לא בהרכח, אבל כן, לדעתי
ראשית, התמיהה שלך אינה מנוסחת כראוי: כתבת "צריך לדעת חוקים כדי להיות מקורי?", ואני מבין את התמיהה, אבל מוטב שתשאלי "כדאי לדעת תאוריה כדי להיות מקורי?", כי זה מה שהאנשים כאן מנסים לומר. ולתשובה שלי - כן, כדאי לדעת תאוריה כדי להיות מקורי. נורא קשה לחפש מהלכי אקורדים מקוריים לגמרי, שלא נדבר על א-טונליים, דיססוננטים ולא צפויים, ברמה מספיק מעניינת וטובה, כשאין ידע תאורטי במוזיקה. לגבי הלחנת מלודיות, אין שאלה בכלל. כמעט ואין שום סיכוי לכתוב קונטרפונקטים וקווים פוליפונים בלי ידע תאורטי (שהוא כבר יותר מבסיסי, אגב). יחידות קצת מורכבות, בין אם הם פוליריתמיות ובין אם לאו, יוצאות הרבה יותר מעניינות כשאפשר לכתוב אותם בתווים ולחדד אותם. כל הדברים הללו הופכים את המוזיקה להרבה יותר מעניינת, מקורית ומגוונת מסתם נגינה של 4 אקורדים, שירה, סולו דיסטורשן וכמה קטעי מעבר. ובניגוד למה שאולי תחשבי, היא לא הופכת את השיר לבעל אוריינטציה קלאסית בהכרח. הכל תלוי בעיבוד, בהפקה, ובהלחנה. ובכל זאת... אפשר לעשות מוזיקה מקורית ומעניינת גם ללא תאוריה, אבל במישורים אחרים לגמרי, דהיינו - הומור, פסיכדליה כבדה, אלקטרוניקה נועזת. אבל אם מדובר על מוזיקה מלודית יותר, אז הכיוון הוא בהחלט לימודי תאוריה, שהם גם המעמיקים ביותר משאר הסגנונות ליצירה מקורית שציינתי כרגע (למרות שגם בהם אפשר לשלב כתיבה מוקפדת וכו וכו´).
