רצון להיות לבד

[dory141]

רצון להיות לבד

שלום, אני רוצה לשאול שאלה אבל לא בטוח שזה המקום הנכון. בשנתיים האחרונות אני עובד מהבית (עבור עסק משפחתי של ספרים). אני רוב הזמן בחדר מול מחשב, ללא אנשים מסביבי. בטבעי אני אדם חברותי מאוד. ובכל זאת, משהו בי שמח על כל שאני לא מוקף באנשים כפי שהייתי בעבר. האם זה קשור להיותי בן יחיד, האם צריך לשאוף לשנות את זה? אגב, גם במישור האישי זה כך. אני היחיד ללא בת זוג (כרגע) מבין חבריי, כשכולם כבר נשואים עם ילדים. אם בעבר היינו נפגשים והייתי יוצא הדופן, זה היה קצת מפריע. אנחנו כבר כמעט ולא נפגשים, אלא "מדברים" בהודעות כתובות או מקסימום טלפונית. איכשהו, אני בתוך תוכי קצת שמח שירד ממני עול הפגישות. מצד שני, אני קצת מתייסר מזה כי למעשה כל אותם חברים "קיימים על הנייר".
הסיטואציה גם מזכירה לי שעד גיל 6 שני הוריי שאלו אותי, האם ברצוני שיהיו לי אחים או אחיות. באיזשהו שלב צעקתי על אמא בגיל קרוב ל-6: "אתם לא מבינים שאני רוצה להיות לבד?". נראה לי שבמובן הזה, אני קצת חוזר לכיתה א', 30 שנה אחרי. אגב, כשאני פוגש באנשים זרים אני נחמד, מתחשב ומתחלק. אני לא הבן היחיד הטיפוסי.
אבקש ממך לעזור לי ולאפיין, האם אני בכלל שרוי בבעיה? אם כן, מה עליי לעשות כדי להתגבר עליה? ואולי כל מה שאני מרגיש כאן טבעי.

 

[שחר חרישי]

If it ain't broken - don't fix it

אין שום צורך, לדעתי, לחפש בעיות בעצמנו עפ"י השוואה לאיזשהו סולם מדידה חברתי, אמיתי או משוער. אם מבחינתך הנטיה הנוכחית שלך להעדיף את חברת עצמך על חברת אחרים אינה בעיה - אז אין בעיה!
מצד שני, העובדה שכתבת כאן אולי מעידה על כך שהעניין עצמו מפריע לך, גם מעבר לחשש שאולי מבחינת מדד חיצוני כלשהו יש כאן "בעיה".כתבת בשנתיים האחרונות, מאז שאתה עובד מהבית, גילית שאתה מעדיף לא להיות מוקף אנשים. מה היה לפני כן? מה היה בכל אותן 30 שנה מאז כיתה א? משהו באמת השתנה בך בזמן האחרון, או שפשוט הנטיה שכל הזמן היתה מתחת לפני השטח - עכשיו קיבלה רשות להתבטא?

ושאלה אחת בקשר למשהו שלא הבנתי - ההורים שלך שאלו אותך אם אתה רוצה אחים / אחיות נוספים כשותף להחלטה? וכשצעקת שאינך מעוניין באחים - הם החשיבו את זה במערכת השיקולים שלהם?

 

[dory141]

תשובה

לטווח הקרוב אין בעיה עם העדפתי להיות לבד, השאלה היא אם זה לא יפגע בי בעתיד והקשרים שהיו לי ימותו. אולי עדיף לשנות טקטיקה.

בכל אותה תקופה ניסיתי להתאים את עצמי לחברה ואיכשהו הגעתי למסקנה שנמאס לי. אם בעבר הפריע לי להיות חריג מכל מיני בחינות, היום איכשהו פחות.
ושוב, השאלה היא אם זה יועיל לאורך טווח. יש לי היסוסים, ולכן אני שואל את השאלות האלה. אגב, זה לא שאני סובל בחברת אחרים. אני רק מעדיף להיפגש בחבורות קטנות ככל האפשר. 10 אנשים זה בשבילי הרבה, 5-6 זה בסדר.
בנוגע להורים, כן, הם שאלו אותי אם אני רוצה עוד אחים או אחיות. זה אכן יוצא דופן.

