רפאל- מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
הדיווח מופיע גם בבלוג
לפני כשנה וחצי כתבתי כאן על רפאל. ערכתי אז ביקור בסופשבוע בשעות הצהריים, אז מוגשת עסקית סופשבוע של רפאל.
היה זה ביקור נפלא, עם חווית אוכל ושירות נהדרת. היה זה אחד הביקורים הכי מהנים שהיו לי במסעדות בשנים האחרונות. הכל היה מוקפד לעילא ולעילא, מהמסד עד הטפחות
חזרתי לרפאל אחרי כשנה וחצי. עסקית סופשבוע עדיין מוגשת באותה מתכונת. המחיר עלה מעט ל- 145 שקל לאדם, מחיר שהוא עדיין הוגן מאוד לדעתי. תמיד טוב לחזור למקום מוכר שעושה אוכל טעים, על אף שחלק גדול מהמנות אני מכיר.
אז איך היה שם?
אפשר לחלק את זה לשניים. אבל שני חלקי המשוואה אינם מחמיאים. הראשון, הפחות גרוע, היה האוכל. ב"פחות גרוע" הכוונה היא לאוכל בינוני, לא מוקפד, לא מאוזן ומנה עיקרית אחת עם מראה נורא במיוחד. אבל זה לא היה רע כמו השירות. את חווית השירות אפשר לכנות במילה אחת- פארסה. בשתי מילים- קריסה טוטאלית.
בשירות כל כך גרוע וכושל לא נתקלתי הרבה זמן במסעדה שמכבדת את עצמה. מערך השירות כאן הזכיר לי את קפה קפה או כל רשת אחרת ידועה לשמצה שם כמעט אף פעם לא זכיתי לשירות ראוי. ואם אני משווה את רפאל לקפה קפה- זה אומר הכל.
תחילה, הגיע הלחם מכמה סוגים עם חמאה בצד. הלחם היה פריך וטעים. רק כעבור כ-20 דקות הגיעה הפוקצ'ה המפורסמת של רפאל. גם היא היתה טעימה כרגיל, על אף שבחלקה הקטן היתה שרופה. פוקצ'ה דומה מאוד, אגב, מגישים במסעדת שמונה בכיכר רבין.
שאר המנות היו מקרל עם שמנת חמוצה, חומוס, סיגרים עם חלקי פנים, קישוא וכרישה, סלט עלים ארומטיים (אנדיב) ולבבות חסה בויניגרט חרדל ופרמזן, שעועית בובאס ותרד, סלט עגבניות צבעוניות עם גבינת המאירי, כרוב שחור ובצל וגבינת קשקבל, כרוב ממולא באורז בסמטי וטלה, חציל שרוף עם יוגורט ורשאד וסלט עגבניות חריף (שהחליף את הארטישוק). רובם היו לא טעימים- תפלים, או קרים מדי (חציל ביוגורט), או מרים מאוד (סלט העלים עם אנדיב שתלטן במיוחד שלא אוזן בשום טעם אחר) היה חסר מאוד הטאץ', האיזון, התיבול שיתן קצת שמחה. היחידים שהיו טובים היה הסיגרים והמקרל. החומוס היה לא רע אבל דליל מדי. גם הוא היה רחוק מלהזכיר את החומוס בביקור הקודם שלי כאן
כל סט הפתיחה הזה הרגיש כמו סט של שיפודיה בינונית
עברנו לעיקריות. רצינו בהתחלה נתח קצבים וספגטי ראש לוקוס. אמרנו למלצרית.
מה היתה תשובתה? "אה...אין היום נתח קצבים". זה אחרי כ10 דקות מרגע קבלת התפריטים. למה אי אפשר היה להגיד במעמד הנחת התפריט אילו מנות חסרות? למלצרית הפתרונות.
בקיצור לקחנו סינטה.
