רציתי להוסיף ....תגידו

[שרון ת]

רציתי להוסיף ....תגידו

אני כשחוויתי את ההתקף ניסיתי להבין מה יש לי וחשבתי כל כך הרבה דברים חוץ מההתקף עצמו גם אתם? חשבתי ככה אולי בעיות בבלוטת התריס מממ ואולי סכרת מממ ואולי חס וחלילה אפילו איפשהו חשבתי סרטן הדם לא ידעתי שקיימת תופעה כזו

 

[שרון ת]

ושאלה לגליה

דברנו לא מזמן לגבי סוגי התקפים... היתכן שהתקף כתוצאה מתקופה ממושכת של מתח וחרדה הוא חד פעמי?? כי אני לא חוויתי את התקף מפחד ממשהו הוא הופיע לי ככה פתאום והוא הלך והתגבר זה היה ממש מפחיד וברגע שהבנתי שזה מה שיש לי מצבי השתפר

 

[גילה זילברמן]

כן

התקף החרדה יכול להיות חד פעמי ויכול לקרות לאורך תקופה קצרה או לאורך תקופה מאד ממושכת. אפילו שנים. אורך פרק הזמן של התקפי החרדה תלוי בגורמים רבים, ביניהם- קבלת טפול תרופתי או אחר כדי להתגבר, הכוחות והאומץ שיש לאדם להתפקד למרות ההתקפים ובכך להפחית את עוצמתן עד להעלמות, שנוי בנסיבות חיים שיביא לתחושה של בטחון וירידת המתח. נדמה לי שדרך השאלות את מספרת לנו את הספור. אני זוכרת שההתקפים הגיעו אחרי תקופה ארוכה של מתח וכעת את מספרת שהם התגברו עד שהבנת מה הם ואז המצב השתפר. אם תרצי, ספרי לנו עוד- מה היתה תקופת המתח? איך גילית שמה שיש לך זה התקפי פניקה וכמובן, הכי חשוב- איך התגברת והבאת לכך שמצבך השתפר? אין נכון או לא נכון בחוויה האנושית. מה שחווית, מה שעבר עלייך- זה מה שעבר עלייך וכנראה שבדיוק כך זה אפשרי שזה יקרה.

 

[שרון ת]

אז ככה...

זה התחיל מהתקופה שהשתחררתי מהצבא לפני כשנתיים.. מהשנייה שהשתחררתי הייתי מאוד מבולבלת ולא ידעתי מה מו מי כמה ולמה..הרגשתי ממ כאילו זרקו אותי לים כשאני לא יודעת איך לשחות" זאת בערך ההרגשה ממש לא ידעתי מה לעשות עם עצמי עשיתי פה ושם דברים אבל כיוון לא היה לי... בכל מקרה לא מזמן עשיתי פסיכומטרי מה שמאוד מאוד הלחיץ אותי ולדעתי הוסיף למתח שלי...ואז שוב חיפשתי עבודה והייתי מאוד ממורמרת כי לא קבלתי הצעות עבודה, ולדעתי נכנסתי לדכאון לא ממש רציתי לצאת לבלות וראות חברים וכו' אציין שבזמן שעשיתי את הקורס פסיכומטרי הייתי מאוד מאושרת ויצאתי והכל היה נפלא עד שתאריך הבחינה התחיל להתקרב אני זוכרת שבשבוע לפני הבחינה הייתי כלכך לחוצה ועצבנית בכל מקרה בסוף מצאתי עבודה ומה שמעצבן בכל הסיפור הוא שפיספסתי אותה כי אז זה התפרץ ...היה לי התקף נבהלתי מאוד כי לא ידעתי מה יש לי ועכשיו נכון התגברתי אבל חלקית לדעתי כי התקף נוסף כזה חזק אני משום מה בטוחה שלא יהיה לי אבל מה שכן אני עכשין מרגישה מאוד חלשה דפיקות הלב שלי עדיין לא סדירות ולפעמים מואצות ומועצמות אבל מעבר לזה שום דבר זה לא מתפתח להתקף אני חושבת והמצב שלי היה משתפר במידה והייתי ממשיכה ועובדת.... אני פשוט מרגישה ויודעת שבמצבי אסור לי לא לעשות כלום אז עכשיו אני צריכה להתחיל שוב מההתחלה רק שכרגע אני מאוד חלשה וזה יהיה קצת יותר קשה לי אז אפשר לקבל מצופים או גלגל הצלה?

