רציתי להתייעץ...

רציתי להתייעץ...

אתן קצת רקע עלי ואז אשאל את שאלותי אני חולה בטרשת מזה 3 שנים (אני בת 19). בכל אחת משנות מחלתי היה לי התקף שהצריך אשפוז וקבלת סטרואידים וחוץ מהם היו לי התקפים קטנטנים בבית ז"א נימול בכל מיני איברים או הרגשה מוזרה של איבר מסויים אני על סטרואידים כבר מאז האשפוז השני ברצף (שנתיים) ועולה או יורדת המינון ע"פ הוראות הפרופ' שלי. עכשיו אני כבר חודש ושבוע עם נימול ביד שמאל שמשבית לי את התתפקוד שלה (אני שמאלית לכן זה מפריע מאוד.) לאחר שבועיים מאז שזה התחיל התקשרתי לפרופ' והוא אמר לחכות עוד שבועיים. השבוע התקשרתי שוב ואמרתי לו שזה לא עבר (ממש מדאיג כי אף פעם לא היה לי נימול ברמה כזו ולאורך כ"כ הרבה זמן)הפרופ' אמר שארד מעתה כל שבוע ב-10 מ"ג(דרך אגב, כל פעם שאני אומרת שדיברתי עם הפרו' זה לא איתו ישירות אלא עם מזכירתו) רציתי לשאול אם זה הגיוני לרדת במינון כאשר הנימול עוד לא עבר ואפילו לא במקצת?או שאני צריכה להתעקש לבקר במרפאה דחוף אע"פ שיש לי תור לפרופ' ביאנואר? חוץ מזה אולי תוכל לייעץ לי יש מה לעשות כדי להגמל מהכדורים -סטרואידים שאני כבר שנתיים עליהם- עולה ויורדת במינון חליפות? מודה מראש על התשובה ! מיכל
 
תגובה

טיפול ממושך בסטרואידים מאד אינו רצוי ויש לתחום בד"כ את משך הטיפול הזה. כך שלאחר 5 שבועות מהופעת הנימול יש מקום לרדת כמומלץ. אני מבין שהנימול מפריע ומטריד אך לדעתי בשלב זה יש מקום לחכות ואין טיפול ספציפי נגד נימול . לגבי הגמילה מסטרואידים - תרדי במינון כמומלץ עד ההפסקה ונקווה לתסתדרי בלעדיהם.
 
עוד שאלה...

במצבי, כפי שכתבתי, אין מקום לסטרואים דרך הווריד-כפי שכתבת לנבדה, שמתארת שהקושי בידה לא כ"כ גדול? שוב תודה, מיכל
 
למעלה