רצינו ורצינו ובסוף מה קיבלנו .....

[insight]

רצינו ורצינו ובסוף מה קיבלנו ......./images/Emo35.gif

כול הפוליטיקאים של אילת מדברים על, לגונה מלאת ביוב, רכבת לאילת שמגיעה עד דימונה, שדה תעופה שתקוע לכולנו כמו עצם בגרון, כלובי דגים ושאר מיני המזהמים, כביש רחב מסלולים לאילת, פרוייקטים ענקיים שמאושרים בהינף וספינות מלאות גלגלות מזל אבל ...

קבלו את הפרוייקט שעכשיו, אומרים שהוא הכי אין, כמו שאומרים חברי לפורום, פרוייקט עוף החול בא וחוזר בשנות האלפיים ... הפרויקט הלאומי הגדול ביותר לעתים נזקק משק ונזקק עם לפרויקט לאומי גדול מאוד, בעל חזון ופוטנציאל, שיעורר את הכלכלה מרבצה, יספק עשרות אלפי מקומות עבודה ויבטיח הכנסות עתידיות נאות. נראה שהדרך הבדוקה והטובה ביותר לצאת ממיתון היא ע"י יצירת פרויקטים ממלכתיים בתחום התשתית בהיקפים גדולים. מתברר כעת כי בשקט, בחדרי חדרים, עובדים צוותים במשרד התשתיות על הפרויקט הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מדובר בפרויקט תעלת הימים. קשה להאמין, אך צוות מטעם המכון הגיאולוגי בירושלים אמור להגיש עד חודש מארס 2003 מסקנות סופיות לגבי גודל התעלה שתוביל מים בכמות מספקת על מנת לעצור את התאדות ים המלח. צוות אחר בוחן את תוואי התעלה שתוקם ואת הבעיות הלוגיסטיות. לאלה שאינם זוכרים - מהו בעצם פרויקט תעלת הימים? פרויקט תעלת הימים מטרתו לכרות תעלת מי ים, צפונית או דרומית, לרוחב ישראל מן הים התיכון ועד ים המלח או לחילופין תעלה מים סוף לים המלח. הפרש הגבהים של כ-400 המטרים בין הים התיכון או ים סוף (המצויים בגובה אפס) לים המלח, הים הנמוך בעולם, ייצור באזור ים המלח מפל מים שיפעיל טורבינות לייצור חשמל. עלות ייצור חשמל ע"י מפלי מים הינה אפסית, ולמדינת ישראל ייווצר מקור אנרגיה גדול, זול במיוחד, ואינסופי לכאורה. הזרמת מי ים דרך תעלה כזו גם תעצור את התאדות ים המלח. לאורך התעלה יוקמו אגמים שלגדותיהם בתי מלון ונופש. חוזה פרויקט תעלת הימים היה לא אחר מאשר בנימין זאב הרצל לפני כ-100 שנה. התוואי המועדף עומד להיות כנראה ממפרץ אילת, לאורך הערבה ועד ים המלח. נראה שהשיקולים שהניעו את קביעת התוואי ממפרץ אילת דווקא, כללו את ההימנעות מן הצורך להליך בירוקרטי ממושך - בערבה לא יהיו התנגדויות לתוואי, הפקעת אדמות, בתי משפט וכן הלאה. חישבו מתי הפרויקט יתחיל לזוז אם יחליטו לחפור תעלה צפונית לנתניה, למשל? בעוד 10 שנים, 15? אמנם התוואי ממפרץ אילת כפול באורכו מתעלה מן הים התיכון, אך קל יותר לחפור באדמה החולית של הערבה. גם שיקולים של השפעות על מזג האוויר והאקלים באזור נלקחות בחשבון. כתבתי על נושא זה לפני יותר מחצי שנה, ורבים תמהו על חלומותי בהקיץ. לשמחתי, נודע לי כי גם יזמים פרטיים גדולים פנו באחרונה למשרד התשתיות בכדי לבחון את אפשרות כריית התעלה, לצורכי קיט ותיירות. שוחחתי עם מומחים שהיו מעורבים באמצע שנות ה-80 בבדיקת הנושא, ולהפתעתי גיליתי שהפרויקט באותם ימים אמנם הוגדר כלא כלכלי, אך לא באופן חד משמעי. אחד המעורבים בנושא העריך שבנתונים הקיימים כיום, עלויות החשמל המאמירות מחד ועלויות הכרייה הנמוכות מבעבר, מאידך (עקב כניסת טכנולוגיות חדשות בתחום הכרייה), הפרויקט עשוי להיות כלכלי בהחלט, תחת שני פרמטרים אלה לבדם. אם נוסיף לכך הכנסות מהמשך פעילות בתי המלון לחוף ים המלח, מבתי מלון נוספים שיוקמו על גדות אגמים שייווצרו בערבה, יצרנו עודפים כספיים שלא נלקחו בחשבון בשנות ה-80. שלא לדבר על יצירת עשרות אלפי מקומות עבודה והנעת גלגלי המשק הממותן. נוסיף לכך את הפקטור שכל הפרויקט יכול להיות ממומן ע"י הסקטור הפרטי וכבר הגענו למסקנה שצריך לרוץ איתו. תעלת פנמה ותעלת סואץ היו פרויקטים מורכבים