רציתי להבין משפט מסוים מכתבה בגלובס
הנחה כללית, יש חברה ששווי נכסיה כרגע הוא 100 ש"ח, ויש לחברה הזאת 10 מניות. 9 מוחזקות על ידי בעל השליטה, ורק מניה אחת אצל המיעוט. 100 לחלק ל 10 שווה 10 ש"ח, כלומר כל מניה שווה 10 ש"ח. מישהו כתב בגלובס מאמר, ואז הוא כתב משפט שלא הבנתי למה זה ברור כל כך. אדגיש את המשפט הלא מובן לי. הוא כותב, ואח"כ מצין "ברור שהמשקיע הפסיבי יתנגד לכל הצעת זכויות במחיר גבוה מ-5 שקלים, שכן הצעה כזו מציבה אותו בחיסרון מול המנכ"ל.", ואני לא הבנתי למה זה ברור. אודה להסבר. הנה אתן את כל ההקשר וגם קישור. "נניח חברה Y שלה נכסים ששווי השוק שלהם הוא 100 שקל, והון מונפק בן עשר מניות, כך ששווי השוק של כל מניה הוא 10 שקלים. נניח גם שמנכ"ל החברה מחזיק ב-9 מניות, ומניה אחת מוחזקת על ידי משקיע פסיבי. עתה נניח שבעתיד הקרוב עשוי להתגלות מידע חדש על נכסי החברה - אם המידע יהיה חיובי יעלה שווי הנכסים ל-150 שקל, ואם הוא יהיה שלילי יירד שווי הנכסים ל-50 שקל, כשההסתברות לכל אחד מהאירועים היא 50% (לכן שווי השוק של הנכסים היום הוא 100 שקל. הנחה חשובה נוספת שלנו היא, שלמנכ"ל החברה יש יתרון ביכולת החיזוי, וכדי שהדוגמה תהיה יותר פשוטה נניח שהוא יודע אם יתרחש אירוע חיובי או שלילי. עתה נניח שהחברה רוצה לגייס הון נוסף מהמשקיעים בה. ברור שהמשקיע הפסיבי יתנגד לכל הצעת זכויות במחיר גבוה מ-5 שקלים, שכן הצעה כזו מציבה אותו בחיסרון מול המנכ"ל. נניח למשל שההצעה תבוצע במחיר של 9 שקלים. בעוד שהמנכ"ל יודע אם שווי המניה הוא 5 שקלים, ואז הצעת הזכויות נעשית במחיר גבוה מדי (ולא כדאי לממש) או ששווי המניה 15 שקלים, ואז ההצעה היא בדיסקאונט (וכדאי לממש), המשקיע הפסיבי צריך להמר על דרך פעולה, ובכל דרך שבה ינקוט, יש הסתברות של 50% שיפסיד. לעומת זאת, אם הצעת הזכויות נעשית במחיר נמוך מ-5 שקלים, היא תמיד במחיר נמוך מהערך הריאלי של המניה ועל כן המיעוט יודע שהוא יכול לממש בלי חשש שיפסיד."
הנחה כללית, יש חברה ששווי נכסיה כרגע הוא 100 ש"ח, ויש לחברה הזאת 10 מניות. 9 מוחזקות על ידי בעל השליטה, ורק מניה אחת אצל המיעוט. 100 לחלק ל 10 שווה 10 ש"ח, כלומר כל מניה שווה 10 ש"ח. מישהו כתב בגלובס מאמר, ואז הוא כתב משפט שלא הבנתי למה זה ברור כל כך. אדגיש את המשפט הלא מובן לי. הוא כותב, ואח"כ מצין "ברור שהמשקיע הפסיבי יתנגד לכל הצעת זכויות במחיר גבוה מ-5 שקלים, שכן הצעה כזו מציבה אותו בחיסרון מול המנכ"ל.", ואני לא הבנתי למה זה ברור. אודה להסבר. הנה אתן את כל ההקשר וגם קישור. "נניח חברה Y שלה נכסים ששווי השוק שלהם הוא 100 שקל, והון מונפק בן עשר מניות, כך ששווי השוק של כל מניה הוא 10 שקלים. נניח גם שמנכ"ל החברה מחזיק ב-9 מניות, ומניה אחת מוחזקת על ידי משקיע פסיבי. עתה נניח שבעתיד הקרוב עשוי להתגלות מידע חדש על נכסי החברה - אם המידע יהיה חיובי יעלה שווי הנכסים ל-150 שקל, ואם הוא יהיה שלילי יירד שווי הנכסים ל-50 שקל, כשההסתברות לכל אחד מהאירועים היא 50% (לכן שווי השוק של הנכסים היום הוא 100 שקל. הנחה חשובה נוספת שלנו היא, שלמנכ"ל החברה יש יתרון ביכולת החיזוי, וכדי שהדוגמה תהיה יותר פשוטה נניח שהוא יודע אם יתרחש אירוע חיובי או שלילי. עתה נניח שהחברה רוצה לגייס הון נוסף מהמשקיעים בה. ברור שהמשקיע הפסיבי יתנגד לכל הצעת זכויות במחיר גבוה מ-5 שקלים, שכן הצעה כזו מציבה אותו בחיסרון מול המנכ"ל. נניח למשל שההצעה תבוצע במחיר של 9 שקלים. בעוד שהמנכ"ל יודע אם שווי המניה הוא 5 שקלים, ואז הצעת הזכויות נעשית במחיר גבוה מדי (ולא כדאי לממש) או ששווי המניה 15 שקלים, ואז ההצעה היא בדיסקאונט (וכדאי לממש), המשקיע הפסיבי צריך להמר על דרך פעולה, ובכל דרך שבה ינקוט, יש הסתברות של 50% שיפסיד. לעומת זאת, אם הצעת הזכויות נעשית במחיר נמוך מ-5 שקלים, היא תמיד במחיר נמוך מהערך הריאלי של המניה ועל כן המיעוט יודע שהוא יכול לממש בלי חשש שיפסיד."