קווים מנחים לבניית הסכם עם סיכויי הצלחה
שלום רב לך אומנית, קו מנחה ראשון בבניית הסכם עם סיכויי הצלחה הוא כבוד הדדי. כבוד שאנו חולקים לנער וכבוד שאנו חולקים לעצמנו. שנית, עלינו לבדוק מהי הבעיה? לעיתים קרובות, אנו מוצאים בתהליכי הדרכה שהבעיה המוצהרת אינה הבעיה האמיתית. למשל, אנו ממקדים את הקושי באי סדר בחדר כאשר הבעיה האמיתית היא שהאחד לא מתחשב ברגשותיו ובבקשותיו של האחר. שלישית, יש למצוא רגע רגוע ושקט המאפשר שיחה בגובה העיניים. בשיחה זו יש לשתף בבעיה /בקושי או לנסות יחד למקד את הבעיה. כאשר הבעיה מובנת לכל הצדדים אפשר להתחיל בסיעור מוחות. מה אתה מציע כדי לפתור את הבעיה? הילדים /נערים מפתיעים ויצירתיים. פתיחות שלנו לשמוע את ההצעות ולבחון אותן (גם את המופרכות ביניהן) מאפשרת שיח ערכי של סובלנות, שוויון ערך, כבוד והגינות. עצם השיחה, טיבה ואופייה ערך רב ליחסים ומשמעות רבה לאפשרות למצוא פתרון. עלינו לזכור, אנחנו מחפשים יחד פתרון הוגן שמתאים לרצונות, למטרות ולצרכים של כל הצדדים. רביעית, כעת ברשותנו אוסף הצעות. עלינו לבחור אחת איתה נצא לדרך. ועד מספר קווים מנחים: הסכם הוא זמני: מגדירים זמן למשך שבועיים, חודש עד לשיחה הבאה. בה נבחן אותו. חשוב לקבוע סעיף בהסכם העונה על השאלה: " מה יקרה אם לא...? " על ההורה המלווה לשאול: איך אני אוכל לעזור לך כדי שתוכל/נוכל לקיים את ההסכם? ולסיום, במהלך ביצוע ההסכם יש לעודד את הנער במטרה לטפח את המוטיבציה הפנימית שלו לשתף פעולה. עד כאן להיום, אשמח להמשיך לעזור לך... עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.