בהרבה אפשר להראות דוגמאות מן העולם לפרויקטים ענקיים כאלה ואף גדולים בהרבה. למשל, תעלת פנמה או תעלת סואץ. העלויות בבניית שתי תעלות אלה היו בזמנן אדירות. תעלת סואץ ארוכה ורחבה מאוד והצריכה עשרות שנות עבודה. בתעלת פנמה נצרכו לבנות סדרה ארוכה של סכרי ענק. שני הפרויקטים הללו נעשו לפני יותר מ-100 שנה, כאשר הטכנולוגיות היו מפגרות בהרבה מהמצויות כיום. כריית תעלת הימים נראית כמו משחק ילדים לעומת שתי תעלות אלה. הרי אוניות גדולות לא יצטרכו לשוט דרכה כך שהיא תהיה הרבה יותר צרה והרבה פחות עמוקה. גורמים מקצועיים מעריכים כי ניתן לסיים את המלאכה תוך שנים מעטות כולל יצירת המפל המלאכותי לחופי ים המלח. תועלות כלכליות ואחרות מן הפרויקט לפרויקט האמור יצמחו תועלות רבות, ולא רק כלכליות: 1. יצירת מקור אנרגיה כמעט חינם בהיקפים גדולים עבור המשק הישראלי. 2. לאורך תעלת הימים יוקמו בתי מלון, בתי נופש ואיים מלאכותיים, ובכך ייווצרו אזורי קיט ונופש לתיירות פנים וחוץ. ספינות קטנות ישוטו ממפרץ אילת ועד האגמים המלאכותיים במרכז הערבה. 3. פיזור אוכלוסיה לאזורי הנגב והערבה המרוחקים. 4. הצלת ענף תיירות המרפא בים המלח. 5. הפרויקט יספק עבודה לעשרות אלפי ישראלים ויחסוך תשלומי אבטלה. 6. הפרויקט יעודד עלייה לישראל. 7. יצירת חיץ טבעי וקשה למעבר בינינו לבין הירדנים או הרשות הפלשתינאית (תלוי כמובן במתווה הסופי של התעלה). 8. העברת בריכות הדגים המזהמות את מפרץ אילת לעומק התעלה החדשה. התועלת הכלכלית עבור מדינת ישראל, מן הסעיפים שנמנו הינה ברורה וחד משמעית, וייתכנו כיווני חשיבה מעניינים נוספים. כיצד לממן את הפרויקט? ייתכן שהדרך הטובה ביותר להרים כיום פרויקט בהיקף כזה היא מימון פרטי בשיטת PFI או BOT. האם יהיו חברות או קונסורציום שיהיה מוכנים לממן את הפרויקט? להערכתי, באופן חד משמעי כן. מדינת ישראל תבטיח למקימי התעלה, שהיא תרכוש מהם את החשמל שייוצר מן הטורבינות שיעמדו מעל ים המלח, במחיר מסוים, בחוזה חכירה ל-100 שנה או אפילו ל-200 שנה. מחיר החשמל ייקבע כך שיכסה חלק, או את כל, עלויות ההקמה של התעלה תוך תקופת זמן ארוכה מאוד. כבונוס נוסף, החברה שמקימה את התעלה תהיה זכאית למכור שטחים לבתי מלון לאורך אגם או אגמים שיקומו לצד התעלה. ניתן גם להבטיח תמלוגים שנתיים קבועים מבתי המלון שבים המלח שהתעלה תציל את פרנסתם. ייתכן אף שניתן יהיה לקבל תמלוגים שנתיים מובטחים לשנים ארוכות מצד מפעלי ים המלח שירכשו אף הם חלק מן החשמל לצורך עבודת המפעלים בסדום. ספינות טיולים קטנות שישוטו מאילת עד האגמים המלאכותיים במרכז הערבה ישלמו אגרת מעבר כמו בחוצה ישראל וקיימים רעיונות נוספים. גיוס הכסף יכול להתבצע במימון בנקאי ע"י הקונסורציום שיוקם או ע"י הנפקת אג"ח בעלת זמן פדיון ארוך מאוד (בדומה לאג"ח ל-100 שנה שחברת החשמל הנפיקה לפני מספר שנים בארה"ב), או הנפקת אג"ח מסוג קונסול, ללא מועד פדיון. קונסורציום בנקאי מקומי או בינלאומי יסכים לספק מימון לפרויקט שיש לו הכנסות עתידיות ברורות וחד משמעיות מצד ממשלת ישראל וגורמים נוספים שייהנו מפירותיו לדורי דורות. לחילופין או במקביל, ניתן להציע מניות בכורה פטורות ממס בארה"ב (בתיאום עם שלטונות ארה"ב, כמובן), לאנשים פרטיים (בעיקר יהודים, מן הסתם). ייחודן של מניות בכורה אלה שהן דומות במאפייניהן לאיגרת חוב מסוג קונסול, המשלמת ריבית בלבד והקרן אינה נפדית לעולם. מניות אלה משלמות דיבידנדים שנתיים קבועים, פטורים ממס, בתזרים אינסופי. הדיווידנדים ישולמו מתוך הכנסות עתידיות שהפרויקט יניב במהלך השנים. יהיה חשוב לבצע חריש עמוק בקרב יהודי ארה"ב וגם בקרב יהודי צרפת ולהצית את דמיונם כך שיהיו מוכנים להשקיע כספים בפרויקט ייחודי מן הסוג הזה.

