pain is MY love
New member
רעיון טוב/רעיון רע...
תקראו לי פסיכופטית, מופרע, חולה בראש או סתם בחורה מאוהבת אבל כשאני מפתחת אובססיה לבחור אני מפתחת אותה עד הסוף... אז כידוע לכולם (ולמי שלא ידוע תשלימו מחבריכם) הייתי מספר חודשים בקשר עם נגד מהבסיס שלי (גם זה היה רעיון גרוע) ולפני כחודש זה נגמר משום שהתחלתי לפתח יותר מדיי רגשות וזה כבר לא התאים לו אז ניתקנו את הקשר ונשארנו ספק ידידים, ספק עמיתים, ספק שום דבר אבל ברגשות כמו ברגשות אי אפשר להשתלט עליהם... אז עדיין יורד לי הלב כשאני רואה אותו ואני עדיין אוכלת את עצמי בכל פעם שאני שומעת שיש לו מישהי ועדיין קצת קשה לי להירדם בלילות אם אני חושבת עליו ולא זוכה לחיבוק שלו... אבל זה שלא יהיה בינינו שום דבר יותר כבר הבנתי אחרי שהוא הבהיר לי את זה טוב מאוד.. אז החלטתי לעשות מעשה נואש לצאת עם חבר ממש טוב שלו. קרה מצב וחבר טוב שלו נדלק עליי באיזה פעם שהוא ראה אותי וברגע של חולשה לפני כשבוע החלטתי שזה יהיה נחמד להכיר אותו קצת כדי להישאר לפחות טיפה קרובה לנגד... אז הוא דיבר עם הנגד ושאל אותו אם זה בסדר מבחינתו והנגד רק הזהיר אותו שלא יתקרב אליי אם הוא לא מחפש קשר רציני ואפילו טרח לציין שאני בחורה מדהימה ומיוחדת שהוא רק ירוויח אם הוא יהיה איתי בקשר (כאן חשוב לציין שלמרות שביני לבין הנגד זה לא כל כך הלך הוא עדיין היה כנה איתי ומקסים ורגיש לכל אורך הדרך..) אז החבר החליט ללכת על כל הקופה במשך יותר משבוע דיברנו בטלפון משהו כמו 20 שעות ביממה ושנינו נהנינו מכל רגע גם נפגשנו וצחקנו ונהנינו והכל היה טוב ויפה ומאותו רגע הוא החליט שהוא רוצה להיות איתי. שהוא רוצה להיות הגבר של חיי... ואני באמת באמת מכל הלב חושבת שהוא בן אדם מ-ד-ה-י-ם! הוא בן 28 עם ראש על הכתפיים שעבר כבר את כל השלב של המשחקים והשטויות הוא מבוסס בחיים ובאמת יכול לתת לי כל מה שבחורה רק יכולה לבקש ויותר מזה- הוא פשוט רוצה לתת לי כל מה שאני צריכה ולא צריכה! ואני?... תיסבוך מהלך שכמוני... פתאום הגעתי למסקנה שבעצם לצאת עם חבר כל כך טוב של הנגד זה לא כזה רעיון טוב (ולא רק כי זה נראה רע מהצד) כי כל פעם שאני נמצאת עם הבחור והנגד מתקשר אליו הלב שלי נופל לתחתונים ואני לא יכולה שלא לשאול אותו איפה הנגד נמצא ומה הוא עושה ועם מי... וכל פעם שהוא אומר לי שהוא עם בחורה אני כמעט פורצת בבכי (וזה קורה ממש הרבה לצערי הרב) הבעיה גם שכמעט כל יום כל החבר'ה יושבים בדירה של הבחור שלי ותמיד החברות באות איתם וכמה שבא לי לשבת שם ליד הבחור שלי ולהוציא לנגד את העיניים אני יותר חוששת ממה שיקרה אם אני אשב שם מולו ומול בחורה אחרת שתוציא לי את העיניים מהמקום... למשל היום הבחור הזמין אותי לבוא איתו למסיבה של חבר והוא נוסע באוטו עם הנגד ועוד שני חברים הוא ממש התעקש על המסיבה הזאת אבל אני פשוט לא הייתי מסוגלת! אני ממש לא רואה את עצמי מגיעה למסיבה עם הנגד ורואה אותו מתחיל עם בחורות אחרות בזמן שאני תקועה ב"דייט" של החיים שלי עם חבר שלו... מסיבות בכלל עושות לי רע כי אני והנגד היינו יוצאים כל יום שישי למקום קבוע ושם ראיתי רק אותו בין כל האנשים, עכשיו קשה לי להסתכל לכיוונים אחרים ובטח ובטח שלא כשהוא מול הפנים שלי...! אז הבחור שלי קצת קולט את זה אבל אני מרגיעה אותו ואומרת לו שהכל בסדר ושכחתי כבר מהנגד אבל עמוק בלב אני נקרעת!!!! אז מה אתם אומרים? רעיון טוב או רעיון רע?...
