רציתי להתייעץ

רציתי להתייעץ

אני סטודנטית לתואר ראשון וגיליתי שיש לי בעיה רצינית לשבת ללמוד. בעיקר מטעמי זיכרון. אני יכולה לאבד ריכוז מאד מהר אפילו אם רק פותחים את הדלת בחדר אבל מצד שני הצלחתי לשבת עם חברה כמה שעות במקום רועש וללמוד רצוף ויעיל. בד"כ אני צריכה שקט רב כדי ללמוד, אבל אני מתקשה מאד להביא את עצמי לעשות את זה, תמיד יש סיבה לקום.. לאחרונה השקעתי מאד בשני מבחנים ולא הגעתי לתוצאות משביעות רצון - היתה לי לקראשונה תחושה של 100 מבחינת ידע וציונים מאד לא משקפים - זה ממש תסכל אותי - זה גורם לי להרגיש טיפשה. אולי אני לא לומדת את הדבר הנכון? וזה העניין? אולי יש דברים שאני יכולה ללמוד ואחרים שלא. ניסיתי ללמוד לפסיכולוגיה פיזיולוגית וזה עשה לי שחור בעיניים ולא הצלחתי לזכור כלום. בסוף הלכתי למועד א' מתוך ידיעה שאני אגש למועד ב' ובנס הוצאתי 76.. כל הכיתה כמעט קיבלה מעל 90 אבל אני לא יכולה אפילו לחשוב על לנסות ללמוד את החומר הזה שוב כדי לקבל ציון טוב יותר - כאן אני נכנעת. אני לא יודעת מה נסגר איתי - החומר מסודר המחברות פרפקט - מליון איש מצלמים, אבל יש המון דברים קטנים שאני לא זוכרת. אולי זו בעיה בעיבוד החומר? אני אתן לעצמי קצת קרדיט, היו לי הסמסטר כמה מבחנים מכשילים וזו לא בהכרח אשמתי הציונים שקיבלתי אבל הם מתסכלים , מורידים לי את המוטיבציה ואני מאבדת כל חשק ללמוד וזה מעגל שמחזק את עצמו. חשבתי בכיוון של בעיית קשב - אבל אולי מדובר בסיטואציות וזמנים שונים שלא מאפשרים לי ללמוד אבל מילת המפתח היא שאני מסוגלת ליותר ואני יודעת את זה וחוסר היכולת להגשים את היכולת והפוטנציאל מדכאת אותי. באוניברסיטה כששאלתי על קורס למיומנויות למידה ללקויי למידה הם פשוט שאלו אותי על הציון בפסיכומטרי והממוצעים ואמרו לי שאין בכלל על מה לדבר כי כנראה שאין שום בעיה. אז מה עושים? אני יודעת שאני יכולה להצליח יותר אם רק הייתי מצליחה יותר לשבת ולהתרכז. זה ממש ממש נדיר שאני מצליחה לשבת כמו שצריך וזה חבל - האפשרות לתואר שני מתרחקת בצעדי ענק (ולא שהצלחתי לגבש מטרה מוגדרת - בעיה כשלעצמה). טוב, שפכתי קצת את הלב, תודה
 
../images/Emo39.gif שמקל

את מתוסכלת בעיקר כשאת מרגישה שיכולה יותר ממה שבא לידי ביטוי, מאוכזבת מהתוצאות, ההרגשה שעשית טוב מאד ופתרום... לא. מה שאת מתארת - מחזק את העניין של הפרעות קשב שלא ברור ממה נובעות, אך ברור שהן קיימות. לפעמים מרגישים שיש ולפעמים לא מרגישים. לפעמים הפרעת הקשב נמצאת בזמנים מסוימים לעומת זמנים שפתאום כאילו אין. מאד מאד מאד ממליצה לך לבדוק את העניין של קשב אצל מומחה. גם בגילך זה סביר שתגלי שפתאום זו הבעיה. יש סטודנטים מוכשרים ביותר, שרק בזמן הלימודים באוניברסיטה הרגישו את הפער באופן משמעותי יותר בין היכולת לבין הביצוע. מומחה הכוונה - נוירולוג או פסיכיאטר. ויש עוד מומחים שנמצאים בפורום של ADHD - פה מממש לידינו. בבקשה, שמקל המקורית, אל תוותרי, תעשי הכל כדי למצוא את הפתרון לבעיה, אין שום סיבה שתוותרי על יכולת והליכה לתואר שני... והלאה. השמיים הם הגבול, רק אם תוכלי לשפר את הריכוז והזיכרון - את יודעת ש-ז.כ.ר ו-ר.כ.ז. הן אותן אותיות בשינוי מיקום... תוכלי עוד לשתף אותנו פה... אנחנו איתך עד לדוקטורט
 