והשאלה הגדולה, האם יתכן

שלכם INSIGHT "מהותה של תבונה איננה רק בידיעה, אלא גם ביישום הידיעה במעשים " אריסטו

 

[poza]

את בטח מתכוונת למובל המים

החליטו לשנות לפרוייקט את השם מתעלת הימים למובל המים. זה לא נעשה בחדרי חדרים, היה לזה פרסום נרחב בעיתונות הארצית לפני זמן לא רב. ואם אני לא טועה המשרד של רוני מילוא עובד על פרוייקט זה. קראתי איפשהוא שהוא מתכוון לשתף את הירדנים בפרוייקט. אגב החלטות הממשלה מהשבוע האחרון בנוגע למשק המים מתייחסות גם לנושא זה. תבדקי באתר של ראש הממשלה, קראתי את זה שם. ואם לא תמצאי אז נקרא ל"דן מרגלית" שיחפש את החומר, הוא מומחה.

 

[דן מרגלית]

תעלת הימים כל מה שרציתם לדעת

שר החוץ שמעון פרס והשרה לשיתוף פעולה אזורי, ציפי ליבני, מנסים לגייס משקיעים לפרויקט ירדני ענק, שיכלול העברת מים מים סוף לים המלח באמצעות צינור או תעלה. הפרויקט אמור לכלול גם מפעל התפלה ותחנת כוח, ועלותו נאמדת ב-4.9 מיליארד דולר. המעורבות של ישראל בפרויקט נועדה, בין השאר, למנוע את סכנת התייבשותו של ים המלח. פרס, ליבני ורפי בנבנישתי, יועץ בכיר במשרד לשיתוף פעולה אזורי, אמורים להציג את הפרויקט בפני משקיעים פוטנציאליים בכנס שייערך בניו-יורק. הכנס נערך בחסות המרכז לשלום ופיתוח כלכלי במזרח התיכון שייסד ציר בית הנבחרים לשעבר, וויין אואנס. בכנס צפויים להשתתף נציגי חברות ייעוץ, שהשתתפו במחקרים מוקדמים לקראת הפרויקט; נציגי חברות קבלניות וחברות מים, בהם בכטל האמריקנית, ויוונדי הצרפתית, תיימס ווטר הבריטית ובאלאסט ניידאם ההולנדית; נציגי הבנק העולמי; נציגי תוכנית הפיתוח של האו"ם; ונציגים של ארגונים להגנת הסביבה. את ירדן ייצג איש העסקים אדג´אני, השותף, בין השאר, בפרויקט שער הירדן, (איזור סחר חופשי ישראלי-ירדני-אמריקני, המתוכנן להיבנות בגאון הירדן, בשיתוף עם הבנק העולמי). פרס גייס כבר תמיכה לפרויקט במדינות האיחוד האירופי וביפאן. בנבנישתי ציין, ש"יש אינדקציות חיוביות גם באירופה". הוא הדגיש, שמדובר בפרויקט ירדני עם מעורבות ישראלית חשובה, וכי ממשלת ירדן פנתה לישראל בבקשת סיוע להרים את הפרויקט. הוא הוסיף, שאינו יודע מדוע שום שר ירדני אינו משתתף בכנס. לדברי בנבנישתי, לכל אחד ממרכיבי הפרויקט (הצינור, תחנת הכוח ומפעל ההתפלה) ינותב כשליש מהסכום הכולל - 1.6 מיליארד דולר. עבודת התשתית להנחת הצינור תחייב השקעה ראשונית של 800 מיליון דולר. לדבריו, הובלת המים מים סוף תיעשה באמצעות צינור, מנהרה, תעלה - או שילוב של השלושה. מערך הובלת המים, המכונה "מוביל השלום", יהיה באורך של כ-200 ק"מ. הוא יונח לאורך תוואי שרובו יעבור בשטח ירדן, בשיפולי הרי אדום. לדברי בנבנישתי, הפרשי הגובה בין ים סוף לים המלח ינוצלו לייצור אנרגיה באמצעות תחנת כוח ולהתפלת מי ים. רוב המים המותפלים יוזרמו לירדן, שתהיה הלקוח העיקרי של מפעל ההתפלה. בשלב מאוחר יותר תוכל הרשות הפלשתינית לנצל חלק מהמים המותפלים באיזור חברון. ישראל תוכל להזרים חלק מהמים המותפלים לאיזור הנגב, אך מבחינתה, משתלם יותר להקים מפעל התפלה ליד מרכזי אוכולוסיה גדולים לאורך הים התיכון. "המטרה היא להעביר ב´מוביל השלום´ מיליארד מ"ק בשנה לים המלח", אמר בנבנישתי. "כ-45% מכמות זו - 450 מיליון מ"ק - יותפלו". לדעתו, "מוביל השלום" צריך להיבנות במימון ציבורי, ואילו תחנת הכוח ומפעל ההתפלה יוקמו בשיטת BOT. פרופ´ מיכאל בייט, מנהל מחקר מדעי האדמה במשרד התשתיות, אמר ל"גלובס" שמדובר בתוכנית הידועה מזה למעלה מ-20 שנה ופותחה במקור על ידי ישראל. זוהי אחת הגרסאות של תוכנית "תעלת הימים", שהיא חלק ממכלול תוכניות להעברת מים למטרת יצירת אנרגיה. במשך השנים, עסקו בתוכנית שתי חברות בדיקה בינלאומיות, שהגיעו למסקנות שונות. לדבריו, עם חתימת הסכם השלום עם ירדן, הוחלט לשתף גם את הירדנים בתוכנית. התוכנית נגנזה לפני כ-4 שנים, בתקופה שבה כיהן ראש הממשלה, אריאל שרון, כשר התשתיות. שרון אמר אז, שאם הירדנים מעוניינים בתוכנית, ישראל לא תפריע להם. כשפרס מונה לשר לשיתוף פעולה אזורי, הוא ניסה להחיות את התוכנית והבטיח למלך עבדאללה שיסייע למימושה כפרויקט ירדני, בסיוע ישראל. כאמור, העניין הנוכחי של ישראל בתוכנית נובע, במידה רבה, מרצונה לעצור את התהליך שבנבנישתי מכנה "גסיסת ים המוות". לדבריו, מדי שנה יורד מפלס מי ים המלח ביותר ממטר, והדבר גורם לנסיגה מתמדת של החופים. התייבשות ים המלח מחוללת גם בעיות אקולוגיות חמורות ואחראית ליצירת בורות בולעניים, שמהווים מכשול להנחת תשתיות באיזור. היעלמותו ההדרגתית של ים המלח משבשת גם תוכניות גדולות להקמת פרויקטים תיירותיים באיזור, בהם פרויקטים להקמת 18 אלף חדרי מלון. פרופ´ בייט הסביר: "בשל ירידת מפלס המים בים המלח, עולה הצורך לנקוט אמצעים כדי להעלות את המפלס. אולם, ההחלטה איזו מדיניות לנקוט צריכה לבוא מהמשרד לאיכות הסביבה". בנבנישתי אופטימי לגבי הסיכוי לגייס תמיכה בינלאומית לפרויקט: "לפרויקט יש סקס-אפיל בקהילייה הבינלאומית, בגלל הפוטנציאל שלו לקידום הגנת הסביבה. הייתי משווה זאת לטיסת אדם לירח".