 

[מירי קולר]

ביחד ולחוד

כמו נושאים ותחומים רבים אחרים הנושא של ה'ביחד ולחוד' תלוי מאוד במספר גורמים וביניהם המינון אך בעיקר עד כמה זה פוגע באיכות החיים של האדם ועד כמה זה מפריע לו. אתה מתאר את עצמך כאדם שמעדיף קבוצה קטנה של אנשים על פני גדולה, שהלבד לא מפריע לך ואפילו נעים לך וגם שאתה לא סובל כשאתה עם אנשים. אתה לא מתאר חרדה חברתית, לא המנעות מקשר עם אנשים דרך הסתגרות אלא שנח לך כך. צדקה שחר כששאלה למה לחפש בעיה כשיש מספיק גם ככה.
ככלל אם ההתנהגות היא בקצוות וגורמת לסבל או שהבחירה בביחד או בלבד נובעת ממקומות קונפליקטואליים אזי היא מהווה בעיה.
עם זאת ובצדק אתה דואג לעתיד: האם העדפת הלבד תבודד אותך עוד יותר ואז אתה מעדיף להקדים תרופה למכה. קשרים חברתיים ורגשיים מצריכים השקעה של זמן, מחשבה ואנרגיות. בנוסף אתה מתאר את החברים שלך במקום אחר מהמקום בו אתה נמצא: נשואים ובעלי משפחות. האם נותרו לכם נושאים משותפים או שיש לך קשרים עם אנשים הנמצאים במצבך? כלומר האם יש לך כוחות ומוטיבציה להשקיע מאמץ ולבנות חברויות או שנח לך ככה במקום המוכר והלא מתאמץ.
נראה שעצם השאלה מעידה שאתה לא לגמרי סגור על עצמך ומגובש במקום בו אתה נמצא כרגע. מקווה שתגיע למקום בו תהיה שלם יותר עם עצמך.

 

[dory141]

כרגע כנראה שהאפשרות הראשונה נכונה

את רוב החברים אני מכיר מתקופת בי"ס יסודי ותיכון- ואני סומך עליהם יותר מאנשים זרים. יש לנו יותר זכרונות משותפים והחברות פחות אינטרסנטית.

עם זאת, במידה ואצטרך לרכוש חברים לשם קידום מטרות, אעשה זאת למרות הקושי שבדבר. הקושי העיקרי הוא האמון, כי לכי תדעי מה החברים האלה רוצים ממני. זה כמו ההבדל בין חיפוש בת-זוג ללא אתר הכרויות ואיתו.

 

[מירי קולר]

לחוד וביחד

אנשים זקוקים לקשרים חברתיים ומחפשים כאלה בכל גיל. ניתן לפגוש ולהכיר חברים מקסימים גם בגילאים מבוגרים יותר. בגיל מבוגר יותר אתה יכול לבחור לעצמך את החברים מבין המעגלים שאתה פוגש ומכיר. בילדות ובבית הספר המגוון הרבה יותר מוגבל. עם הגיל מתפתחים וגדלים ואזי גם פוגשים אנשים מתאימים יותר. נכון שיש חברויות מהילדות בעלי איכות מיוחדת. אגב - גם באתר היכרויות ניתן לפגוש בנות זוג מקסימות הרוצות קשר לשמו ללא אינטרסים.
ככלל נראה שאתה די יודע את התשובות הנכונות לך ואני תקווה שתמצא מה שנכון וטוב לך.

 

[dory141]

תודה על תשובותייך

כפי שסבתא שלי ז"ל הייתה מאחלת לי בכל פעם שהתחלתי מסגרת חדשה (תיכון או צבא, למשל): "שתפגוש אנשים טובים".