תודה יונה

באמת כתבתי לפורום ADHD. הבעיה שלי היא שלקח (ואני עדיין במחשבות לגבי העניין) עד כמה הבעיה היא פרפקציוניזם? אני באמת כמעט שלא מסוגלת "לשבת" ואני יכולה יותר אבל נשמות טובות אמרו לי שזה פרפקציוניזם והציונים שלי הם בסדר. עם כל הכבוד להם אני יודעת - או ידעתי, שהיכולות שלי הן הרבה הרבה יותר גבוהות... קשה לי להסביר איך המצב די התדרדר בשנתיים האחרונות.. חיפשתי תירוצים - חוסר עניין בחומר הנלמד, שחיקה, תגובת נגד לשנה שעברה שהיתה קשה - אבל זה יותר עמוק. בתור ילדה אני נזכרת שהמורה תמיד אמרה שאני "מסוגלת ליותר", ושאני כל הזמן חולמת בהקיץ. הייתי מאד אנרגטית ועשיתי שיעורים רק מול הטלויזיה.. האם ייתכן שמשהו היה שם כבר אז? ואם יש בעיה איך זה שבפסיכומטרי הייתי מאד מרוכזת והוצאתי ציון פנומנלי (בשני, בראשון משום מה "נעלם" לי פרק - מוזר שהוא התחיל ואחרי שתי דקות הודיעו שנותרו עוד 5 דקות - מעולם לא הצלחתי להסביר את זה..)? זה יותא מדי אפור וקשה לי שזה לא שחור ולבן.
 
שמקל יקרה..

אדם לא נולד עם פרפקציוניזם. לפעמים, ואני מסייגת דבריי כי אני לא פסיכולוגית, פרפקציוניזם נוצר תוך כדי מהלך החיים, כשהוא נקודת האחיזה להצלחה, הוא העוזר להצליח, להתרכז.... וכו'.
המילים "חולמת בהקיץ" הן בדיוק המילים המתאימות להפרעות קשב מסוגים שונים.
לעשות שיעורים מול טלויזיה - יש שתי אפשרויות או אחת מהן או שתיהן ביחד : לטלויזיה (כמו גם המחשב) יש מסך עם ריצוד, הגורם למנגנון העוררות של המוח, ומי שיש לו הפרעת קשב, בהרבהה מקרים זה עושה את הפעולה במקום ההיפראקטיביות... כלומר, זה העוררות במקום שאדם יצטרך לעשות בעצמו. סיבה נוספת ללמידה מול הפרעה כזו כמו טלויזיה, מחשב, מוזיקה חזקה - שנאלצים להתגבר על כך כדי להתרכז, וכשמתאמצים להתגבר, משיגים מדי פעם ריכוז גבוה יותר. כן, יש כאלו שכך מרוכזים יותר.
בעניין הפסיכומטרי, יש תלמידים שהם ADHD וכשהם פותרים מבחן, בשאלות הקשות הם מצליחים יותר - כיוון שיודעים על הקושי, ומגייסים את כל המשאבים בבת אחת. זה כמובן לא מאמץ שאפשר להגיע אליו בכל רגע נתון, אבל בצורה ממוקדת ניתן לפעמים. אותם תלמידים שאני מכירה, שיש להם ADHD הצליחו הרבה פעמים בשאלות הקשות, ונכשלו מאד בטעויות שטותיות בשאלות קלות, בתרגילים "משעממים".
גווני האפור - משהו שלומדים עם השנים, בעיקר את - שהתחלת את צעדי המודעות שלך, וקבלי ח"ח.. זה לא קל. יחד עם זאת, ככל שתהיי מודעת למקומות בהם את "נופלת" ומה קורה לך בהם (מעקב רשום הוא אופציה מעולה) כך תוכלי ללמוד להתגבר עליהם.
תביאי לנו "נפילה" וננסה לתת אסטרטגיה מתאימה... ננסה. אולי נצליח, יש פה צוות טוב לעניין.
 

FOR THE LD

New member
יונה, אהבתי את הקישור בין

השורשים - ר.כ.ז. ו-ז.כ.ר. כמה שזה נכון...
 
אולי לא אני המצאתי את זה...

צר לי שאיני זוכר מתי הפעם הראשונה חשבתי על זה ומתי הפעם הראשונה ששמעתי על זה... כך אולי הייתי יכולה להביא גאולה לעולם, לו יכולתי להביא דברים בשם אומרם... אז. . אולי אני אומרם הפעם.
 
אני כרגע די עצובה

הלכתי לנוירולוגית, היא לא ממש שאלה שאלות בל היא אמרה שכנראה שיש לי הפרעת קשב, אני צריכה לעשות EEG ואז היא תפנה אותי לפסיכיאטר. אני הייתי מעדיפה שלא לעבור דרך פסיכיאטר. מה שאותי כרגע באמת מטריד זה שאמא שלי התחילה להגיד לי שאני סוללת לי את הדרך לבית המשוגעים במיוחד אם אני אקח ריטלין שיש לזה תופעות לוואי של הזיות. אני אישית חושבת שזה דווקא טוב שאני מנסה להתמודד עם בעיה שיש לי, ואני לא מקבלת בבית תמיכה מצד האם אלא להיפך. אבי דווקא תומך בכך שאני אבדוק את העניין לעומק אבל גם הוא מוטרד מהעניין של הפסיכיאטר. אני שוב אשאל, אבחון יכול להיות גם ע"י נוירולוג , נכון?
 

