רציתי להגיד תודה על העזרה
אני עדיין מאד מבולבלת. הראש אומר לחכות, הלב אומר להסתער. בנתיים השארתי הודעה אצל פסיכיאטר שהמאבחנת המליצה, בטח יחזור אחרי החגים. הבנתי שבכל מקרה יש המתנה מאד ארוכה. כרגע אני נוטה לסרב לתרופות כי הילד מסתדר לגמרי בבית ספר. פסיכולוג וקבוצה טיפולית כן נראים לי כיוון נכון.
ההתלבטות שלי היא לגבי מידת החשיפה מול אחרים. האם לדבר עם המורה ישר אחרי החגים? עם היועצת? לחכות לפסיכיאטר או כבר עכשיו לדבר איתם? היא המליצה על ריפוי בעיסוק. לגשת דרך הקופה או פרטי? עשינו אבחון פרטי כדי שלא יופיע כלום במערכת. הרי בכל מקרה, פסיכולוג וקבוצה אין בקופה.
ולגבי החברים? אחד החברים בקבוצה טיפולית, אז ביקשתי מאמא המלצה בלי להסביר כלום. היא רצתה שנפגש ונדבר, רוצה לעזור, אבל אני מעדיפה לא לגלות. מצד שני, היא יכולה לתת לי מידע נדרש. בנה לא אוטיסט נראה לי כי אין לו סייעת.
ואיך להתנהג בבית? אמא שלי יודעת הכל, לחמותי לא יכולה לומר אחרת תפיץ לכל העולם כולל הילד וחבריו. מצד שני, היא היתה מורה להוראה מתקנת אולי יכולה לעזור.
והכי חשוב, הבן הגדול לא מוותר כשהם מתווכחים ועד עכשיו נראה לנו שהוא מתנהג נכון. אבל היום היה להם ריב כי הילד דרש שאחיו לא יישב על הכיסא שלו. סגרתי את הדלת, וביקשתי מהגדול לכבד את הבקשה. שאני מבינה שלו היא נראית לא הגיונית, אבל שיוותר. הוא ממש התנגד, אמר שאחיו לא תינוק ואין סיבה לוותר לו. ביקשתי שיוותר כטובה אישית לי, והוא הסכים. בעלי חושב שלא הייתי צריכה להתערב. מה דעתכם?
אני עדיין מאד מבולבלת. הראש אומר לחכות, הלב אומר להסתער. בנתיים השארתי הודעה אצל פסיכיאטר שהמאבחנת המליצה, בטח יחזור אחרי החגים. הבנתי שבכל מקרה יש המתנה מאד ארוכה. כרגע אני נוטה לסרב לתרופות כי הילד מסתדר לגמרי בבית ספר. פסיכולוג וקבוצה טיפולית כן נראים לי כיוון נכון.
ההתלבטות שלי היא לגבי מידת החשיפה מול אחרים. האם לדבר עם המורה ישר אחרי החגים? עם היועצת? לחכות לפסיכיאטר או כבר עכשיו לדבר איתם? היא המליצה על ריפוי בעיסוק. לגשת דרך הקופה או פרטי? עשינו אבחון פרטי כדי שלא יופיע כלום במערכת. הרי בכל מקרה, פסיכולוג וקבוצה אין בקופה.
ולגבי החברים? אחד החברים בקבוצה טיפולית, אז ביקשתי מאמא המלצה בלי להסביר כלום. היא רצתה שנפגש ונדבר, רוצה לעזור, אבל אני מעדיפה לא לגלות. מצד שני, היא יכולה לתת לי מידע נדרש. בנה לא אוטיסט נראה לי כי אין לו סייעת.
ואיך להתנהג בבית? אמא שלי יודעת הכל, לחמותי לא יכולה לומר אחרת תפיץ לכל העולם כולל הילד וחבריו. מצד שני, היא היתה מורה להוראה מתקנת אולי יכולה לעזור.
והכי חשוב, הבן הגדול לא מוותר כשהם מתווכחים ועד עכשיו נראה לנו שהוא מתנהג נכון. אבל היום היה להם ריב כי הילד דרש שאחיו לא יישב על הכיסא שלו. סגרתי את הדלת, וביקשתי מהגדול לכבד את הבקשה. שאני מבינה שלו היא נראית לא הגיונית, אבל שיוותר. הוא ממש התנגד, אמר שאחיו לא תינוק ואין סיבה לוותר לו. ביקשתי שיוותר כטובה אישית לי, והוא הסכים. בעלי חושב שלא הייתי צריכה להתערב. מה דעתכם?