שמקל המקורית
New member
רציתי להתייעץ
אני סטודנטית לתואר ראשון וגיליתי שיש לי בעיה רצינית לשבת ללמוד. בעיקר מטעמי זיכרון. אני יכולה לאבד ריכוז מאד מהר אפילו אם רק פותחים את הדלת בחדר אבל מצד שני הצלחתי לשבת עם חברה כמה שעות במקום רועש וללמוד רצוף ויעיל. בד"כ אני צריכה שקט רב כדי ללמוד, אבל אני מתקשה מאד להביא את עצמי לעשות את זה, תמיד יש סיבה לקום.. לאחרונה השקעתי מאד בשני מבחנים ולא הגעתי לתוצאות משביעות רצון - היתה לי לקראשונה תחושה של 100 מבחינת ידע וציונים מאד לא משקפים - זה ממש תסכל אותי - זה גורם לי להרגיש טיפשה. אולי אני לא לומדת את הדבר הנכון? וזה העניין? אולי יש דברים שאני יכולה ללמוד ואחרים שלא. ניסיתי ללמוד לפסיכולוגיה פיזיולוגית וזה עשה לי שחור בעיניים ולא הצלחתי לזכור כלום. בסוף הלכתי למועד א' מתוך ידיעה שאני אגש למועד ב' ובנס הוצאתי 76.. כל הכיתה כמעט קיבלה מעל 90 אבל אני לא יכולה אפילו לחשוב על לנסות ללמוד את החומר הזה שוב כדי לקבל ציון טוב יותר - כאן אני נכנעת. אני לא יודעת מה נסגר איתי - החומר מסודר המחברות פרפקט - מליון איש מצלמים, אבל יש המון דברים קטנים שאני לא זוכרת. אולי זו בעיה בעיבוד החומר? אני אתן לעצמי קצת קרדיט, היו לי הסמסטר כמה מבחנים מכשילים וזו לא בהכרח אשמתי הציונים שקיבלתי אבל הם מתסכלים , מורידים לי את המוטיבציה ואני מאבדת כל חשק ללמוד וזה מעגל שמחזק את עצמו. חשבתי בכיוון של בעיית קשב - אבל אולי מדובר בסיטואציות וזמנים שונים שלא מאפשרים לי ללמוד אבל מילת המפתח היא שאני מסוגלת ליותר ואני יודעת את זה וחוסר היכולת להגשים את היכולת והפוטנציאל מדכאת אותי. באוניברסיטה כששאלתי על קורס למיומנויות למידה ללקויי למידה הם פשוט שאלו אותי על הציון בפסיכומטרי והממוצעים ואמרו לי שאין בכלל על מה לדבר כי כנראה שאין שום בעיה. אז מה עושים? אני יודעת שאני יכולה להצליח יותר אם רק הייתי מצליחה יותר לשבת ולהתרכז. זה ממש ממש נדיר שאני מצליחה לשבת כמו שצריך וזה חבל - האפשרות לתואר שני מתרחקת בצעדי ענק (ולא שהצלחתי לגבש מטרה מוגדרת - בעיה כשלעצמה). טוב, שפכתי קצת את הלב, תודה
אני סטודנטית לתואר ראשון וגיליתי שיש לי בעיה רצינית לשבת ללמוד. בעיקר מטעמי זיכרון. אני יכולה לאבד ריכוז מאד מהר אפילו אם רק פותחים את הדלת בחדר אבל מצד שני הצלחתי לשבת עם חברה כמה שעות במקום רועש וללמוד רצוף ויעיל. בד"כ אני צריכה שקט רב כדי ללמוד, אבל אני מתקשה מאד להביא את עצמי לעשות את זה, תמיד יש סיבה לקום.. לאחרונה השקעתי מאד בשני מבחנים ולא הגעתי לתוצאות משביעות רצון - היתה לי לקראשונה תחושה של 100 מבחינת ידע וציונים מאד לא משקפים - זה ממש תסכל אותי - זה גורם לי להרגיש טיפשה. אולי אני לא לומדת את הדבר הנכון? וזה העניין? אולי יש דברים שאני יכולה ללמוד ואחרים שלא. ניסיתי ללמוד לפסיכולוגיה פיזיולוגית וזה עשה לי שחור בעיניים ולא הצלחתי לזכור כלום. בסוף הלכתי למועד א' מתוך ידיעה שאני אגש למועד ב' ובנס הוצאתי 76.. כל הכיתה כמעט קיבלה מעל 90 אבל אני לא יכולה אפילו לחשוב על לנסות ללמוד את החומר הזה שוב כדי לקבל ציון טוב יותר - כאן אני נכנעת. אני לא יודעת מה נסגר איתי - החומר מסודר המחברות פרפקט - מליון איש מצלמים, אבל יש המון דברים קטנים שאני לא זוכרת. אולי זו בעיה בעיבוד החומר? אני אתן לעצמי קצת קרדיט, היו לי הסמסטר כמה מבחנים מכשילים וזו לא בהכרח אשמתי הציונים שקיבלתי אבל הם מתסכלים , מורידים לי את המוטיבציה ואני מאבדת כל חשק ללמוד וזה מעגל שמחזק את עצמו. חשבתי בכיוון של בעיית קשב - אבל אולי מדובר בסיטואציות וזמנים שונים שלא מאפשרים לי ללמוד אבל מילת המפתח היא שאני מסוגלת ליותר ואני יודעת את זה וחוסר היכולת להגשים את היכולת והפוטנציאל מדכאת אותי. באוניברסיטה כששאלתי על קורס למיומנויות למידה ללקויי למידה הם פשוט שאלו אותי על הציון בפסיכומטרי והממוצעים ואמרו לי שאין בכלל על מה לדבר כי כנראה שאין שום בעיה. אז מה עושים? אני יודעת שאני יכולה להצליח יותר אם רק הייתי מצליחה יותר לשבת ולהתרכז. זה ממש ממש נדיר שאני מצליחה לשבת כמו שצריך וזה חבל - האפשרות לתואר שני מתרחקת בצעדי ענק (ולא שהצלחתי לגבש מטרה מוגדרת - בעיה כשלעצמה). טוב, שפכתי קצת את הלב, תודה