 

[דן מרגלית]

הקשר בין תעלת הימים לעיריית אילת

משרד הפנים אישר לעיריית אילת להרחיב את תחום השיפוט של העיר בשטח של 2,000 דונם בתוך הים, לאורך שתי רצועות חוף שאורכן הכולל כ-8 ק"מ. בתחום השיפוט החדש כלולה הלגונה המרכזית המתחברת למרינה. מטרת ההרחבה: להחיל את חוקי העזר העירוניים על שטח הים של אילת. לפני מספר שנים מינה שר הפנים דאז, נתן שרנסקי, ועדת חקירה, בראשות ראש עיריית אשדוד, צבי צילקר, לבדיקת נושא הרחבת תחום השיפוט של אילת אל תוך הים. הוועדה מונתה לאחר בקשות חוזרות ונשנות של העירייה ממשרד הפנים להחיל את חוקי העזר העירוניים על השטח הימי, כדי שתהיה מוסמכת לשלוט על בנייה בשטח הים. עד כה לא הייתה העירייה מוסמכת לתת היתרים לבנייה בשטח הים או לפעול נגדה. סמכות זו הייתה נתונה בלעדית לוועדה למימי חופין במשרד הפנים, ואילו תחום השיפוט של העירייה הסתיים בקו המים. תחום השיפוט של הרשויות המקומיות חל עד קו המים ובטרם הורחב תחום השיפוט של עיריית אילת לתוך הים, לא היה באפשרותה לשלוט על העשייה בתוך הים, לרמות השלכותיה על ענף התיירות, על איכות הסביבה, על חזות העיר ועוד. דיוני ועדת צילקר נמשכו מספר שנים עד שהחליטה להמליץ לשר הפנים להרחיב את תחום השיפוט של עיריית אילת לתוך השטח הימי. אלא שעקב התנגדות רשות הנמלים והרכבות לא מומשה ההחלטה, ולפני כשנתיים ביקשה העירייה משרנסקי, אז שר הפנים, לפעול ליישום המלצות הוועדה. כיוון שהתנגדות רשות הנמלים והרכבות עמדה בעינה, המליצה הוועדה, כי העירייה והרשות יגיעו להסכם פשרה, שלפיו יורחב תחום השיפוט של העיר לתוך שטח הים, למעט שני אזורים בתחומי נמל אילת. בעקבות ההסכמה, הוסרה התנגדות הרשות. על פי אישור משרד הפנים, ישתרע תחום השיפוט של עיריית אילת מעתה גם על 300 מטר לתוך הים, לאורך 8 ק"מ של רצועת החוף, מגבול ירדן ועד לגבול מצרים, למעט רצועה של כ-400 מטר מחוף ירדן ועד אזור תעלת הימים ורצועת חוף שאורכה כ-3.5 ק"מ, שבה מצויים נמל אילת, בסיס חיל הים ואתר קצא"א.

 

[poza]

וואו איזה מהירות- מה יש לך שם מחשב

על. אגב תודה על החומר הוא מעניין. ובמיוחד שמדובר ביוזמות של שמעון פרס - יקיר המדור.

 

[דן מרגלית]