כעבור 25-30 דקות המנות העיקריות הגיעו. ממש לא היינו לחוצים, אפילו לא היה אכפת לי לחכות עוד כדי שיירד קצת האוכל של המנות הראשונות, אבל מן הראוי היה לעדכן אותנו על העיכוב.
אבל זה עוד היה טוב לעומת ההתרחשות בשולחן סמוך אלינו שהמתין מעל 45 דקות למנות הראשונות !
* ספגטי ראש לוקוס עם קרם עגבניות פיקנטי ובזיליקום. הגיע המנה והבטתי בה כלא מאמין. היא נראתה נורא, כאילו הטבח השליך את הפסטה והדג על הצלחת. מראה לא מושך בעליל. כל מה שקשור לצילחות מרשים שמצטלם טוב זה לא כזה חשוב בעיני, העיקר שיהיה טעים, ובכל זאת, איזשהו סטנדרט מינימלי של הגשה, בטח במסעדה כמו רפאל, מן הראוי שיהיה. בהגשה כל כך מזעזעת מזמן לא נתקלתי במסעדה שמכבדת את עצמה. נורא.
הטעם המשיך את ההגשה. חריף חריף ועוד קצת חריף. חוסר איזון בולט, רק חריף, קרם עגבניות, בזיליקום, כל אלה לא הורגשו אלא רק החריף שהשתלט על הכל. כל קשר בין המילה "פיקנטי" בתפריט למה שהיה בפועל מקרי בהחלט. ברוב המסעדות אין לי בעיה עם מנות שמוגדרות חריפות. אבל כאן זה היה חריפות מוגזמת מאוד. לפחות חתיכות הדג היה רכות ועסיסיות, אבל ברוב המנה לא נגעתי.
* סטייק סינטה עם ירקות שורש ויין אדום, בתוספת של 25 שקל. יופי של סטייק. לא מעולה כמו הסטייקים הקודמים שאכלתי כאן, אז היה טעם של יין אדום שהוסיף מאוד ואילו עכשיו פחות, אבל עדיין, הסטייק היה עסיסי וטעים מאוד. במעט מאוד מקומות נהניתי מסינטה בשנה האחרונה. הדסון, הוטל מונטיפיורי, מלגו ומלבר- בכולם אכלתי סינטה בינונית ומטה. הסינטה הזו היתה ברמה אחרת.
שורה תחתונה: יצאתי ולא האמנתי למה שקרה פה. מה קרה לרפאל? האם זו נפילה חד פעמית? אולי מבחינת האוכל. לא יודע. יתכן שכן יתכן שלא. קשה לדעת. אבל התנהלות שירותית כל כך חובבנית ומביכה כמו זו שהיתה כאן לא היתה מהסוג החד פעמי. שירות טוב יכול היה לסייע במקרה של הארוחה הזו עם למשל טיפול בבתקלות שעולות, זמינות גבוהה, יחס אישי- אלה דברים שיכולים היו לסייע ולגרום לי לצאת בתחושה יותר טובה מהמסעדה, גם כשהאוכל בינוני. כאן השירות היה גרוע בכל מובן- בעיקר מדובר היה בתזמונים הלא סבירים של יציאת המנות, כפי שציינתי לעיל; במלצרים שקשה מאוד היה להשיג אותם (המלצרית שלנו שירתה שולחנות גם בקצה השני של המסעדה. פלא שאי אפשר היה להשיג אותה?).; בדברים שנאלצנו לבקש מספר פעמים, כגון מים וחשבון, עד שאפילו במקרה אחד קמתי בעצמי לבקש. וכו' וכו'. מערך השירות כאן היה בקריסה טוטאלית. אין לי בכלל ספק שזה לא משהו מקרי וחד פעמי, ולא בעיה במלצרית ספציפית. היתה כאן בעיה יותר עמוקה.
