רצונות חזקים שהתעוררו אצלי
אני בחורה אופטימית בדרך כלל, אפשר לומר שאני מאוד משתדלת להיות כזאת.
אני רוצה לחיות בסוג של חופש. חופש שאלמד להשתחרר מעצמי, מהדברים שגורמים לי לפעמים לקחת דברים בצורה כל-כך חזקה.
אני רוצה מאוד לנסוע לטייל ולהנות. לפעמים כל מה שבא לי לעשות זה לקחת "חופשה מהחיים" ולנסוע למקום רחוק שבו אוכל לטייל ולשבת לכתוב.
עולים בי המון נושאים לכתיבה. אני מרגישה שאני מאוד רוצה להחשף ולהוציא הכל החוצה. אני לא יודעת איך לומר זאת אבל בזמן האחרון זה מאוד בוער בי.
אני לפעמים מרגישה כמו הגלשנים שהים עבורם זה החופש אמיתי שלהם. אני מייחלת לעצמי שיהיה לי חופש אמיתי.
לצערי, אני לא יכולה לצאת בזמן הקרוב לחו"ל מאחר שבחצי השנה אחרונה לא עבדתי בכלל עקב עומס בלימודים וגם כי לא מצאתי עבודה מסיבות שונות.
בימים האחרונים נעשה בי רצון חזק לנסוע לטייל לבד ולהכיר אנשים על הדרך.
אני יכולה לומר שעברתי המון בימים האחרונים. הייתי אמורה לצלם סרט קצר במהלך יומיים מטעם הלימודים אך עקב מקרה חירום של השחקנית הראשית נאלצתי לדחות את הצילומים למועד אחר. מחר אני אלך לשריין לי כבר תאריך אצל הרכז הפקות.
המוטיבציה שלי לא ירדה עקב דחיית הצילומים אלא רק התחזקה. אני מאוד רוצה לצלם את הסרט אך לפעמים אי-אפשר להתפשר יותר מידי לגבי עשיית הסרט.
כל-כך הרבה דברים רצים לי בראש בזמן האחרון. יש בי המון רצונות חזקים. אני רוצה לחזק קשרים עם עוד אנשים שנמצאים בסביבה שלי, אני מאוד רוצה להכיר אנשים חדשים. אני מרגישה שאני זקוקה לזה.
אני מאוד רוצה לקחת חופש, אני חייבת חופש בשביל עצמי. חופש שבו אהיה לבד לכמה ימים. חופש שאוכל לכתוב, לקרוא, לבלות ולהנות.
כמובן שאני גם רוצה אהבה, אני חולמת על אהבה, על בן זוג. היו לי כמה הזדמנויות אך לא הרגשתי שאותם בחורים הם הטעם שלי. אבל כשזה יגיע, זה יגיע.
דבר אחרון שאני רוצה זה לכתוב ספר או בכלל לעשות כל דבר אחר שבו אוכל לחשוף את הכתיבה שלי.
אני מרגישה שיש לי המון מה לומר. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל הכתיבה עבורי היא כמו אוויר לנשימה.
אני נמצאת כבר כמעט חצי שנה בנוסף ללימודי קולנוע בבית-ספר לכתיבה שאני הולכת אליו כל יום שישי.
אני יכולה לומר שזה אחד מבתי הספר שהרגשתי בהם הכי "בבית".
<iframe></iframe>
אני בחורה אופטימית בדרך כלל, אפשר לומר שאני מאוד משתדלת להיות כזאת.
אני רוצה לחיות בסוג של חופש. חופש שאלמד להשתחרר מעצמי, מהדברים שגורמים לי לפעמים לקחת דברים בצורה כל-כך חזקה.
אני רוצה מאוד לנסוע לטייל ולהנות. לפעמים כל מה שבא לי לעשות זה לקחת "חופשה מהחיים" ולנסוע למקום רחוק שבו אוכל לטייל ולשבת לכתוב.
עולים בי המון נושאים לכתיבה. אני מרגישה שאני מאוד רוצה להחשף ולהוציא הכל החוצה. אני לא יודעת איך לומר זאת אבל בזמן האחרון זה מאוד בוער בי.
אני לפעמים מרגישה כמו הגלשנים שהים עבורם זה החופש אמיתי שלהם. אני מייחלת לעצמי שיהיה לי חופש אמיתי.
לצערי, אני לא יכולה לצאת בזמן הקרוב לחו"ל מאחר שבחצי השנה אחרונה לא עבדתי בכלל עקב עומס בלימודים וגם כי לא מצאתי עבודה מסיבות שונות.
בימים האחרונים נעשה בי רצון חזק לנסוע לטייל לבד ולהכיר אנשים על הדרך.
אני יכולה לומר שעברתי המון בימים האחרונים. הייתי אמורה לצלם סרט קצר במהלך יומיים מטעם הלימודים אך עקב מקרה חירום של השחקנית הראשית נאלצתי לדחות את הצילומים למועד אחר. מחר אני אלך לשריין לי כבר תאריך אצל הרכז הפקות.
המוטיבציה שלי לא ירדה עקב דחיית הצילומים אלא רק התחזקה. אני מאוד רוצה לצלם את הסרט אך לפעמים אי-אפשר להתפשר יותר מידי לגבי עשיית הסרט.
כל-כך הרבה דברים רצים לי בראש בזמן האחרון. יש בי המון רצונות חזקים. אני רוצה לחזק קשרים עם עוד אנשים שנמצאים בסביבה שלי, אני מאוד רוצה להכיר אנשים חדשים. אני מרגישה שאני זקוקה לזה.
אני מאוד רוצה לקחת חופש, אני חייבת חופש בשביל עצמי. חופש שבו אהיה לבד לכמה ימים. חופש שאוכל לכתוב, לקרוא, לבלות ולהנות.
כמובן שאני גם רוצה אהבה, אני חולמת על אהבה, על בן זוג. היו לי כמה הזדמנויות אך לא הרגשתי שאותם בחורים הם הטעם שלי. אבל כשזה יגיע, זה יגיע.
דבר אחרון שאני רוצה זה לכתוב ספר או בכלל לעשות כל דבר אחר שבו אוכל לחשוף את הכתיבה שלי.
אני מרגישה שיש לי המון מה לומר. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל הכתיבה עבורי היא כמו אוויר לנשימה.
אני נמצאת כבר כמעט חצי שנה בנוסף ללימודי קולנוע בבית-ספר לכתיבה שאני הולכת אליו כל יום שישי.
אני יכולה לומר שזה אחד מבתי הספר שהרגשתי בהם הכי "בבית".
<iframe></iframe>
