רצון להתשפך

[leikin]

רצון להתשפך

וואי איך להתחיל? אני בת 23, נשואה שבוע ויודעת על הבעיות של ההורים שלי כבר שנה. אני יודעת שאמא שלי כבר לא אוהבת את אבא שלי ונשארת שם סתם. היחסים של ההורים שלי תמיד היו מעולים, כל המודל שלי זה מהם. הם תמיד אהבו את אחד השני תמיד הראו את זה לאחד השני ותמיד היו מאושרים. זה השתנה לפני שנתיים כשאמא שלי נהייתה עצמאית. היא נהייתה בן אדם שונה וכל מה שהיא לא ציפתה מאבא שלי לפני זה עכשיו זה נראה לה כמו ענן גדול מרחף לידה והיא ציפתה שהוא ישתנה יחד איתה. היחסים כבר שנה לא טובים. הם לא רבים. אבל אין הרבה יחסים שם זה אני רואה אפילו שאני כבר לא גרה בבית. השבוע היא החליטה שהיא עוזבת. אני ואחותי שבורות, אבא שלי לא יכול להפסיק לבכות. אבל להחזיר את הזמן לאחור אי אפשר. אני כל כך קרובה אליהם, הם שניהם גם אבא וגם אמא החברים הכי טובים שלי ואני רוצה שהם יהיו מאושרים אבל לא ציפיתי שזה יהיה כל כך קשה. לא בגילי, ואני הרי הכנתי את עצמי לזה שנה מראש.. אני לא יודעת מה לעשות. אני שבורה. איך עוברים את זה?

 

[הדסו^ש]

הי ליה

קודם כל מגיע לך מזל טוב על החתונה

למרות שההחלטה של אמך לא ממש הפתיעה אותך, כי ציפית לזה שנה מראש - זה עדיין כואב. כי ציפית לזה בראש, אבל לא בתחושה (בשכל ולא בלב). כולכם צריכים עכשיו קצת זמן כדי לעכל את המצב החדש ולהתרגל אליו. אני מאמינה שההורים שלך יכולים להיות מאושרים בעתיד, גם אם בנפרד. אבל כן, יש את תקופת הביניים הזו שהיא קשה. זה כנראה לא ינחם אותך, אבל אתם באמת בשלב הכי מעיק ואחרי שהוא יעבור זה כבר יהיה פחות נורא. מה שכן, יש לכם מזל שיש לכם אחד את השני - אני מבינה שאת ואחותך קרובות להוריך ובסך הכול זה מאוד עוזר, ולא לכולם יש את זה.

 

[סתם גולשת אחת]

עוברים

דרך חדשה. מה דעתך להסתכל על זה כמו על דרך חדשה? לך, לשניהם. תמשיכי להיות חברה טובה של שניהם. לא היה טוב להם ביחד, אולי עכשיו ישתפר? תעזרי לאבא שלך , תתמכי באמא שלך ותתמכי גם בעצמך. ואנחנו כאן. יהיה בסדר