פילוסוף רוחני333
New member
רעיונות על העברית: עברית שפת האמת, היא לא מתעכבת על סגנון ואופי אלא מתרכזת באמירת הדברים בצורה האמתית. יש בה הרבה מם שלמה וריש שברירית וזה תופס את כל טווח הקליטה, ויש בה כיווצי תנועות וצלילים אז הצליליות נוצרת לא בתוך המלה אלא חיצונית במשחקי הזמנים והצורות: עבר עם תוספתית קדימה, עתיד אחורה ובינוני רבים שסוגר מאזן "ים". ו' ההיפוך המקראית מעבירה בין הזמנים ויוצר משחק מוזיקלי יפה. רוב הגופים נשמעים כמו נטיית הפועל. ה' הידוע חסרת עיצור וגם הפועל להיות ומתארים משמעות בסיסית וניטרלית. "אם" "מה" ו"מי" במם סגורה כמו רבים. יש מלים עם משמעות כללית בסיסית עם מם כמו אדמה, מים, אדם ועולם. כל זה יוצר הרמוניה שמנטרלת את העברית מקישוטים ואופי והופכת אותה לשפת קודש אמתית. כיום איבדנו את מעלות העברית המקראית כמו ו' ההיפוך, אבל יש דברים שמחפים עליה. העברית העממית שמדברים היום ברחוב שואפת קדימה: למושא כי היא מפרקת פועל ומושא, לשייכות בעזרת המלה "של", ולעתיד. הצורה "שיעשה" במשמעות "יעשה נא" יפה מאד כי היא מתארת מודלים כמו CAN, SHOULD אבל לעומת ידיעה שיעשה מתארת ציפייה או רצון שיעשה כמו לתת לו הוראה עקיפה. אומרים לפעמים עתיד במקום הציווי כי יש קשר בעברית ביניהם, למשל "ואהבת" במשמעות ציווי לאהוב. להדגיש שמדובר בידיעה שתעשה מוסיפים את הגוף "אתה" ולגוף ראשון תמיד אומרים "אני אעשה". זה כי הגוף הראשון מחליט בעצמו, ומאותה סיבה אומרים באנגלית I SHALL. בעברית עממית אומרים "אפשר לעשות?" במקום "האוכל לעשות", ו"לעשות?" במקום "שאעשה?". זה מדגיש את ההחלטה העצמית לעומת ההוראה שאקבל מגוף אחר. "תגיד" משמש לעתיד כי הוא יותר מתקשר לתוכן הדיבור מאשר "אמר", והשאיפה להעברת מסרים והוראות. עברית עממית יותר מודרנית ומתאימה לעבודה. היא דומה לשפות אנגלו סכסיות מודרניות, גם במבטא שעבר עידון יפה וויתר על עיצורים שמיים חזקים וזה הפך אותו גם יותר ניטרלי כמו שהעברית עצמה.