העדר משרד ממשלתי לתכנון לאומי

אחד מחטאיה הגדולים ביותר של ישראל הוא היעדר משרד ממשלתי לתכנון לאומי. אפילו שעברו 52 שנה מאז הקמתה, עדיין לא קמה רשות לתכנון כלכלי במשרד ראש הממשלה, שכרגע הוא גם שר השלום, הביטחון, החינוך, התמ"ס, והחקלאות - ובתור מחכה עוד רשימה ארוכה של משרדים ומטלות לאומיות. המשרד לתכנון לאומי צריך לכלול בראש ובראשונה ארגון חשיבתי-כלכלי ארוך טווח, מצוות למספר מוחות שאולים ממיטב אנשי החשיבה באקדמיה, שהתמחו בסקטורים שונים: תעשייה, חקלאות, מו"פ, שיכון, פיתוח אורבני, תחבורה, תקשורת וכדומה. אפשר לקחת דוגמה מהדגם ההולנדי, או מזה שהוקם על ידי דוד כוכב, בשלהי שנות ה-50 וראשית שנות ה-60. בנוסף לרשות, יש לכלול במשרד זה את המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אשר באין גופים אחרים בנמצא, נטלה לעצמה משימות לא לה; את אגפי התכנון של משרד הבינוי והשיכון ושל מינהל מקרקעי ישראל, ומה שנותר מגופי התכנון במשרדי התחבורה, החקלאות והתקשורת; את אגף הכלכלה באוצר ואת פונקציות התכנון הכלכליות של אגף התקציבים; את הלמ"ס כגוף הממלכתי להיווי הנתונים; חלקים מלשכת היועץ הכלכלי למערכת הביטחון, ואגף התכנון של צה"ל. ראש ממשלה חזק, שיצליח להקים משרד שכזה תחת משרדים ארכאיים מדולדלי סמכויות וחסרי מעוף חשיבתי, ימצא גם שורת מתנדבים ארוכה לאיוש כורסת השר, שכן יהיה זה אחד התפקידים רבי העוצמה בממשלות ישראל. עד אשר יקום המשרד, נגזר עלינו לדשדש במי האפסים של האי-תכנון הישראלי, בו שיקולים זרים מביאים להקמת פרוייקטים מיותרים, ואין בנמצא בעל אומץ לב שיוביל להחלטה חיובית. תמ"אות עליך ישראל על שולחן המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מונחות טיוטות רבות-כרכים של תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) 35, שבכוונתה להתוות את כיווני הפיתוח של ישראל עד לשנת 2020. המעיין במסמכים הרבים של התוכניות, לא יכול שלא להתרשם מכמויות העבודה שהושקעה בהן, אלא שאין בכך די. הדבר נכון במיוחד, כאשר הבסיס רעוע - תמ"א 31, תוכנית המתאר הארצית לקליטת עליה, שהוכנה בחיפזון, תוך צילום כיווני הפיתוח הספורדיים וקביעה ש"מה שהיה, הוא שיהיה". לא רק שתמ"א 31 לא מנעה את התכנסות המדינה למישור החוף ובתוכו - במשולש נתניה-אשדוד-ירושלים, שהוגדר כ"ליבה" של המדינה - אלא אף קיבעה תופעה זו, והקנתה לה "מעמד סטטוטורי" איתן ומוצק. תכנון אורבני הוא תהליך קשה של התמודדות עם תופעות שליליות המתרחשות ממילא: פירוור, חיסול שטחים הפתוחים, חיסול המרחב הבין-עירוני הכפרי והפיכתו למגרשים לבנייה, רישות בכבישים ועוד. רק תוכנית שתשים מחסום לתופעות אלה, תהיה תוכנית ראויה.

 

[דן מרגלית]

והקשר לרכבת לאילת

ואילו תמ"א 35 מסרבת להתמודד התמודדות אמיתית עם התופעות הקשות שנזכרו לעיל. תחת זאת, בחרו עורכיה ללכת בנתיב ההגדרות המטשטשות של "מרקמים". המסוכן בהם הוא המרקם העירוני, המאפשר את גלישת הערים אל עבר השטחים הפתוחים של המרחב הכפרי הסמוך, במקום לשים מחסום להתפתחותן וליצור מגמה הפוכה של התכנסות כלפי פנים - כלפי מרכזי הערים, תוך ניצול אינטנסיבי של שטחים עירוניים שכבר נעשה בהם שימוש, והעלאת צפיפויות בנייה לגובה, היכן שהתנאים מאפשרים זאת. אלא שמתכנני תמ"א 35 העדיפו להתמקד דווקא בהגדרות הנאות, בעוד שטחים עירוניים נצבעו בצבע ירוק. האם אין כאן אפשרות של הטעיה מכוונת? כמובן, ניתן גם לחלוק על רכיבי התוכנית המגלומנית; בניית 185 מיליון מ"ר לדיור במרוצת 19.5 השנים הבאות מול 150 מיליון מ"ר הקיימים כיום, אינה ראויה למחמאה פחותה מזו. רכבת לאילת ההזדמנות הכמעט-אחרונה להקים פרוייקט חיוני, שעשוי לשנות את פני המדינה בכלל, ואת התפרוסת האורבנית של דרום הארץ והנגב בפרט, היה סלילת מסילת הברזל לאילת. בראשית שנות ה-80 היתה ישראל כפסע ממימוש החזון - לו השכילה לבחור בחלופת ´רכבת-כל-הדרך´ מהר בין לחצבה, ומשם לסדום, כחלופה למסוע סדום-צפע שנועד לאפשר את יצוא האשלג מבקעת סדום. לא מיותר להזכיר, כי אז כן עתה, לא השתנו תהליכי קבלת ההחלטות. בעבר הוקם "צוות בדיקה", שכלל את נציגי מפעלי ים המלח (היזם המעוניין), האוצר והרשות לתכנון כלכלי, מבלי לכלול נציג רשמי של הרכבת, או לפחות של המשרד הממונה האחראי עליה. אפשר לחשוש, כי הצוות עיוות את נתוני היסוד, כדי לדחוף להעדפת חלופת המסוע. אין תימה, כי אפילו שר האוצר דאז, יגאל כהן אורגד, "השתכנע", והכריע לטובת חלופה זו. לא הייתי טורח ומעלה נשכחות מלפני ח"י שנים, לו סברתי שרכבת החולפת בחצבה כשעל קרונותיה 2.4 מיליון טון אשלג לשנה "מטען שבוי" (Captive Cargo) - בלי לקחת בחשבון הובלת ברום מסדום לנמלים ולרמת חובב, ופחם או דלק להפעלת תחנת הכוח העצמאית בסדום - היתה הופכת לכדאית מהבחינה הכלכלית גם את המשך סלילת המסילה 150 ק"מ דרומה, בואכה נמל אילת. עיון קל ורופף בספרות אורבנית ותחבורתית על התפתחות יישובים במערב התיכון בארה"ב ובקנדה, דיו כדי לשכנע בזכות התועלות, חברתיות ואחרות - איזו תמורה היה עובר הנגב כולו, הערבה ומעל הכל איזור אילת, וכיצד היתה תמורה זו מפחיתה מהתעוקה האורבנית החונקת את ערי גוש דן ומישור החוף בכללו?

