הרפורמה הקודמת עשתה לפחות קצת סדר בבליל של תעריפים. עדיין זכורה לי נסיעת אוטובוס מבנימינה לזכרון. כשעברנו איזה צומת שכוח-אל הודיעה לי הנהגת שתוקף החופשי יומי שלי פג בגבול הבלתי-נראה שבין שני הישובים האלה (וגם עודף לא היה לה). עכשיו אין הרבה בעיות מסוג זה, אם כי הנחת ה"פריפריה" עלולה להחזיר אותן בוריאציה (האם עכו ושלומי יותר או פחות פריפריה מנהריה?)
בליל התעריפים נקבע לפי היגיון מסויים, כמובן שהיה מקום להכניס מעט אחידות, אבל יש היגיון שבקו ארוך שנותן גם שירות מקומי מחיר הנסיעה יהיה גבוה יותר מקו מקומי, כדי לעודד את התושבים להשתמש בקו הארוך כעדיפות שניה.
לחילופין, מחיר נמוך יותר בקו עם ממוצע נוסעים גבוה לעומת מחיר גבוה יותר בקו דליל נוסעים הוא גם היה הגיוני למרות שהמרחק דומה.
התוכנית הזאת עשתה הרבה פחות סדר בכך שיתכן מצב בו נסיעה ארוכה יותר תעלה פחות מנסיעה קצרה, או שתעריף הנסיעה משתנה בתוך איזור עירוני.
גם העלאת מחיר הנסיעה לנסיעות בודדו בפריפריה בקווים שמרחק הנסיעה בהם קצר הוא עוול שיצרה התוכנית החדשה.
אבל הנזק הגדול שעשתה הרפרומה הוא בחופשי החודשי הארצי, כך שכל תושבי המרכז, מקבלים נסיעות חינם בכל הארץ וממשיכים לשלם על חופשי חודשים כמעט את אותו המחיר ששילמו לפני הרפורמה, מה שהעלה את מחיר הסבסוד משמעותי, ומונע הוספת שירות בכל רחבי הארץ.
כך לדעתי ניתן לומר עשה קצת סדר והרבה עוול, ומירי רגב, התעלתה על קודמתה ברמת הטיפשות והשיקה את צדק תחבורתי, שכפי שכבר כתבתי עושה צדק, אם אין תחבורה לפחות לא ישלמו עליה יקר.