 

[גילה זילברמן]

נראה לי שאת יודעת לשחות לא רע

גלגל הצלה בצורת לווי ותמיכה אני מקווה שתמצאי פה. לגבי החולשה- עלייך לחפש עבודה ולהמשיך בחייך ולא לתת לחולשה הזו להיות סיבה לחדול מכל אלה. את חזקה יותר ממה שהיית עכשיו, כי את מבינה יותר טוב מה קרה לך וזה מבהיל אותך פחות. להשתחרר מהצבא ולהיות לראשונה בחיים מחוץ למסלול שנקבע לך, כשהאחראיות עלייך כעת לבחור את דרכך- זה באמת מלחיץ מאד. זה האתגר שעומד בפנייך כרגע. אם תמצאי לעצמך מקצוע מספק או לא- תלוי גם במזל ודברים שלא תלויים בך (מצב השוק כשתסיימי את הלמודים למשל) ואת חלק מהאי וודאות תוכלי לנסות לצמצם דרך רכישת ידע- על עצמך באבחון במכון הדסה למשל, או פנייה לפסכולוג תעסוקתי, שיעזור לך לבחור את הכוון שמתאים לך (יש מרכזים לייעוץ מקצועי גם באוניברסיטאות עצמן, למשל באונ' חיפה), ורכישת ידע על המקצועות השונים דרך קלסרים שבמרכזים לייעוץ תעסוקתי, דרך ימים פתוחים שנהוגים באונ' ובמכללות ובעיקר- דרך שיחות עם אנשים שעובדים במקצוע שאת מתעניינת בו. יש לזכור שאין מקצוע אחד אדאלי שיכול להתאים לך, יש כמה אפשרויות ושלא הכל את יכולה להבטיח מראש. כשבוחרים, יש בזה גם סכון של לטעות ויש בזה גם לוותר על בחירות אחרות באותו רגע. אין מה לעשות. צריך לקפוץ למים (אחרי שבדקת אם יש מים בבריכה ומה החום שלהם). יש אפשרויות גם להתחרט ולעשות הסבות בהמשך הדרך ויש בחיים דברים נוספים שחשובים מלבד הקריירה. כמו משפחה למשל וחברים. האם זה היה גלגל הצלה מספיק עבורך בשלב זה?

 

[שרון ת]

כן תודה על הגלגל

תראי לקבל עזרה וייעוץ אני מוכנה אבל למכון הדסה הלכתי וזה בולשיט לחלוטין אני לא ממליצה לאף אחד ללכת אליהם... הם מייעצים לך עאלק ע"פ בעצם מבחני אישיות(שבהם בעצם את מספרת להם מה את הכי רוצה ...משעשע ומבחננים פסכוטכנים שמראים ככביכול את רמת האינטליגנציה לי בכל מקרה זה לא עזר אני לא חושבת שזאת השיטה ייעוץ כזה הוא לא נכון לדעתי אי אפשר להתאים מקצוע לאדם ע"פ הנתונים הנ"ל שלא נדבר על זה שאדם הרי בסופו של דבר יכול לעשות הכל השאלה היא עד כמה הוא רוצה....עם רצון אפשר לעשות הכל.... את צודקת בעניין שיש מספר מקצועות ולא מקצוע אידאלי אחד ולכן אני מתלבטת אני רוצה כבר לקפוץ למים אבל אני מרגישה שאולי כדאי שאני אתחיל עם קפיצה לבריכה אני מפחדת אבל שאני לא יגיע לים חשבתי לנסות ייעוץ גרפולוגי... אני רוצה לחזור שניה לעניין ההתקף אני לדעתי חוויתי גם ה פוביות חברתיות הרבה פעמים אבל לא ממש התייחסתי אליהם.. זה לא הפריע לי אף פעם תמיד חשבתי שזה היה פשוט ביישנות או שבעצם אולי זה מה שזה ...זה ממש מוזר כי להופיע על במה אין לי בעיה ושמועדונים אני משתוללת ... אני גם בנאדם מאוד לחוץ ומאוד אכפת לי מה חושבים עליי אני גם שואפת לשלמות וחשוב לי מאוד להצליח...ההתקף שהיה לי קשור לדעתי לעניין גילה מה את אומרת על הכל... ובכלל?

 

[גילה זילברמן]

אמרתי מה שיכולתי בשלב זה ../images/Emo11.gif