 

[דן מרגלית]

מפעל הימים תעלת ים התיכון וים המלח

מפעל הימים מפעל הימים (תעלת ים התיכון וים המלח) אינו פרוייקט פחות או יותר מטורף ממוביל המים הארצי, המרווה את מדינת ישראל ומסייע לוויסות ארצי של קרוב לשליש ממימיה השפירים. שאיבת מי-ים בדרום הארץ והולכתם בצנרת ובמנהרות, לשם הפלתם בכוח הידרו אלקטרי לים המלח, אינה יותר מגלומנית משאיבת מים עכורים חלקית ממינוס 214 מ´ תוך העלאתם לקרבת 100 מ´, והובלתם מאות ק"מ במנהרות, תעלות פתוחות וצינורות לנגב. חבל רק, שבדרכה של "תעלת הימים" עמדו כלכלנים, שלא השכילו להתעלות מעל למחירי האנרגיה שהיו שרירים אז - מחירי הדלקים בראשית שנות ה-80 הגיעו לשפל חסר תקדים של 13-11 דולר לחבית. לשם השוואה, כיום עומדים מחירי הדלקים על 37-35 דולר לחבית. כל שנדרש מהם, היה לקחת כבסיס לחישובי הכדאיות הכלכלית מחיר דלק המבוסס על תחזיות ארוכות טווח (10, 20, 30 שנה). או אז, היתה התעלה כדאית. יתר על כן, איש לא טרח לכמת את התועלות החיצוניות של הפרוייקט, כגון שמירת ים המלח באגנו הדרומי מפני נסיגה והתייבשות, ויתרונם של גופי מים פנים-ארציים בלב הנגב - שתרומתם לשימור האקו-סיסטמה הימית של ים-המלח, כמו גם תרומתו לפיתוח איזורי של הנגב ודרום המדינה, לא יסולא בפז. לסתום את פי גלילות מאחר שתפקידו העיקרי של מסוף דלק וגז לחלוקה קמעונאית הוא פיצול משלוחים ממטענים גדולים לאריזות קמעונאיות - תוך מזעור מרחקי התובלה של רכבי החלוקה - הרי שמסוף פי גלילות נמצא כיום במיקומו האופטימלי, על אף שלפני 45 שנה הוקם בלב הישימון שבין תל-אביב להרצליה, וכמובן שלא הפריע לאיש. גז לבישול או גפ"מ (גז פחמני מעובה) נמצא כיום בכל דירה, בית ומבנה בישראל. בשכונות חדשות ופחות חדשות הוא נמצא במכלי ענק של עד עשרות טון, על או תת-קרקעיים, ואיש לא מבקש להתפנות, או לפנות את הגז. מי שיצר את הבהלה, שכל המדינה תתפוצץ ותעלה בלהבות, הם כרישי הנדל"ן - שציפורני ידיהם תחובות עמוק בחולות הכורכר של פי גלילות, והם מייחלים לרגע שהכורכר פשוט יזהיב.

 

[דן מרגלית]

פוטנציאל בלתי מנוצל

ואם, כאמור, המיקום אופטימלי, ואף יישוב מהמועמדים לקלוט את המסוף אינו חפץ בו, אפשר פשוט להעביר את פי גלילות אל... פי גלילות. דהיינו, לחפור באדמת הכורכר הרכה שישה בורות עגולים, גדולים ועמוקים, ולטמון בהם את ששת המיכלים, כל אחד בקיבולת של 500 טון גפ"מ, לכסות אותם במספר מטרים עפר, ובא לציון גואל. באופן זה, תסולק הסכנה מההתפוצצות ותושג מטרה אורבנית נוספת שיתרונה פשוט קשה לכימות: יישמר "העמק הירוק" או "עמק גלילות", המתחיל מאזור ראש העין-כפר קאסם משני צדי כביש מספר 5, עד לחוף הצוק בואכה מלון קולוני. רק עמק זה, המכונה בעונת החורף גם בשם "עמק התות" על שום הגידול השכיח בשדותיו, הוא החיץ הירוק בין תל-אביב ובנותיה לבין ערי דרום השרון - המהוות גוש אורבני שמאיים לחבור לרצף אינסופי של בטון ואספלט שיהפכו לגיהינום ליושבי האזור. האי-תכנון של ישראל פולש לכל תחום בחיינו. ראשית, יש להכשיר מיד את התוכניות להפיכת אתר אורון כאתר ארצי להטמנת פסולת, במקום אתר דודאים שחודשי פעולתו הוקצבו לו על ידי ביהמ"ש העליון, ועומדים להסתיים. שנית, כמדינה בעלת חוף ים ישר, נטול מפרצים, ונטול מסורת עתיקת יומין של יורדי ים כבתורכיה, יוון יוגוסלביה ושאר מדינות הים הוותיקות - אין לנו צורך במעגנים מיותרים. בשנת 2000 כבר לא ניתן להשתמש בבריכות הקירור של תחנות הכוח החופיות הגדולות לצרכי עגינה אזרחית, ואולי אף תיירותית. כבר הוכח, כי המעגנים אינם דרושים לכלי שיט תיירותיים או לימודיים, אלא לפרוייקטים יזומים לכיבושו של הים ולייבושו - על מנת להפכו לפרוייקטים נדל"ניים מניבים, ותו לא. באור זה יש להתייחס גם לדרישתה של חברת החשמל לתחנת כוח פחמית חופית בחיפה באתרי חיפה א´ ו-ב´ הנטושים. דרושה גם חשיבה מחודשת על המערך הנמלי הרצוי של נמלי המטען בישראל, לאור הליך הבנייה של נמל עזה, ולאור השלמת נמל הפחם באשקלון והוצאת הפחם מנמל אשדוד. הפוטנציאל הבלתי מנוצל במזרחו של מפרץ חיפה, לצד היותו של נמל חיפה נמל טוב יותר ובטוח יותר מבחינה ימית, הופך למיותר ולמזיק את הקמתו של נמל אשדוד הצפוני, הקרוי בטעות בשם נמל היובל - על אף שאושר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

