רציתי לספר לכם

רציתי לספר לכם../images/Emo140.gif

עכשיו כשבעלי נסע למשפחתו במקסיקו עד אמצע החודש הבא רציתי לספר לכם את סיפור חייו. אמנם זה מתאים יותר לפורום "דור שני לשואה" אבל כבר התרגלתי לאווירה של הפורום שלנו, ואני מרגישה בו יותר "בבית" (וירטואלית). הנסיפור האישי גם מתאים ליום השואה הבא עלינו בקרוב. אבנר נולד ב- 1942 בבודפשט, ממש בזמן המלחמה. למזלו גרו הוריו יחד עם אחות אמו ובעלה. אביו היה מהנדס חשמל, האמא רוקחת, הדודה – רופאה (למזלו). ההורים נשלחו למחנות עבודה והשמדה – ולא חזרו משם. אבנר ואחיו נשארו עם הדודים, עברו ל"גטו" בבודפשט, ואחרי המלחמה עוד כשאירופה בערה יצאו למסע אל מקסיקו, שם גר כבר חלק מן המשפחה. תיאור תלאותיהם מזכיר את הסיפור "מוטל בן פייסי החזן" בקטעי המסע אל אמריקה. הדודה הנועזת לקחה על עצמה והצילה את משפחתה. יש מעט ילדים בני הדור הזה שהצליחו להינצל. במקסיקו התבססה המשפחה עד ששני הבנים הצעירים, אבנר ואחיו הגדול, עלו במסגרת השוה"צ לארץ לקיבוץ. בן אחר של הדודה עלה במסגרת "הבונים" עוד קודם וחי ברחובות עד לפטירתו לפני כשנתיים. הדור של הדודים כבר הלך לעולמו, בשיבה טובה פחות או יותר. וכעת גם בני הדודים מתבגרים, מזדקנים, משפחות ההורים היו ענפות, הרבה אחים, ולכן בני הדודים בהבדלי גילאים רציניים. ליום הולדתו השישים, החודש, נוסע אבנר לראות את המשפחה ואת מקסיקו האהובה עליו. מה ששייך קצת לפורום הזה: במשפחה זו היו תמיד דודות שרשמו את סדר הדורות. מחשב לא היה להם ולא היה קיים בכלל, לא ידעו מה זו תוכנה, על מחברת חשבון פשוטה יש רישום בעיפרון של עץ המשפחה. מתוך הפרטים האלה הכניסו הצאצאים המודרניים, אנשי המחשבים, את המידע לעץ ממוחשב. ובנוסף: לפני שנים די רבות כאשר הדודה עוד הייתה בחיים נסע אליה לביקור אחיו של אבנר. לבקשתי, הקליט מפיה כל מה שזכרה ויכלה לספר לו. בידינו קלטת (בהונגרית) מרגשת, אולי לא נקייה מטעויות אבל אוטנטית, על תולדות המשפחה. בדעתי להעביר את ההקלטה לדיסק. בזמנו היתה לי שאיפה להוציא בחוברת את סיפור המשפחה המיוחד הזה. לשם כך נזקקתי להסכמתם של בעלי הדבר להתראיין. עקרונית הם הסכימו, וכשבאנו לידי מעשה חזרו בהם ונרתעו מהעלאת הזיכרונות הכאובים שלהם. הערב העברתי בנעימים בקריאת רוב ההודעות שבדפים הקודמים, מן הארכיון והלאה. כך שאני מצייתת להוראות ועוברת מהסיפור אל התחום המקצועי: שם המשפחה:SOLT (בהונגרית) מבטאים אותו שולט. שם הדודה ומשפחתה:SALGO מקור משפחת שלגו בעיר קישוורדה; מקור משפ´ שולט, כנראה, בודפשט. האב נרצח במחנה העבודה SOFRON על גבול אוסטריה בית המשפחה בבודפשט קיים ועומד, היינו שם וצילמנו אותו. (אין לי סורק אז אי אפשר להעביר תמונה) למשפחה היו אדמות באיזור קישוורדה שהיו בזמנו כרם גפנים. עם עלות השלטון הקומוניסטי הוסב יעוד האדמה לגידול תפו"א... ואח"כ נבנה שם בית ספר. תעודות בעלות נשמרו בעירית קישוורדה עד לעצם ימים אלה. סליחה על השתפכותי, ותודה לכולכם על תשומת הלב.
 
לרותי-ממש מרגש....../images/Emo13.gif

ומזלכם שהיחסים שלכם עם הדדוים הם קרובים ופתוחים כך שהם היו מוכנים לנדב את האינפורמציה אושריכם.
 
../images/Emo142.gif באמת מרגש...

