תביעות הדיבה בשירות משתיקי הביקורת הציבורית.
לתביעה כשלעצמה אין בסיס כמוגדר בחוק "לשון הרע" ,אני מתכוון לייצג את עצמי ויש לי הגנה טובה לטענות הצד שכנגד...לא נאמרו מילים שאינן בשפת תרבות, וכל מה שנכתב על ידי הם מילות אזהרה לאלה שביקשו זאת כאן בפורום מרכישת אדמות שבהם ניתנו הבטחות ללא כל בסיס מוגדר בתב"ע.
כבר שרדתי תביעת לשון הרע לפני מס' שנים , גם שם הגנתי על עצמי, והתביעה בוטלה עקב אמירה של השופטת שאין בדברים לכאורה לשון הרע - ומכאן...יצאה כתבה בעיתון הארץ על
תביעות הדיבה בשירות משתיקי הביקורת, ובה הוזכר גם המקרה שלי, ראו כתבה בנדון :
https://www.haaretz.co.il/news/education/1.1935804
ראו גם כתבה על הרחבת ההגנה על כותבים ע"י ביהמ"ש העליון בתביעה נגד אילנה דיין מערוץ 2 -
https://www.themarker.com/law/1.1636655
חוק לשון הרע :
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/019_002.htm
לשון הרע מהי
1.
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(תיקון מס' 5) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;
אין לי כל ספק שבכתיבתי לא היה שום צל צילו של לשון הרע, הכל היה מבחינת "אמת דיברתי" על פי הגדרות החוק.
מה שמטריד אותי הוא הזמן וההוצאות הישירות והעקיפות שידרשו לי לצורך הכנת כתב הגנה ראוי לצורך דחיית התביעה, והבעייה שבתי המשפט השונים אינם טורחים לפצות את הנתבע הזוכה בדין בגין הוצאותיו.
העובדה שהתביעה שהוגשה היתה בעצם תביעת סרק והטרחת ביהמ"ש בנדון , כלומר...מתן פיצוי משמעותי לקופת המדינה ולנתבע בגין תביעת סרק והצורך לנהל דיונים עד למתן פסה"ד.[כדי לצמצם תביעות סרק שמטרתם האחת הינה השתקה]
ראו מחקר של האגודה לזכויות האזרח על "
משתיק קול: משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי" :
http://www.acri.org.il/he/25633
