר: 5 שעות טיסה, 4 שעות לקונקשין, 10 שעות ו 20 דקות טיסה...... סה"כ 20 שעות של חוויה מזעזעת...... ובטורונטו קל יותר למצוא עבודה ובינתיים דירת קונדו עולה כאן 200 אלף ולא חצי מיליון.
טורונטו: 10 שעות ו 20 דקות של טיסה ישירה לנתב"ג, יוצאים בערב, ישנים בטיסה, נוחתים בישראל ויש ג'ט לג לא חמור. וונקובר: 5 שעות טיסה, 4 שעות לקונקשין, 10 שעות ו 20 דקות טיסה...... סה"כ 20 שעות של חוויה מזעזעת...... ובטורונטו קל יותר למצוא עבודה ובינתיים דירת קונדו עולה כאן 200 אלף ולא חצי מיליון.
מהמושב לטורונטו
New member
וגם טבע יש בתוך העיר
ארל בלס פארק? הפארק מאחורי ה JCC ? ים של ראוינים מצפון לסטילס חלקם גדולים, הפארק שהולך לכל אורך הדון ואלי 18 קילומטר האורך של העמק, כולו פארק עם עשרות שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופני הרים (דודו תאשר!!!) שמתחברים ביניהם משני הצדדים של קוו המים לכל אורך העיר מצפון לדרום ומסתיים באיזור רחוב בלור..
ארל בלס פארק? הפארק מאחורי ה JCC ? ים של ראוינים מצפון לסטילס חלקם גדולים, הפארק שהולך לכל אורך הדון ואלי 18 קילומטר האורך של העמק, כולו פארק עם עשרות שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופני הרים (דודו תאשר!!!) שמתחברים ביניהם משני הצדדים של קוו המים לכל אורך העיר מצפון לדרום ומסתיים באיזור רחוב בלור..
NorthernStar
New member
לתקן אותך לגבי תרבות גייז
טורונטו היא מאוד מאוד גיי פרנדלי. למעשה, טורונטו היא עדיין הMecca של הקהילה, למרות שקיימת קהילה תוססת גם בוונקובר. אין, אין על Church st., על הגיי פרייד וכמובן, על הדייק פרייד ביום שלפני! כאן, בניגוד לתל אביב, למשל, גם אין תחושה של ביצה בתוך הקהילה, כאילו כולן מכירות את כולן ואין חדש(ה) תחת השמש.
טורונטו היא מאוד מאוד גיי פרנדלי. למעשה, טורונטו היא עדיין הMecca של הקהילה, למרות שקיימת קהילה תוססת גם בוונקובר. אין, אין על Church st., על הגיי פרייד וכמובן, על הדייק פרייד ביום שלפני! כאן, בניגוד לתל אביב, למשל, גם אין תחושה של ביצה בתוך הקהילה, כאילו כולן מכירות את כולן ואין חדש(ה) תחת השמש.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.