היי, רותי! חזרתי עכשיו מטיול מהנה של שבת (בנחל עמוד היפהפה), היישר אל ההודעה המרגשת שלך על נסיעתו של בעלך לטיול מרגש וחשוב אל מחוזות ילדותו ה"שניה". נראה שבדומה (אך בשינוי קטן) לשירו של אהוד מנור, אבנר קיים שלוש ילדויות: זו שבבודפשט, זו שבמקסיקו וזו שבארץ. לפי מה שהבנתי, הוא שימר את שתי הראשונות (וכמובן גם את הראשונה) - והדבר חשוב מאוד, גם בהקשר של פורום זה, וגם בהקשר האישי הרחב יותר. סיקרן אותי מאוד החלק בו סיפרת על רישומי הדודות לגבי המשפחתולוגיה שלהן. מה הם כתבו שם? אילו פרטים? שיהיה שבוע טוב ומוצלח, ארנון
 
ארנון - אולי צדקת!

מאד יתכן שאתה צודק ומבין אותו, מעניין שגם היום בגילו הדי מבוגר, הוא צעיר בנפש, מגדיר את עצמו כצעיר או כילד, כאילו לא מיצהכראוי את שנות הילדות. הדודות, כפי שסיפרתי: אחת מהן היתה ללא ילדים משלה, אבנר ביקר אצלה בארה"ב לפני פטירתה (בשיבה טובה). היא רשמה במחברת פשוטה - על כל דף חדש שם - תאריכי לידה, ונישואים, וכו´. לצערי הרישום לקוי וחסר, אין בו, למשל, שמות משפחה של נשואים. כמוני ליד המחשב, היא שעשעה את בדידותה בהעלאת השמות הידועים לה על הנייר. שבוע טוב וחג שמח (קרב) לכולנו
 

א77

New member
רותי, מרגש מאד, ואני בוהה בעצמי...

על כי רק לפני פחות משנה הסכים אבי ז"ל לספר לי בצורה מאד מונוטונית את גלגוליו הוא. הוא יותר מבוגר, יליד 1919. ב1943 נמלט לבודפסט לאחר שקיבל צו גיוס מהצבא ההונגרי בעיר מולדתו, שם לא היו הרבה יהודים כמו בבודפסט. בבודפסט הוא יכל להסתתר, עד שנלקח וגוייס לעבודת כפיה ע"י הצבא ההונגרי, הוא היה רוב הזמן במאוטהאוזן וגונטזקירכן. ואם לא הייתי מוציא את הפרטים האלו מאבי באמתלה מסויימת ובשכנועה של אמי תחי´. כי אז הוא היה לוקח עמו הרבה דברים שלא היינו יודעים. אם כי כשישבנו שבעה לפני פחות מחודש הגיעו הרבה הרבה וכל אחד עם סיפוריו הוא. הגיע גם מישהו שהיה איתו כל הזמן במחנות. ההוא הוציא ספר לפני מספר שנים שם הוא מספר גם על חברו הטוב, אבי... אז חושבני שמאד חשוב לכתוב ולספר לדורות הבאים. זכור ואל תשכח את אשר עשה לך עמלק.
 
אני משוכנעת שהתיעוד חשוב

אני משוכנעת בכך וגם היתה לי תכנית להוציא חוברת זכרון. מספר אנשים שעודם חיים והסיפורים שלהם מרתקים ולפעמים מצמררים הסתייגו, כפי שסיפרתי, מלשבת אתי ולספר "למען הדורות הבאים במשפחה". אנשים אלה, כולם נורמליים מכל בחינה וכיוון, משתדלים להדחיק את הזכרונות האלה ולהמשיך בחייהם כרגיל. ומי אני, צברית בעלת חיים טובים ויפים חסרי כל טרגדיה (הקש בעץ) מי אני שאציק להם? נראה, אם עוד נזכה, אולי מישהו מנכדיהם יפנה אליהם ואז יתרככו?
 

א77

New member
אני עוסק בשנתיים האחרונות

בתיעוד והנצחת בתי כנסיות עתיקים שהיו בעולם ובעיקר במזרח אירופה. בטח הבחנת שהכנסתי ציורי שמן של בתי כנסיות. יש לי עוד. ויש לי גם לא ציורים אלא מסודרים אצלי בקבצים. והכל להנצחה. אגב. חושבני שבכל הזדמנות שנוצרת אצלך לשמוע ממישהו שעבר, ואפילו חצי משפט. כדאי להשתמש עם וידאו או טייפ. לימים יבואו. ותוך כדי כתבי אולי אכניס עוד בית כנסת. אבל לא מצוייר. זה היה בבמברג שבגרמניה.
 

סבאיעקב

New member
SOPRON

רק דבר פעוט לא משמעותי שם העיר במערב הונגריה הוא SOPRON ולא SOFRON .
 
למעלה