רע לי.

g l o r y

New member
רע לי.

רע לי כל כך.
לטומי יש FIV. אחרי כל כך הרבה פעמים שדברים קטנים התפתחו לאבצסים ואחרי שהוא פצע את הרגל האחורית והיא הזדהמה למרות הטיפול, ההורים שלי הסכימו לבדיקה והוא חיובי. מאז ולמרות הטיפול ברגליים הוא לא מתאושש, הולך ודועך כאילו עצם הידיעה גורם לדברים להידרדר.
היום החזרתי אותו אל הווט כי מאז הטיפול ברגל הוא מסרב לאכול כמעט לחלוטין. הווט צלצלה הרגע ואמרה שהקריאטינין שלו 7.8. הכליות שלו במצב רע מאוד והן הדרדרו בשבוע. שבוע. הוא ישאר מאושפז כדי לראות אם הוא מתאושש עם טיפול, אבל זה נראה.... זה נראה כאילו הסוף מתקרב, והוא רק בן שמונה. ורע לי. רע לי כל כך שאני רוצה לצרוח ולבכות ולהכות בקירות, כי זה לא מגיע לו, ואני אוהבת אותו כל כך. אני מכירה הרבה חתולים ואף אחד מהם, אף אחד לא טומי. אף אחד מהם הוא לא היצור טוב העיניים שמדבר אלי ביללות קטנות, שהעיניים שלו אומרות הרבה יותר משמשפטים שלמים היו אומרים. אף אחד מהם לא זה שקמתי להאכיל אותו כל שעתיים כשהיה כדור פרווה קטן בתקווה שישרוד, החתול הראשון לי, בן הלוויה שלי, זה שאני מבינה כל כך הרבה וכל כך מעט בו זמנית.
הווט אומרת שאם הוא לא יגיב, או אם הקריאטינין יעלה מעל 10 לא תהיה ברירה אלא להרדים אותו ועצם המחשבה מעלה בי קבס. אני לא מסוגלת לחשוב על להיפרד.
 

Yukita

Active member
מנהל


לא פשוט.
&nbsp
לא פשוט בכלל.
&nbsp
אני רוצה להאמין שכרגע יש תקווה ושכדאי לחכות קצת ולראות לאן תישוב הרוח. אולי טומי יגיב לטיפול ויוכל להמשיך אתכם עוד תקופה טובה.
&nbsp
כך או אחרת, הוא מקבל ממך מתנה: את הקשר האישי והטיפול הכי טוב שביכלתך לתת. אף אחד מהשניים לא מובן מאליו. זכרי שבשבילו, לא משנה כמה שנים יחיה בסופו של דבר, אלו שני הדברים הכי משמעותיים שיש, ואת היא שנותנת לו אותם.
 

g l o r y

New member
אני יודעת את זה אבל קשה לי לקבל את זה

אני יודעת שמבחינתו, היו לו חיים מלאים, הוא מטופל, מפונק אפילו, הוא נהנה משני העולמות, הבית והחצר, הוא תמיד קיבל אוכל טוב, טיפול טוב והמון אהבה. אני גם לא רוצה שהוא יסבול. אבל אני זאת שנשארת מאחור וצריכה להתמודד עם האין, ואני זאת שקשה לה. זה אנוכי, אני יודעת, אבל לי זה לא מספיק, את יודעת? הזמן שהיה לי איתו לא מספיק. זה אף פעם לא יהיה מספיק. קשה לי לחשוב על להיפרד.
 


אני מצטערת... ):
אבל באמת שהעיקר הוא שהוא לא יסבול יותר...

כשהרדמנו את לילי היפה שלי, זכרונה לברכה, עשינו את זה בבית, בלילה, עם וטרינרית שהזמנו הביתה. לא רצינו שהרגעים האחרונים שלה יהיו בכלוב או על שולחן מתכת במרפאה. אח"כ נסענו לבית של ההורים שלי וקברנו אותה בסביבה, מתחת לבוגנוויליה כתומה. ויום אחד יהיה לי בית עם גינה ואשתול בה בוגנוויליה כתומה לזכרה.
 

yaelofer

New member
מה שלום טומי?

אני מקווה שיש שיפור.
לדעתי אל תרימו ידיים כ"כ מהר. אם מצבו יתדרדר למרות הטיפול (בהנחה שהוא מקבל את כל הטיפול הנכון כולל כל התרופות הנכונות) אז כן לחשוב על המתת חסד, אבל אם נראה שהוא לא מגיב אז לדעתי לתת לו עוד זמן באישפוז. לפעמים זה מה שחשוב. אנחנו אישפזנו לאחרונה (לפני כחודשיים-שלושה) 2 חתולים עם כשל כליות חמור ביותר שהיו ממש על סף ומוות ובסופו של דבר הם יצאו מזה. גם החתולים שאישפזנו היה נראה שלא מגיבים לטיפול אבל לקח להם זמן ובסופו של דבר שניהם בסדר. צריך עירוי לוריד, תרופות נגד לחץ דם גבוה (צריך קודם כל לבדוק את לחץ הדם), תרופות נגד כיבים במעי (אלו כיבים נורא כואבים והמעי ממש מדמם, אבל זה חלק מהתופעות של כשל כליות, ויש תרופה פשוטה מאד ולא יקרה שעוזרת נגד הכיבים), צריך קושרי פוספטים (כדי להפחית את רמת הפוספט הגבוהה בדם), ואם האשלגן גבוה אז באופן מיידי גם תרופה להורדת האשלגן. (חתול אחר שאושפז עם כשל כליות והיה לו אשלגן גבוה, אושפז אל וטרינר שראוי היה לשלול לו את הרישיון מזמן, שלא טיפל במצב חירום זה למרות שהטיפול זול פשוט ואמור להיות מיידי ואמר שאין איך לטפל בזה אלא צריך להרדים ולצערי הרדמנו חתול שאולי היה ניתן כן להציל אותו.)
 