FOR THE LD

New member
יונה הפנתה אותך לפורום ADHD

וגם אני מציעה לך לעשות זאת. יש לך ולהורייך המון דילמות וחששות (הזיות, בית משוגעים וכו'), ואני בטוחה שמנהלות הפורום תוכלנה לתת הסבר מקיף בנושא, לכוון לאיש מקצוע מתאים, ולהפיג את חששותייך. וכשהן תעננה לך, תני גם להורייך לקרוא... בבקשה:
 
שמקל שמקל שמקל....

בבקשה ממך מאד מאד... לטובתך, תפני לפורום של הפרעות קשב,ADHD - הם כל כך יודעים לעזור, כל כך יכולים להיות התומכים בדיוק בשלב הזה שאת צריכה. "סוללת את הדרך..." זה כל כך סטיגמתי, כל כך דעה קדומה... את ממש יכולה לשמוע שם, יותר נכון לקרוא, מה אומרים על מה שיש אצלך. ריטלין הוא לא סם ממכר, ולא גורם הזיות !!!!! תיכנסי בבקשה לפורום שלהם... הם אנשים טובים בדיוק באמצע הדרך ולצורך העניין שלך, בדיוק להתחלת הדרך הנכונה שלך. בהצלחה !!
 

zivadina

New member
נסיון לייעץ

שלום שמקל היקרה. ניסית, ניסית, ניסית, ולא עזר. הסברים על עצלנות, סיטואציות, פרפקציוניזם לא הובילו לשיפור. אז אולי הגיע הזמן להתגבר על הדעות הקדומות של אמא, וכן לנסות אבחון מסודר של הפרעת קשב ורכוז (ADHD)? בנוגע ל"דרך לבית המשוגעים", מנסיוני ומתוך המחקר, דווקא ה-ADHD הלא מטופלים הם אלה שסובלים מבעיות נפשיות חריפות ומדרדרים לפשע ולהתמכרויות שונות. לעומתם, האנשים ה-ADHD המטופלים ביעילות, וזה לרוב עם כדור ריטלין, הם אלה שמנהלים חיים נורמטיביים, פוריים ומלאי סיפוק. דוגמאות ישנן למכביר בפורום התמיכה להורים של ילדים ADHD ובפורום התמיכה למבוגרים ADHD. כפי שהחלפתי מספר נוירולוגים שלא עזרו לילדים ה-ADHDים שלי, עד שהגעתי לפסיכיאטרית שגרמה לילדים שלי לממש את כל הפוטנציאל שלהם ולהבריק כמו כוכבים, כך אני מציעה לך: לכי לפסיכיאטר מבוגרים שמתמחה באבחון הפרעת קשב ורכוז, תעברי אצלו אבחון מסודר, תקבלי ממנו, אם צריך, טיפול תרופתי מותאם, ותבואי לספר לנו אם התחלת סוף סוף למצות את היכולות הגדולות הטמונות בך. ובאשר ל"פסיכיאטר" לעומת נוירולוג: הפרעת קשב היא בעייה נוירולוגית בתפקוד המוח. הדרך הטובה ביותר לאבחן אותה היא באמצעים התנהגותיים, ולכן רוב המומחים הגדולים לטיפול בהפרעה הם פסיכיאטרים. כוללללללללללללנו הולכים לפסיכיאטרים, ולא מרגישים משוגעים כלל וכלל. ולסיום, על אמא: היא תמיד תישאר אחורה, אין מה לעשות. גם אמי, בעלת השכלה בחינוך המיוחד, לא אהבה שנתתי לילדים שלי ריטלין. אחרי שהתחיל להגיע השיפור בהתנהגות וההברקה בלימודים, והתגלו לה נכדים מאושרים ושאפתנים, היא התחילה לקבל. המדע מתקדם כל הזמן, אבל הדעות הקדומות תמיד תשארנה מאחור, ולנו אסור להתרפק עליהן. את מוזמנת לקרוא בקישורים המצורפים ולפתוח בדרך חדשה. בהצלחה!!!
 

zivadina

New member
והערה על בעייה בעיבוד החומר

כאשר לא מרוכזים, החומר לא נקלט ולא מעובד. הבת ה-ADHD שלי טוענת שכאשר היא לומדת לבחינות עם ריטלין, היא מספיקה פי 5 חומר. יש טענה שהלמידה עם ריטלין עוזרת לתייק את החומר יותר טוב בזכרון. וזה לא סותר את השמוש באסטרטגיות למידה יעילות, שאפשר ליישם כאשר מרוכזים.
 
למעלה