רעיון מהפכני
שיש לי כבר הרבה זמן . הוא בטח ישמע טיפשי לרוב האנשים אבל אני ישמח אם אני ימצא מישהו שיבין ויראה את זה כמו שאנ רואה את זה . יש בעולם הרבה צורות ואנרגיות והרבה הרבה מעוד חלקיקים שנעים במקביל אחד לשני ניתן לומר שהם מחליפים אינפורמציה במעיין שדה שמקיף כל אחד כל אחד סופג ונותן אינפורמציה לכמה לכמה שהוא קרוב אליהם עכשיו ניתן לומר שכל המרחב קיים כאורגניזם אחד אך ניתן גם לומר שמנקודת המבט של חלקיק אחד כל מה שקיים זה החלקיקים המקיפים אותו והאינטרקציות שלהן איתו וממה הם מושפעים מהחלקיקים המקיפים אותם ומהאינטרקציות שלהם איתם . ולבסוף לאן זה מגיע .? כיצד ייתכן שהתנועה פועלת אף שהכל שלם .? אם הכל שלם הכל לא אמור לעצור .? ובכן חשבתי על רעיון של קיפול אולי זה מה שהסביר איינשטין בדרכים אחרות כאילו המימד הרביעי מתקפל דרך השלישי ויוצר זמן _(תרגעו זה לא פריצת הדרך זה רק הקדמה לרעיון של מה שחשבתי עליו ) ואם נניח באמת יש מעיין קיפול כזה הגורם למרחב לעבור דרך המימד הרביעי דרך פעולה הנקראת : זמן . אולי ניתן להגיד שכמו שהזמן גורם למימד הרביעי להיות קיימים בהמון יקומים שונים להתפצל למלא חלקיקים של זמן שכלואים בתוך מימד נמוך יותר אולי ורק אולי כל המרחב שלנו הוא סוג של חלקיק על הכלוא במספר מימדים ועולים למימד הגבוה ביותר ניתן למצוא חלקיק אחד בלבד . חלקיק על אשר באינספור רטיטות באינספור מימדים גבוהים ונמוכים יוצר את כל הכוחות והחלקיקים הקיימים הוא בעצם מתקפל לתוך עצמו במימדים נמוכים ודרך זמן על שקראתי לו : הזמן הנרחב . יוצר בעצם את כל מה שאנחנו רואים כך שזה פותר פרדוקס מסויים את הפרדוקס של המפץ הגדול. ניתן להגיד שכל הדברים היו כבר קיימים באופן מסויים באזור של חלקיק העל ובאופן מסויים של קיפול יש צורה גיאומטרית במרחב הגבוה מימדים שבו הזמן הנרחב נפגש עם הזמן כלומר שני המימדים שמקפלים את שני המרחבים נפגשים . כלומר עם תחזור אחורה בזמן לרגע הראשון שבו נוצר הכל תמצא שזה בעצם הקצה של הקיפול של המרחב שלנו כך שהוא למעשה תמיד היה קיים אך יש עבר לעולם שלנו במובן מסויים העתיד והעבר כבר קיימים ואנחנו רק רוטטים איכשהו בתוכם . אפשר לדמות את זה לפיסת נייר עליה חיים השטוחניאדים יצורים שטוחים בעלי שני מימדים בלבד יש מדען שסם אלפי פיסות נייר במעגל וגורם להם להסתובב סרט נא שמוקרן על מסך כל פעם שחלק מהדף עובר על האור שסורק את הדפים התמונה מוקרנת על המסך וכך רואים אנשים באולם סרט מצוייר לעומת זאת הדמויות חוות כל פעם את ההווה מחדש ולא מבינות שהם נמצאות במעיין סרט נע מעגלי שאין לו התחלה ממש ואין לו סוף כלומר הם נמצאים במעיין מעגל 3 מימדי שמסתובב ומדי פעם קטעים בו רוטטים ובקטעים האלה היצורים השטוחניאדים מרגישים את ההווה . ניתן לומר שאם נסתכל ממרחב גבוה יותר נמצא שכל העולם של השטוחניאדים בסרט הנע הזה מתחיל ברגע שישנה פעולה במימד השלושה מימדי שלנו ברגע שמישהו במימד שלנו מפעיל את הסרט הנע הזה ומסתיים ברגע שדף מסתיים להסתובב ומתחיל מחדש . כל הזמן של השטוחניאדים מצוי בזמן גבוה יותר של השלושה מימדים שלנו והם בעצם מקופלים ליקום בו העבר ההווה והעתיד כבר קיימים ורק מחכים שפיסת האור תקרין אותם על המסך מצויים במעיין זמן גבוה יותר . אולם שעוברים הלאה והלאה גבוה יותר למימד הגבוה ביותר שניתן לעלות על הדעת מגלים שכל השטוחניאדים והתלתניאדים (היצורים בעולם התלת מימדי שלנו )וכך הלאה ... הם בעצם חלקיק אחד גוף אחד שמקפל את עצמו וחי את עצמו במקומות שונים כל החלקיקים הם בעצם חלקיק אחד בזמן גבוה יותר משאנחנו תופסים ... מאתם אומרים פילוסופיה או פיזיקה. ?