 

[דן מרגלית]

תעלת הימים פרוייקט מת

ישראל הציעה לירדן להקים באיזור אילת-עקבה מרכז תיירות ומסחר בנוסח לאס וגאס. גורמים עיסקיים כבר הביעו עניין להקים את האתר. על פי ההצעה, יוקם על שטח משני עברי הגבול, קרוב לארמון המלך, מיזם משותף ישראלי-ירדני, שיכלול בין השאר, בתי מלון, קזינו, מסעדות, מרכז כנסים וחנויות פטורות ממכס. במסגרת זו נבחנת האפשרות, שישראל וירדן ישקיעו בעבודות התשתית. הפרוייקט יוקם ויופעל על ידי חברות עיסקיות והתמלוגים יועברו לשתי הממשלות. ההצעה נבחנה בדרגי עבודה בין המדינות וצפויה לעלות בפגישה בדרג מיניסטריאלי, בין שר התשתיות, לשר המים הירדני, מונזיר חדאדין. בישראל מקווים, כי בפגישה יוחלט לפחות על פרוייקט, או שניים, שיעברו למסלול קידום מואץ. ההערכה בישראל היא, כי ניתן לקדם פרוייקט זה במהירות ולבצע מיידית את עבודות התשתית. על פי התכנון, יימסרו עבודות ההקמה במיכרז בינלאומי, כך שהחברה הזוכה תעבוד עם חברה ישראלית וירדנית. מתכונת בינלאומית מקומית משולבת זו צפויה להיות מודל להקמת הפרוייקטים האחרים המשותפים בין ישראל לירדן. עד כה הביעו גורמים עיסקיים בינלאומיים עניין להשתלב בפרוייקטים להתפלת מים, להקמת איזורי סחר קרוב לשני מעברי הגבול ולרכבות בין ים המלח לעקבה ולאילת עם חיבור לנחל צין. ירדן מעוניינת לקדם פרוייקטים בתחום המים, בהם הקמת מיתקן התפלה בשיטחה בצפון, לקבלת 50 מיליון מ"ק נוספים כמתחייב מהסכם השלום. כן הביעה ירדן עניין להקים את תעלת הימים בין ים סוף לים המלח, רד-דד. גורמים יפאניים הביעו עניין לקדם את פרוייקט התפלת המים, ומשרד התשתיות מוכן להתחיל בקידומו. עם זאת מסתייגים במשרד מתעלת הימים רד-דד, בנימוק שלא ניתן יהיה לגייס מימון להקמת התעלה, הנאמד ב-6 מיליארד דולר. המקורות ציינו, כי "התעלה היא פרוייקט מת למחצה". «מאת אורה קורן «ישראל מציעה לירדן: מרכז תיירות ומסחר בנוסח לאס-וגאס - באיזור אילת-עקבה «המרכז, משני עברי הגבול, יכלול קזינו, בתי מלון, מסעדות, מרכז כנסים וחנויות פטורות ממכס

 

[דן מרגלית]

שרון מתנגד לפרוייקט

שר המים הירדני, מונזיר חדאדין, שיגר הצעה לשר התשתיות, לצאת בימים הקרובים ליפאן, לגייס מימון לפרוייקטים משותפים להתפלת מים. מועדי היציאה שהציע חדאדין הם בתחילת דצמבר. יפאן הבטיחה לממן חלק מהפרוייקטים המשותפים לפיתוח מקורות מים חדשים על פי הסכם השלום בין ישראל לירדן. עם זאת התנתה טוקיו את מעורבותה בפרוייקטים בתיאום עמדות מלא בין ישראל לירדן בנושא. במהלך הביקור ביפאן ייבחנו שתי חלופות. האחת, למימון באמצעות תקציבי סיוע של ממשלת יפאן. השנייה, מימון על ידי חברות יפאניות על בסיס כלכלי, כאשר לאחר הקמת מיתקני ההתפלה ימכרו את המים לצרכנים. במהלך ועידת קטאר הדגישה ירדן את המחלוקת עם ישראל בסוגיית הפיתרון האסטרטגי של בעיית המים במזרח התיכון. חדאדין הציג את פרוייקט תעלת הימים מים סוף לים המלח (רד דד) כפרוייקט ממנו יוכלו ליהנות ישראל וירדן. ישראל, לעומת זאת, הציגה את פרוייקט התעלה הצפונית מהים התיכון לירדן, כפרוייקט ממנו יכולים ליהנות שני הצדדים. שתי המדינות הציגו את הפרוייקטים תוך מודעות להתנגדות הצד השני לפרוייקט. מקורות ירדנים העריכו, כי "אם ניתן יהיה להתגבר על התנגדותו של שרון לפרוייקט הדרומי, ניתן יהיה לממש אותו". לדבריהם, הפרוייקט הדרומי אינו חיוני רק להסדר בעיית המים האזורית, אלא גם לפיתוח האזורים הדרומיים של ישראל וירדן.

