מלנכולי שוב ,,,../images/Emo14.gif ../images/Emo58.gif
היום שוב סוף שבוע תחושה של רגיעה שקרית, אני יודע כבר מצפה לי היום להיות לבד עם עצמי ללכת לאיבוד בתוך העבר האבוד של עצמי להעלות זכרונות קשים ומראות מכאיבים פתאום ברגעים כאלה אני זוכר רק את הכאב מכל אדם שהיכרתי כמה הוא הכאיב לי או הציק לי או איכזב אותי פתאום היום סוף שבוע לו ציפיתי ואתכנס בתוך עצמי מרוב דכיאון אחרי הכתיבה אני אלך לישון ככה זה אצלי לא יודע למה אני נעשה תשוש מהר , וזה גם מונע ממני לחיות את החיים *****היא: התחלתי לשוחח מדיי יום עם מישהי באתר הכרויות חינמי , שוחחנו יום יום , היה דיבור נחמד קליל וזורם , סיפרתי לה על עצמי אך נזהרתי , במילים שלי לא לחשוף מסכנות ורחמים עצמאיים, דיברתי בחוזקה , דיברנו ככה בערך כ 3 שבועות , וזה התחיל מה היי מה שלומך,,,,,,, ונגמר בשיחות יותר לעומק על החיים,,,, אבל היא באה רק כדי להגיד שלום, תוך כדי העבודה שלי כי היא ידעה כי אמרתי לה איפה זה נמצא,,,,, ואמרתי לה שעדיף שניפגש שניפגש גם נתתי לה הרבה זמן לא לחצתי אז שניפגש זה יהיה בבית קפה על כוס חלב ולא תוך כדי עבודה שלי שלא יהיה מצב שאני לא אוכל לתת לה את כל תשומת הלב שהייתי רוצה לתת לה אבל היא באה להגיד שלום: ואחרי זה לא דיברה איתי יותר כלומר לא שולחת לי יותר מסרים , ושלחתי כבר כמה , בקיצור דממה, בקיצור לא רוצה ואני לא מבין מה בכלל עשיתי האמת קשה לי שאני מכיר אנשים חדשים ביחוד שזה מין בליינדטיים אני תמיד מסמיק ומגמגם, ואני גם פתאום נעשה רגשן , ושותק כי צריך לתת לי זמן , לפעמים שאני מוצא משהו נכון להגיד,,,,, אז היא לא רצתה לנסות להכיר אותי עוד כמה שכן יכלתי , אני רק צריך זמן כדי להיפתח לאנשים , אבל היא הלכה ואפילו לא שולחת לי "הודעת ניחומים" , משהו איזה מילה,הסברון , כלום , פשוט מתעלמת ואני לא מבין למה? ואני יודע שלא עשיתי שום טעות הייתי רגוע ושליו לאורך כל השיחות (בכתב ) איתה וגם שהיא עשתה לי הפתעה, אבל אחרי זה נעלמה וזה כמובן שוב הכניס אותי לדכאון ולכאב ולעצבות,,,,,,,, אייי,,, כואב ואחרי כל זה שוב הסכין הגדולה שבכלים קורצת לי ,,,,קח אותי תחתוך כן שיהיה לך משהו אחר להתרכז בו בכאב הזה,,, תחתוך איזה וריד שתיראה דם זורם תהנה סוף סוף, אז תפסיק כבר לחשוב עליה תהיה לך יד לטפל בה,,,, **הוסטל לא לא הסרט אימה אבל סוג של ,,,,,, שאני חוזר מהעבודה באוטבוס , אני עובר מול ההוסטל שהייתי בו ופתאום מתחיל להתגעגע , לפחות לשעות של בין ערביים וערב, שלא היה לי תורנות שישבנו כמה חבר'ה שמבינים אחד את השני , באווירה של רוגע, ופתאום היום התגעגעתי לזה ופתאום כל הקושי שהיה לי שם נעלם , לפחות היו לי שעות של חברה לפעמים בסוף שבוע הרגוע שבדרך כלל היה שם שהרוב היו נוסעים ואני ועוד כמה שהתאימו לי נשארנו ,,,,,והיה עם מי לדבר,,,, אבל לא,,,אני יודע שאיין לי מה לחזור לשם הצלקות שדיברתי עליהם בפסוט הקודם הם גם מאוד משם, בכל מיני תחומים וקשיים שהיו לי שם אני צריך למצוא לעצמי חברים/ות חדשים/ות ורציתי לפתוח דף חדש דף נקי של חברויות אהבה תקווה ובריאות אך זה קשה עדיין קשה מאוד לא יודע למה אבל זה קשה פתאום היום אני שוב חלש עייף ועצוב ,,,,תמיד זה ככה בסוף שבוע שאני מתבודד ואיין ממש לאן לצאת ועם מי,,,, פתאום בא לי להזמין דיסקים רק עם טקסטים צועקים , כואבים מלנכוליים שמעתי שהחדש של ארקדי דוכין כזה וגם של הג'ירפות,,,,זה דיסק על מה שאיין בחיים כך אמר הסולן ולפעמים דווקא דיסקים כאלו מנחמים אותי יותר, ולהיא שדיברתי עליה מקודם רק רציתי להגיד בואי הנה ריקדי עימי קצת ,,,תהיהי איתי לפני שאני נופל ונשבר על כך מדברת התמונה ,,,