רפי כהן היה במסעדה בעת הביקור. אין לי ספק שאכפת לו, אולם בשורה התחתונה- כרגע רע ברפאל. משהו לא טוב עובר על המסעדה. לא אחזור כל כך מהר, זה בטוח
הדיווח מופיע גם בבלוג
לפני כשנה וחצי כתבתי כאן על רפאל. ערכתי אז ביקור בסופשבוע בשעות הצהריים, אז מוגשת עסקית סופשבוע של רפאל.
היה זה ביקור נפלא, עם חווית אוכל ושירות נהדרת. היה זה אחד הביקורים הכי מהנים שהיו לי במסעדות בשנים האחרונות. הכל היה מוקפד לעילא ולעילא, מהמסד עד הטפחות
חזרתי לרפאל אחרי כשנה וחצי. עסקית סופשבוע עדיין מוגשת באותה מתכונת. המחיר עלה מעט ל- 145 שקל לאדם, מחיר שהוא עדיין הוגן מאוד לדעתי. תמיד טוב לחזור למקום מוכר שעושה אוכל טעים, על אף שחלק גדול מהמנות אני מכיר.
אז איך היה שם?
אפשר לחלק את זה לשניים. אבל שני חלקי המשוואה אינם מחמיאים. הראשון, הפחות גרוע, היה האוכל. ב"פחות גרוע" הכוונה היא לאוכל בינוני, לא מוקפד, לא מאוזן ומנה עיקרית אחת עם מראה נורא במיוחד. אבל זה לא היה רע כמו השירות. את חווית השירות אפשר לכנות במילה אחת- פארסה. בשתי מילים- קריסה טוטאלית.
בשירות כל כך גרוע וכושל לא נתקלתי הרבה זמן במסעדה שמכבדת את עצמה. מערך השירות כאן הזכיר לי את קפה קפה או כל רשת אחרת ידועה לשמצה שם כמעט אף פעם לא זכיתי לשירות ראוי. ואם אני משווה את רפאל לקפה קפה- זה אומר הכל.
תחילה, הגיע הלחם מכמה סוגים עם חמאה בצד. הלחם היה פריך וטעים. רק כעבור כ-20 דקות הגיעה הפוקצ'ה המפורסמת של רפאל. גם היא היתה טעימה כרגיל, על אף שבחלקה הקטן היתה שרופה. פוקצ'ה דומה מאוד, אגב, מגישים במסעדת שמונה בכיכר רבין.
שאר המנות היו מקרל עם שמנת חמוצה, חומוס, סיגרים עם חלקי פנים, קישוא וכרישה, סלט עלים ארומטיים (אנדיב) ולבבות חסה בויניגרט חרדל ופרמזן, שעועית בובאס ותרד, סלט עגבניות צבעוניות עם גבינת המאירי, כרוב שחור ובצל וגבינת קשקבל, כרוב ממולא באורז בסמטי וטלה, חציל שרוף עם יוגורט ורשאד וסלט עגבניות חריף (שהחליף את הארטישוק). רובם היו לא טעימים- תפלים, או קרים מדי (חציל ביוגורט), או מרים מאוד (סלט העלים עם אנדיב שתלטן במיוחד שלא אוזן בשום טעם אחר) היה חסר מאוד הטאץ', האיזון, התיבול שיתן קצת שמחה. היחידים שהיו טובים היה הסיגרים והמקרל. החומוס היה לא רע אבל דליל מדי. גם הוא היה רחוק מלהזכיר את החומוס בביקור הקודם שלי כאן
כל סט הפתיחה הזה הרגיש כמו סט של שיפודיה בינונית
עברנו לעיקריות. רצינו בהתחלה נתח קצבים וספגטי ראש לוקוס. אמרנו למלצרית.
מה היתה תשובתה? "אה...אין היום נתח קצבים". זה אחרי כ10 דקות מרגע קבלת התפריטים. למה אי אפשר היה להגיד במעמד הנחת התפריט אילו מנות חסרות? למלצרית הפתרונות.
בקיצור לקחנו סינטה.