תקראו לי פסיכופטית, מופרע, חולה בראש או סתם בחורה מאוהבת אבל כשאני מפתחת אובססיה לבחור אני מפתחת אותה עד הסוף... אז כידוע לכולם (ולמי שלא ידוע תשלימו מחבריכם) הייתי מספר חודשים בקשר עם נגד מהבסיס שלי (גם זה היה רעיון גרוע) ולפני כחודש זה נגמר משום שהתחלתי לפתח יותר מדיי רגשות וזה כבר לא התאים לו אז ניתקנו את הקשר ונשארנו ספק ידידים, ספק עמיתים, ספק שום דבר אבל ברגשות כמו ברגשות אי אפשר להשתלט עליהם... אז עדיין יורד לי הלב כשאני רואה אותו ואני עדיין אוכלת את עצמי בכל פעם שאני שומעת שיש לו מישהי ועדיין קצת קשה לי להירדם בלילות אם אני חושבת עליו ולא זוכה לחיבוק שלו... אבל זה שלא יהיה בינינו שום דבר יותר כבר הבנתי אחרי שהוא הבהיר לי את זה טוב מאוד.. אז החלטתי לעשות מעשה נואש לצאת עם חבר ממש טוב שלו. קרה מצב וחבר טוב שלו נדלק עליי באיזה פעם שהוא ראה אותי וברגע של חולשה לפני כשבוע החלטתי שזה יהיה נחמד להכיר אותו קצת כדי להישאר לפחות טיפה קרובה לנגד... אז הוא דיבר עם הנגד ושאל אותו אם זה בסדר מבחינתו והנגד רק הזהיר אותו שלא יתקרב אליי אם הוא לא מחפש קשר רציני ואפילו טרח לציין שאני בחורה מדהימה ומיוחדת שהוא רק ירוויח אם הוא יהיה איתי בקשר (כאן חשוב לציין שלמרות שביני לבין הנגד זה לא כל כך הלך הוא עדיין היה כנה איתי ומקסים ורגיש לכל אורך הדרך..) אז החבר החליט ללכת על כל הקופה במשך יותר משבוע דיברנו בטלפון משהו כמו 20 שעות ביממה ושנינו נהנינו מכל רגע גם נפגשנו וצחקנו ונהנינו והכל היה טוב ויפה ומאותו רגע הוא החליט שהוא רוצה להיות איתי. שהוא רוצה להיות הגבר של חיי... ואני באמת באמת מכל הלב חושבת שהוא בן אדם מ-ד-ה-י-ם! הוא בן 28 עם ראש על הכתפיים שעבר כבר את כל השלב של המשחקים והשטויות הוא מבוסס בחיים ובאמת יכול לתת לי כל מה שבחורה רק יכולה לבקש ויותר מזה- הוא פשוט רוצה לתת לי כל מה שאני צריכה ולא צריכה! ואני?... תיסבוך מהלך שכמוני... פתאום הגעתי למסקנה שבעצם לצאת עם חבר כל כך טוב של הנגד זה לא כזה רעיון טוב (ולא רק כי זה נראה רע מהצד) כי כל פעם שאני נמצאת עם הבחור והנגד מתקשר אליו הלב שלי נופל לתחתונים ואני לא יכולה שלא לשאול אותו איפה הנגד נמצא ומה הוא עושה ועם מי... וכל פעם שהוא אומר לי שהוא עם בחורה אני כמעט פורצת בבכי (וזה קורה ממש הרבה לצערי הרב) הבעיה גם שכמעט כל יום כל החבר'ה יושבים בדירה של הבחור שלי ותמיד החברות באות איתם וכמה שבא לי לשבת שם ליד הבחור שלי ולהוציא לנגד את העיניים אני יותר חוששת ממה שיקרה אם אני אשב שם מולו ומול בחורה אחרת שתוציא לי את העיניים מהמקום... למשל היום הבחור הזמין אותי לבוא איתו למסיבה של חבר והוא נוסע באוטו עם הנגד ועוד שני חברים הוא ממש התעקש על המסיבה הזאת אבל אני פשוט לא הייתי מסוגלת! אני ממש לא רואה את עצמי מגיעה למסיבה עם הנגד ורואה אותו מתחיל עם בחורות אחרות בזמן שאני תקועה ב"דייט" של החיים שלי עם חבר שלו... מסיבות בכלל עושות לי רע כי אני והנגד היינו יוצאים כל יום שישי למקום קבוע ושם ראיתי רק אותו בין כל האנשים, עכשיו קשה לי להסתכל לכיוונים אחרים ובטח ובטח שלא כשהוא מול הפנים שלי...! אז הבחור שלי קצת קולט את זה אבל אני מרגיעה אותו ואומרת לו שהכל בסדר ושכחתי כבר מהנגד אבל עמוק בלב אני נקרעת!!!! אז מה אתם אומרים? רעיון טוב או רעיון רע?...