שיש לי כבר הרבה זמן . הוא בטח ישמע טיפשי לרוב האנשים אבל אני ישמח אם אני ימצא מישהו שיבין ויראה את זה כמו שאנ רואה את זה . יש בעולם הרבה צורות ואנרגיות והרבה הרבה מעוד חלקיקים שנעים במקביל אחד לשני ניתן לומר שהם מחליפים אינפורמציה במעיין שדה שמקיף כל אחד כל אחד סופג ונותן אינפורמציה לכמה לכמה שהוא קרוב אליהם עכשיו ניתן לומר שכל המרחב קיים כאורגניזם אחד אך ניתן גם לומר שמנקודת המבט של חלקיק אחד כל מה שקיים זה החלקיקים המקיפים אותו והאינטרקציות שלהן איתו וממה הם מושפעים מהחלקיקים המקיפים אותם ומהאינטרקציות שלהם איתם . ולבסוף לאן זה מגיע .? כיצד ייתכן שהתנועה פועלת אף שהכל שלם .? אם הכל שלם הכל לא אמור לעצור .? ובכן חשבתי על רעיון של קיפול אולי זה מה שהסביר איינשטין בדרכים אחרות כאילו המימד הרביעי מתקפל דרך השלישי ויוצר זמן _(תרגעו זה לא פריצת הדרך זה רק הקדמה לרעיון של מה שחשבתי עליו ) ואם נניח באמת יש מעיין קיפול כזה הגורם למרחב לעבור דרך המימד הרביעי דרך פעולה הנקראת : זמן . אולי ניתן להגיד שכמו שהזמן גורם למימד הרביעי להיות קיימים בהמון יקומים שונים להתפצל למלא חלקיקים של זמן שכלואים בתוך מימד נמוך יותר אולי ורק אולי כל המרחב שלנו הוא סוג של חלקיק על הכלוא במספר מימדים ועולים למימד הגבוה ביותר ניתן למצוא חלקיק אחד בלבד . חלקיק על אשר באינספור רטיטות באינספור מימדים גבוהים ונמוכים יוצר את כל הכוחות והחלקיקים הקיימים הוא בעצם מתקפל לתוך עצמו במימדים נמוכים ודרך זמן על שקראתי לו : הזמן הנרחב . יוצר בעצם את כל מה שאנחנו רואים כך שזה פותר פרדוקס מסויים את הפרדוקס של המפץ הגדול. ניתן להגיד שכל הדברים היו כבר קיימים באופן מסויים באזור של חלקיק העל ובאופן מסויים של קיפול יש צורה גיאומטרית במרחב הגבוה מימדים שבו הזמן הנרחב נפגש עם הזמן כלומר שני המימדים שמקפלים את שני המרחבים נפגשים . כלומר עם תחזור אחורה בזמן לרגע הראשון שבו נוצר הכל תמצא שזה בעצם הקצה של הקיפול של המרחב שלנו כך שהוא למעשה תמיד היה קיים אך יש עבר לעולם שלנו במובן מסויים העתיד והעבר כבר קיימים ואנחנו רק רוטטים איכשהו בתוכם . אפשר לדמות את זה לפיסת נייר עליה חיים השטוחניאדים יצורים שטוחים בעלי שני מימדים בלבד יש מדען שסם אלפי פיסות נייר במעגל וגורם להם להסתובב סרט נא שמוקרן על מסך כל פעם שחלק מהדף עובר על האור שסורק את הדפים התמונה מוקרנת על המסך וכך רואים אנשים באולם סרט מצוייר לעומת זאת הדמויות חוות כל פעם את ההווה מחדש ולא מבינות שהם נמצאות במעיין סרט נע מעגלי שאין לו התחלה ממש ואין לו סוף כלומר הם נמצאים במעיין מעגל 3 מימדי שמסתובב ומדי פעם קטעים בו רוטטים ובקטעים האלה היצורים השטוחניאדים מרגישים את ההווה . ניתן לומר שאם נסתכל ממרחב גבוה יותר נמצא שכל העולם של השטוחניאדים בסרט הנע הזה מתחיל ברגע שישנה פעולה במימד השלושה מימדי שלנו ברגע שמישהו במימד שלנו מפעיל את הסרט הנע הזה ומסתיים ברגע שדף מסתיים להסתובב ומתחיל מחדש . כל הזמן של השטוחניאדים מצוי בזמן גבוה יותר של השלושה מימדים שלנו והם בעצם מקופלים ליקום בו העבר ההווה והעתיד כבר קיימים ורק מחכים שפיסת האור תקרין אותם על המסך מצויים במעיין זמן גבוה יותר . אולם שעוברים הלאה והלאה גבוה יותר למימד הגבוה ביותר שניתן לעלות על הדעת מגלים שכל השטוחניאדים והתלתניאדים (היצורים בעולם התלת מימדי שלנו )וכך הלאה ... הם בעצם חלקיק אחד גוף אחד שמקפל את עצמו וחי את עצמו במקומות שונים כל החלקיקים הם בעצם חלקיק אחד בזמן גבוה יותר משאנחנו תופסים ... מאתם אומרים פילוסופיה או פיזיקה. ?