כעבור 25-30 דקות המנות העיקריות הגיעו. ממש לא היינו לחוצים, אפילו לא היה אכפת לי לחכות עוד כדי שיירד קצת האוכל של המנות הראשונות, אבל מן הראוי היה לעדכן אותנו על העיכוב.
אבל זה עוד היה טוב לעומת ההתרחשות בשולחן סמוך אלינו שהמתין מעל 45 דקות למנות הראשונות !
* ספגטי ראש לוקוס עם קרם עגבניות פיקנטי ובזיליקום. הגיע המנה והבטתי בה כלא מאמין. היא נראתה נורא, כאילו הטבח השליך את הפסטה והדג על הצלחת. מראה לא מושך בעליל. כל מה שקשור לצילחות מרשים שמצטלם טוב זה לא כזה חשוב בעיני, העיקר שיהיה טעים, ובכל זאת, איזשהו סטנדרט מינימלי של הגשה, בטח במסעדה כמו רפאל, מן הראוי שיהיה. בהגשה כל כך מזעזעת מזמן לא נתקלתי במסעדה שמכבדת את עצמה. נורא.
הטעם המשיך את ההגשה. חריף חריף ועוד קצת חריף. חוסר איזון בולט, רק חריף, קרם עגבניות, בזיליקום, כל אלה לא הורגשו אלא רק החריף שהשתלט על הכל. כל קשר בין המילה "פיקנטי" בתפריט למה שהיה בפועל מקרי בהחלט. ברוב המסעדות אין לי בעיה עם מנות שמוגדרות חריפות. אבל כאן זה היה חריפות מוגזמת מאוד. לפחות חתיכות הדג היה רכות ועסיסיות, אבל ברוב המנה לא נגעתי.
* סטייק סינטה עם ירקות שורש ויין אדום, בתוספת של 25 שקל. יופי של סטייק. לא מעולה כמו הסטייקים הקודמים שאכלתי כאן, אז היה טעם של יין אדום שהוסיף מאוד ואילו עכשיו פחות, אבל עדיין, הסטייק היה עסיסי וטעים מאוד. במעט מאוד מקומות נהניתי מסינטה בשנה האחרונה. הדסון, הוטל מונטיפיורי, מלגו ומלבר- בכולם אכלתי סינטה בינונית ומטה. הסינטה הזו היתה ברמה אחרת.
שורה תחתונה: יצאתי ולא האמנתי למה שקרה פה. מה קרה לרפאל? האם זו נפילה חד פעמית? אולי מבחינת האוכל. לא יודע. יתכן שכן יתכן שלא. קשה לדעת. אבל התנהלות שירותית כל כך חובבנית ומביכה כמו זו שהיתה כאן לא היתה מהסוג החד פעמי. שירות טוב יכול היה לסייע במקרה של הארוחה הזו עם למשל טיפול בבתקלות שעולות, זמינות גבוהה, יחס אישי- אלה דברים שיכולים היו לסייע ולגרום לי לצאת בתחושה יותר טובה מהמסעדה, גם כשהאוכל בינוני. כאן השירות היה גרוע בכל מובן- בעיקר מדובר היה בתזמונים הלא סבירים של יציאת המנות, כפי שציינתי לעיל; במלצרים שקשה מאוד היה להשיג אותם (המלצרית שלנו שירתה שולחנות גם בקצה השני של המסעדה. פלא שאי אפשר היה להשיג אותה?).; בדברים שנאלצנו לבקש מספר פעמים, כגון מים וחשבון, עד שאפילו במקרה אחד קמתי בעצמי לבקש. וכו' וכו'. מערך השירות כאן היה בקריסה טוטאלית. אין לי בכלל ספק שזה לא משהו מקרי וחד פעמי, ולא בעיה במלצרית ספציפית. היתה כאן בעיה יותר עמוקה.
רפי כהן היה במסעדה בעת הביקור. אין לי ספק שאכפת לו, אולם בשורה התחתונה- כרגע רע ברפאל. משהו לא טוב עובר על המסעדה. לא אחזור כל כך מהר, זה בטוח
