רציתי להמליץ לכל מי שעוד לא קרא...
על הספר "בית מרקחת בגטו קראקוב". חודשים תכננתי לקרוא אותו וסוף-סוף הגעתי לזה. הספר הזה מרתק ושונה מכל דבר אחר שקראתי על השואה. תאדאוש פאנקייוויץ הוא רוקח פולני שבית המרקחת שלו פעל בגטו קראקוב משך כל תקופת קיומו של הגטו, ושימש מקום מפגש ומקור תמיכה ליהודי הגטו (לאחר המלחמה הוכר כחסיד אומות העולם). פאנקייוויץ כותב את היומן הזה גם כעדות, שמתארת את חיי היומיום בגטו ואת הזוועות שהתרחשו באקציות הגדולות, וגם כהנצחה לנרצחים. מה שכל כך ייחודי בספר הזה הוא שכמויות גדולות של דמויות מהגטו מוזכרות ולכל אחד סיפור שונה - גם קציני אס.אס, גם משתפי פעולה (נדהמתי מהכמות) וגם יהודים שהיו פוקדים את בית המרקחת - בדרך כלל רופאים, אינטלקטואלים למיניהם ואנשי רוח. פאנקיוויץ מתאר את ההיאחזות של תושבי הגטו בחיים, וגם את הנאיביזם מול ההטעיות והשקרים החוזרים ונשנים של הנאצים, ואת ההתעללויות והרציחות. מה שנוגע ללב כל כך הוא הצער הכן של פאנקיוויץ על יהדות קראקוב המפוארת שאבדה, האהדה שלו לקהילה היהודית והרצון להנציח ולספר את הסיפור. טוב לדעת וחשוב לזכור שהיו גם פולנים כאלה. בקיצור - קיראו. מומלץ מאוד.
על הספר "בית מרקחת בגטו קראקוב". חודשים תכננתי לקרוא אותו וסוף-סוף הגעתי לזה. הספר הזה מרתק ושונה מכל דבר אחר שקראתי על השואה. תאדאוש פאנקייוויץ הוא רוקח פולני שבית המרקחת שלו פעל בגטו קראקוב משך כל תקופת קיומו של הגטו, ושימש מקום מפגש ומקור תמיכה ליהודי הגטו (לאחר המלחמה הוכר כחסיד אומות העולם). פאנקייוויץ כותב את היומן הזה גם כעדות, שמתארת את חיי היומיום בגטו ואת הזוועות שהתרחשו באקציות הגדולות, וגם כהנצחה לנרצחים. מה שכל כך ייחודי בספר הזה הוא שכמויות גדולות של דמויות מהגטו מוזכרות ולכל אחד סיפור שונה - גם קציני אס.אס, גם משתפי פעולה (נדהמתי מהכמות) וגם יהודים שהיו פוקדים את בית המרקחת - בדרך כלל רופאים, אינטלקטואלים למיניהם ואנשי רוח. פאנקיוויץ מתאר את ההיאחזות של תושבי הגטו בחיים, וגם את הנאיביזם מול ההטעיות והשקרים החוזרים ונשנים של הנאצים, ואת ההתעללויות והרציחות. מה שנוגע ללב כל כך הוא הצער הכן של פאנקיוויץ על יהדות קראקוב המפוארת שאבדה, האהדה שלו לקהילה היהודית והרצון להנציח ולספר את הסיפור. טוב לדעת וחשוב לזכור שהיו גם פולנים כאלה. בקיצור - קיראו. מומלץ מאוד.