g l o r y

New member
האמת שקצת לפני שבת

הווט התקשרה שהוא התחיל לאכול והקריאטינין ירד ל5.5. כל כך שמחתי שהרגשתי שאני עפה. השארנו אותו באשפוז בכל זאת כי היא נותנת לו המון תמיכה לוריד וזה מראה תוצאות יפות. הוא אכן מקבל אנטיביוטיקה לטיפול למה שנשאר מהפצעים ברגליים, נוזלים סביב השעון, קושרי זרחן, משככי כאבים, תרופות להגנה על המעי ומעודדי תאבון כי הוא מאוד רזה וסירב לאכול בגלל הבחילה. (משקל רגיל קרוב ל7 קילו ואפילו יותר, משקל נוכחי 5.8 קילו.) גם חומר נוגד בחילה.

אני מקווה שמחר הוא יוכל לבוא הביתה ואני מתכוונת לבקש הדרכה בנתינת נוזלים מתחת לעור. שמעתי שזה נהדר לטיפול ראשוני בחתול עם כשל שמתחיל לאבד נוזלים ולא הייתי רוצה להיות תלויית ווט בשביל זה.

אני כל כך מאושרת שהוא התאושש. הכשל שלו היה כל כך מהיר.... לפני קצת יותר מחודש היה לו 1.9 קריאטינין ופתאום הגיע ל7.8. הייתי כל כך לא מוכנה.. גם הווט הופתעה.
 

g l o r y

New member
רגע, את אומרת שיש תרופה להורדת האשלגן?

הווט טוענת שהיא לא מכירה.
מעבר לזה. מה אני עושה כשהחתול מסרב לאכול KD? הבאתי אותו הביתה. הוא רגיל לאכול פנסי פיסט ונראה שיש לו תיאבון אבל הוא מסרב לאכול KD. נאלצתי לערבב לו עם מעט רוטב של פנסי פיסט כדי שהוא יאכל. אכל בערך חצי כוס ח"פ של גרגירים (מניחה שזה 50 גרם פחות או יותר). הבעיה שהוא שוקל 5.4 קילו שזה מאוד מאוד רזה אצלו. הוא חייב העלות משקל כי הוא גם FIV פוזיטיב והוא זקוק למשאבים. הווט אומרת שהוא שלב 4 עכשיו ויש איזה הליך פעיל בגלל הFIV והדבר היחיד שיעזור אם בכלל זה KD ומעודדי תיאבון יחד עם קושרי זרחן. זה מה שמנסים כרגע. אבל אם הוא לא אוכל הוא ייגמר מאוד מהר ואם אני אתן לו פנסי פיסט.... טוב אני לא יודעת כמה זה מזיק כי אני לא יודעת כמויות מדוייקות של חלבון וזרחן....
 

yaelofer

New member
זה לא בדיוק תרופה אבל יש דרך להוריד אשלגן.

נדמה לי שנותנים אינסולין+משהו. אשאל שוב את הוטרינרית שאמרה לי איך להוריד. תנסי בנתיים לשאול גם בפורום רפואת חיות מחמד, או את הוטרינרית שלך. עושה רושם שקיבלתם טיפול טוב.
 

g l o r y

New member
עדכון!


אז לשמחתי (ואני לא יכולה לתאר עד כמה) הווט התקשרה לפני שבת ובישרה שלא רק שהחתול התחיל לאכול שוב ואוכל יפה, מרגיש יותר טוב ומגרגר, גם הקריאטינין שלו ירד ל5.5. זה לא נמוך כמו שהיא רצתה אבל זו בהחלט ירידה יפה מאוד. השארנו אותו באשפוז כי אנחנו מקווים שהמשך טיפול ישפר אותו עוד יותר. הוא מקבל המון תמיכה דרך הוריד וככך שזה יימשך יותר יהיה לו יותר קל, מה גם שבין כל מה שהוא מקבל נכללים גם מעודדי תיאבון שמבטיחים שהוא יעלה במשקל קצת.
&nbsp
תודה לכולם על האנרגיות הטובות!
 

Yukita

Active member
מנהל
וואו משמח!!!


שימשיך ויתחזק ויהיה בריא!!!
 

g l o r y

New member
עדכון אחרון


לצערי השיפור לא החזיק. המצב הדרדר, הווט אומרת שיש לו מעל 10 קריאטינין והFIV חיסל לו כל חלקה טובה בכליות. דיאליזה לא באה בחשבון, גם כי לא נשארו לו כליות מתפקדות בכלל וגם כי אני לא רוצה להעביר אותו את הסבל הזה.
מחר בבוקר נלך להיפרד ממנו.
המחשבה קשה עלי עד כדי קבס, למרות שאני יודעת שבשבילו זה כמו ללכת לישון. כל הרציונליות עפה מהחלון בשלב הזה ופשוט קשה לי לחשוב על כל הסיטואציה, אבל אני לא אשאיר אותו לבד.
זה הכי טוב.
וזה כואב לי עד מוות.
 

Yukita

Active member
מנהל
אוי...

היו לי תקוות... אבל כך או אחרת, הוא מקבל ממך את כל הטוב ביותר שאפשר....
&nbsp
כמה עצוב...
 
למעלה