רע לי מר לי ובאסה לי....

Chinita

New member
רע לי מר לי ובאסה לי....

מכירים ת'תחושה??? אז הרבה קרה וקורה בחודשיים האחרונים. חוץ מתאונת דרכים קטלנית שקרתה היום לפני חודשיים, ממנה יצאתי בנס אבל נכנסתי לדיכאון. הבי"ס פשוט מעייף אותי וגוזל כל טיפת חיים שלי (הציונים אומנם לראשונה טובים אבל עדיין...) והכי נורא אין לי אוטו!!!!!!!!!! ואני מחפשת כבר שבועיים. אם עד שבוע הבא אני לא אמצא 4 גלגלים שנוסע טוב אני מתחילה ללכת ברגל לאות מחאה! זה כמו לקחת משחקן כדורגל את הכדור. מיותר לציין שעדיין לא מצאתי עבודה, הבוס שלי מניאק, החופשה למקסיקו בסימן שאלה, ויש אורחים רצויים/בלתי רצויים שמגיעים שבוע הבא, וזה לא שיש לי חשק לראות משהו. וווף! עכשיו נרגעתי... אם למישהו יש מילה טובה לזרוק הוא מוזמן, אני בהחלט זקוקה לזה.! צ'ינה
 
אה שטויות! תוך שבוע הכל מסתדר פיקס

העיקר אל תדאגי, זה סתם מבגר... תראי איך נשים בשנות ה-30 או 40 נראות בארץ יחסית לאיך שהן נראות באמריקה ותביני על מה אני מדבר.
 

Chinita

New member
וההאני מאמי

אמר שאני יותר כוסית מהפעם האחרונה שהוא ראה אותי... ישתבח שמו טפו טפו. לצערי הצרות עדיין שם
 

Chinita

New member
טריילר

העיף אותי מהכביש ואחרי שהתהפכתי חמש פעמים, הוא נזכר להתנצל
 

Mירב

New member
../images/Emo2.gif../images/Emo12.gif../images/Emo24.gifואת יצאת מזה בלי פגע??

 
יש לה מזל שהיתה חגורה

אני כמעט אף פעם לא חגור. אולם באופן די מפתיע, בכל התאונות שהיו לי עד היום - הייתי חגור. אולי חוץ מהיום כשאיזה קנדי עיוור נסע רברס באיטיות ובבטחה ישר עליי (חסמו גישה לתחנת דלק ששנינו היינו בדרכנו אליה). לא קרה שום דבר לפגוש הקדמי חוץ מאשר שריטה קלה על הבאמפר סטיקר שלי ("אין ערבים/בתולות אין פיגועים"). נראה לי שבאמת עדיף להסיר את המדבקה הזאת בשלב זה...
 
גם לי נס-תאונה גדול היה פה עם טרילר

אחרי 30 שעות של ערנות (חזרתי ממבחן באוניברסיטה שכרגיל לא למדתי לו עד רגע האפס), נרדמתי על ההגה למשך כמה שניות אני משער...והתעוררתי בפראיות לקולה הרועש של המראה הצדדית שלי מתנפצת... טריילר גילח את הצד השמאלי של הקונטיננטל של אמא שלי בזמנו כי כנראה חדרתי לו למסלול. בצעירותי היו לי עוד כמה אירועים מהם ניצלתי די בנס, כולל כשלקחתי סיבוב מהר מדי וה-SUV של אחותי הסתחרר, עפתי עם הרכב אחורה איכשהו, והתפנצ'רו שני גלגלים אחוריים בפראיות חצי מטר לפני תהום. היה איתי בן דוד שהחזיק איזה הרד דיסק ביד שעף לו מהיד על השמשה והשאיר שם "מזכרת". לזכות יצרן ההרד דיסק (שיסלח לי ששכחתי שמו) לא היה שום bad sectors בכונן... פעם אחרת נכנסתי חצי-ישן בריצה עם הראש והרגל בדלת זכוכית בבית הוריי, מה שהשאיר לי צלקת מתחת לשיער, מעל הגבה, ושתי צלקות בצורת לבבות על הכתף ובקרסול. עברו מאז כמה שנים ואני עדיין מרגיש את שתי הצלקות הללו לפעמים כשהמזגן נושב בזווית מסויימת עליהן.
כשהייתי ממש קטן ניצלתי מטביעה בכנרת ומנפילה מקומה שנייה (כשטיפסתי על אדן החלון) ברגע האחרון. כנראה יש איזושהי סיבה שאני עדיין קיים למרות שאני לא בטוח שאני אוהב את הסיבה.. חחחחח
 
שכחתי את הפעם שהדלקנו כדור חי

שאחד מהילדים הביא. לאחד היה אבא שוטר ולשני אח בצבא. גם אבא שלי לא ממש שמר על הכדורים החיים במקום מוגן..היו מפוזרים באיזה קערית. אהבנו לשחק עם אבק השריפה ולנסות לייצר פצצות קטנות. בכל אופן אני זוכר פעם אחת (בודדת) שהדלקנו כדור חי שהונח על סלע. הדלקנו את הפיקה מלמטה נדמה לי. אני עדיין זוכר את השריקה (לא יודע מאיזה כיוון הרעש הגיע ולאן בדיוק הכדור "נורה").
 
למעלה