מאמי אני אגיד לך מה
הכי טוב בדברים האלה זה לשבת עם הילדים, כך לדעתי לפחות. בכיתה א' הם כבר מספיק גדולים בשביל זה. תשאלי אותם שאלות מנחות שיסערו את מוחך ותראי לאן נושבות הרוחות. כך תצא מסיבה שהילדים יהנו להכין ולא משהו שבאים מלמעלה ומסבירים ומלמדים אותם והם מרגישים כמו חיילים בתוכנית של מישהו אחר... זה בסך הכל מסיבה שלהם והכי חשוב שהם יהנו כי ההורים מימלא נגררים לדברים האלה. את יכולה להציב מסגרת. להגיד שתהיה הצגה ולשאול על מה הם היו רוצים להציג. להציע להם אפשרויות שיחולקו לזוגות או קבוצות וכל קבוצה כזו תכין קטע ואז יציגו את הקטעים. בין לבין אפשר לעשות כאילו "פרסומות", או איזה ילד שרוצה לספר בדיחות, ילדות שרוקדות בחוג ג'אז או מעברים שכאלה. הילדים אוהבים להתגאות בדברים שהם הכינו. מבטיחה לך שאחרי מפגש כזה עם הילדים תצאי עם ערמות של רעיונות והבנה על מה מתאים לכיתה הזאת ולילדים האלה ספציפית. אז זה בקשר לזה. הפעלות הורים וילדים אפשר לבקש תמונות של כל הילדים כשהם תינוקות ולעשות משחק ניחושים, לשאול את ההורים כל מיני דברים על הילד ואת הילד כל מיני דברים על ההורה ואז להושיב אותם בקבוצות חבורת הורים מול חבורת ילדים ולראות מי מנחש יותר. זה גם יוצר אוירת קרבה כזו שההורים משתעשעים בנוסטלגיה ונזכרים מחדש כמה הם אוהבים את הילד הזה שבדיוק עכשיו בתקופת מרדנות מעצבנת ויושב להם על הנשמה. עוד משהו שרוב ההורים אוהבים זה לשבת בצד ולעודד בלי שהם צריכים לעשות משהו בעצמם. אז ניתן לעשות שתי קבוצות של ילדים שההורים שלהם יושבים מאחוריהם ויש תחרויות בין הילדים וההורים מעודדים אותם, רושמים נקודות ומחלקים פרסים. מושיטים יד לכיף למרוץ שליחים ותפקידים שכאלו. טוב אני חייבת לזוז אל המאמר שלוחש לי באוזן "חדל קשקשת יא בטלנית" .. שיהיה בהצלחה! פיולה