רצועות והורמונים
גיליתי תופעה מעניינת מאז שהתחלתי לרוץ. עם השיפור המשמעותי בכושר, נעלמו כמעט כאבי המחזור הנוראים שנהגתי לסבול מהם... הבעיה היא שהם לא נעלמו לגמרי - הם התחלפו בכאבי ברכיים. בהתחלה לא הבנתי את הקשר- למה פתאום כואבות לי הברכיים
ואז אני מגלה שאני במחזור או בביוץ. אחר כך קראתי שיש בתקופות האלו התרככות של הרצועות ולכן אנחנו יותר מועדות לצרות. אתן גם מרגישות את זה? מה עושים? איך מגינים על הגוף שמועד לפציעות בתקופות האלו? האם כאב קל ונסבל בברכיים צריך לבטל את הריצה או רק להוריד את העצימות שלה? עוד דבר משעשע - גיליתי שאחרי ספינינג הברכיים מרגישות הרבה יותר טוב.
גיליתי תופעה מעניינת מאז שהתחלתי לרוץ. עם השיפור המשמעותי בכושר, נעלמו כמעט כאבי המחזור הנוראים שנהגתי לסבול מהם... הבעיה היא שהם לא נעלמו לגמרי - הם התחלפו בכאבי ברכיים. בהתחלה לא הבנתי את הקשר- למה פתאום כואבות לי הברכיים
לכאב "קל ונסבל" יש נטייה להפוך בהדרגה, ובלי ששמים לב, לכאב תמידי, קשה ובלתי נסבל. כשהייתי קטנה טיילתי בחוגי סיור, הרבה הליכה עם תיק כבד. לא ידעתי שיש לי פלטפוס, וכאבו לי הברכיים בטירוף בטיולים. יום אחד מישהי אמרה לי "את יודעת, יש לך פלטפוס, ואם לא תלכי עם מדרסים זה מאד יכאב". לקח בערך שנה לאסימון ליפול - זה לא "יכאב" זה "כואב" עכשיו, ממש, וצריך לעשות עם זה משהו! מאז שאני עם מדרסים ובלי כאבים אני ממש נזהרת על הבירכיים כדי לא לחזור שוב למצב הזה. בינתיים הרבה מהחברים שלי מחוגי סיור מצאו את עצמם עם כאבי ברכיים פשוט משחיקה, כי הטיולים האלה הם מאמץ רציני, ורק אני הצלחתי לשמור עליהן... היום אם יכאבו לי הברכיים בריצה, וזה לא יעבור תוך כבר דקות, אני ישר חוזרת הביתה לנוח ולא רצה עד שהבעיה נפתרת (בדרך כלל להחליף מדרסים). את הסחוסים האלה לא פשוט בכלל לשחזר (ורוב הרופאים טוענים שזה בלתי אפשרי). תזכרי כשכאת רצה, יש לך במוח חומרים נוגדי כאב, ולכן את יכולה פחות לסמוך על האיתותים של הגוף שלך וצריכה לקחת מרווח ביטחון! לגמרי מגניב שנעלמו לך כאבי המחזור.