 

[insight]

טעות בידך, לפחות בנושא הזה ....

לא קיים שום קשר בין תעלת הימים שדבר תכנונה ופרסומה עלה בימים האחרונים ובין הרחבת שטח השיפוט של עיירית אילת ל - 300 מ´ בתוך הים, הרי תעלת הימים מתוכננת להיחפר ביבשה ולא בים ושם לעיירית אילת ולממ"י יש חזקה מלאה...

נושאים ודברים אחרים הניעו את עיריית אילת לבקש חזקה על שטח הגובל לחופי הרחצה, אבל לא תעלת הימים...

בדרך אגב אתה יותר מכולם יודע מי עמד בראש ועדת החקירה לנושא הגדלת שטל השיפוט ומה הקשר שלו בין הים לרשויות מקומיות...

בדרך אגב לעיתון שלך יש מערכת אגירת מידע פנימית או שאתה פשוט מנוי ביפעת ...

בכל אופן, חפש בגלובס של היום ותגלה מי רוצה להקים מייזם ואטרקציה באשור מלון דן והרודוס, מי אם לא אחת מהמשפחות אשר שולטות בין היתר על המשאבים הטיבעיים של הגדולים ביותר של מדינת ישראל ותתפלאו לשמוע, שם לא עשו מכרז הם פשוט קיבלו את זה מהמדינה וכבר 50 שנה מרווחים הרבה, הרבה כסץ מזה...

אז אולי במקום לספר לנו את תולדות דברי הימים ותעלת הימים, אולי תספר לחברים פה, איך משפחה אחת מחזיקה את ישראל בב.... ועכשיו שמפלס ים המלח נמצא בירידה אנחנו צריכים לממן תעלה מים התיכון או ים סוף לים המלח... רוצים זיהום ציבורי ובכן הוא קיים גם שם ושם אף אחד לא ביקש לעשות מכרז, מעניין למה ... שלכם INSIGHT " דרכו של צדיק אמיתי, לראות בעצמו חסרונות ופגמים, ולראות בחברו מעלות ויתרונות" רבי שמחה בונים

 

[insight]

קבל את המשפחה הראשונה באילת ...../images/Emo110.gif

אם רצינו לדעת מה הולך להתרחש באזור, כלובי הדגים ואזורי הלגונה, קבלו את העסק המשפחתי של משפחת ... שלה קשרים רבים בעיר אילת וכמובן בערים נוספות ... תגיד פ"ש על השטח הזה, אתה יודע שהם מחזיקים באילת ובאזור עתלית ובעוד אזורים בארץ היה מרכז או לא...

תגיד דן מרגלית, השטח שהם מדברים עליו כבר שייך להם, או שהוא יוצא למכרז וכל משפחה, אפילו משפחת בוזגלו תוכל לקבל אותו על מנת לבנות לעצמה אטרציה ..

ובכן, אני משאיר לכם, חברי הפורום למצוא את שקילה משפחת ים המלח, אשר עסקיה ידועים בכל העולם, מים המלח ועד ... סין ... שלך INSIGHT "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק "

 

[א ב א]

רעיון מצוין../images/Emo142.gif../images/Emo20.gif../images/Emo142.gif

אפשר לעניין את הירדנים והסעודים כי בסך הכל הולכים להציל גם לירדנים את ים המלח.

 

[insight]

אין תרצו אין זה אגדה ....

כך מגיבים חברים ברשת האינטרנט לפרסום בדבר תוכנית תעלת ים סוף ים המלח ... אם תרצו אין זו אגדה! פורסם אתמול בפורום אודות תוכנית חלומית להפיכת ים המלח, הערבה והנגב, למעין אירופה בפורמט קטן. נהר יוצא ממפרץ אילת, הופך לכמה אגמים בדרכו אל ים המלח כאשר על גדותויו וגדות אגמיו מתנשאים מלונות רבי קומות וסביבותיו גנים ופארקים רחבי ידים, שפך הנהר בקצהו הדרומי של ים המלח בצורת מפל מרהיב מגובה של 400 מטרים. כמובן שגם ל-MIDEAST-RAIL - רכבת המזרח התיכון יהיו מספר תחנות לאורך תוואי הנהר הישראלי הגדול, 4 שדות תעופה מהם 2 בינלאומיים יוקמו בערבה ובנגב עם השלמת העבודות. התוכנית עדיין פתוחה להצעות ושיפורים. דרושים יזמים ובעלי מוטיבציה גבוהה ע"מ להעביר את הפרוייקט מפסים דמיוניים למציאות עובדתית בשטח בתוך כ-15 שנה מקס´. והפעם עם 2 רגליים יציבות על הקרקע, - לגבי הפרסום אתמול שעסק בתוכניות המתגבשות זה שנים בישראל למנוע את התאדותו של ים המלח באמצעות חציבת תעלת מים מהים התיכון או לחילופין ממפרץ אילת, האם אכן יש משהו חדש ורציני בכיוון? ואם כן היכן ניתן לקבל מידע לגבי התוכניות הנ"ל?.. תודה וימים טובים. נו נראה אמיתי האם .......