רציתי לספר משהו ולא היה לי למי

[גלי29]

רציתי לספר משהו ולא היה לי למי

אז אני כותבת ומי שבא לה/לו להגיב אשמח לשמוע... אני חדשה בתפקיד אמא ילדתי את בתנו הבכורה לפני כעשרה ימים אמי היתה אצלנו שבוע אחרי הלידה כמובן לבקשתי (אנחנו גרים בדרום והיא באה במיוחד מהמרכז) היא סייעה ועזרה ותמכה ולימדה אותי איך לטפל בקטנה והכינה אוכל וניקתה ואפילו לקחה תכלבה לסיבוב ומדובר באישה לא צעירה במיוחד או חזקה במיוחד...פשוט אמא ...אתן בטח יודעות איך זה ובזכותה די עלה לי הבטחון במשך השבוע ההוא בן זוגי גילה סימני עצבנות רבים הוא אמר לי בפירוש שהוא מעדיף שתלך נורא נעלבתי ואמא גם הרגישה ביחס הצונן שלו אני חושבת שזה לא התנהגות אמא שלי היא לא טיפוס שתלטן נצלן וכחני או מתערב..והוא מכיר אותה זה שנים רבות אני מבינה שהוא הרגיש קצת מיותר וכמה שניסיתי לדבר איתו לא עזר וגם לא כל כך ידעתי מה לומר אמא נסעה לבקשתי יום אחד קודם.. גם ככה יש לה חיים מלאים ודאגות משלה וראיתי שהאוירה בבית מתוחה כואב לי מאד שהוא אפילו לא הודה לה לא הראה מעט הערכה אפילו להפך ....נדמה לי שהיא קצת נפגעה ממנו וגם אני נפגעתי שהיא נפגעה ... היחסים התעכרו ונורא חבל לי ועצוב לי...

 

[no-a-m]

ברכות

ראשית הרשי לי לברך אותך על הולדת בתך הבכורה, ולהודות לך על שאת משתפת אותנו , אנשים לכאורה זרים ,אני בהחלט מבינה מה עובר עליך את עמדת במרכז של כמה "כוחות"- שכל אחד מושך לכוון אחר , והכוונה היא לא שימוש בכוח פיסי אלא יותר לאנרגיות את נאלצת לפצל את הנוכחות שלך וההסכמה שלך עם האנשים היקרים לך ביותר והאהובים עליך ביותר, עם בתך הקטנה, אמך ואישך . אני מתארת לי שמטבע הדברים זו גם היתה הדינמיקה, שקודם כל הילדה, אחר כך אמך שאת מוקירה לה ומודה לה על המאמץ שעשתה ולבסוף אישך מה לעשות שגברים לעיתים נוטים במצבים כאלה , כאשר מצטרף תינוק חדש למשפחה לחוות את המקום החדש שלהם ברגשות מעורבים ומתוסכלים עד כה בעלך היה מרכז תשומת הלב שלך , מרכז חייך ואהבתך, ועכשיו למרות שאהבתך אליו נשארה כפי שהיתה , זמנך ותשומת לבך מופנים בעיקר לקטנה. חשוב שתדעי שלעיתים גברים מרגישים קצת מקופחים ומתוכלים. בכל אופן שתפי אותו ברגשותיך ובאהבתך ותאפשרי לו לבטא את רגשותיו. קחי בחשבון שבמצבך - הורות חדשה, לידה, הנקה וכו´ המערכת הרגשית שלך יותר רגישה ואת עוברת דברים בעוצמות גדולות יופי שמצאת לך דרך לבטא את רגשותיך כאן בפורום, שוב מאחלת לך הרבה שמחה

 

[צופיה**]

גלי מתוקה

באמת מצב לא כ"כ נעים אבל באמת ויתכן והוא הרגיש מיותר , הרגיש אולי שאת לא צריכה את עזרתו ומבקשת עזרה מאמא שלך והוא ניפגע/ נעלב. אולי אם לפני הלידה היית מדברת איתו שאת מתכוונת לבקש מאמך לבוא למס´ ימים לעזור לכם ( ולא רק לך) - אולי הוא היה יותר מבין ופחות ניפגע. ואם בד"כ הוא עוזר לך אז יתכן והיה מציע פיתרון שאמא שלך תבוא לפחות ימים והוא יעזור קצת יותר בהתחלה אחרי הלידה. אבל גם עכשיו לא מאוחר לשבת ולדבר איתו. פעם קרה אצלנו שבעלי פגע באימי ( וכמובן שזה פגע בי ) בלי משים לב אז אני הסברתי לו את המצב והוא התקשר אליה והתנצל. בהצלחה והמון מזל-טוב.

 

[לאה_מ]

גלי יקרה

ראשית, מזל טוב להולדת בכורתך. המערכת הזוגית עוברת טלטלה קשה כאשר הזוג הופך לשלישיה. מנסיוני גיליתי, ולצערי בדרך הקשה, שמה שלא מדברים עליו לא מסתלק, רק מתעצם. אני מציעה לך לנהל שיחה מלב אל לב עם בן זוגך. את יודעת לתאר בבהירות את רגשותיך, ולדעתי חשוב שהוא יהיה מודע להם. כך גם הוא ירגיש בנוח לחלוק עמך את מה שהוא מרגיש, ותוכלו להבהיר כל אי הבנה או חשש שעלה אצל מי מכם. אני מקווה שבדרך זו יפתח בפניכם פתח לגלות פן חדש ונפלא ביחסים ביניכם.

 

[zimes]

שלום גלי, מזל טוב וברוכה הבאה

את במצב די טוב: בעלך מספר לך, בכינות, כשלא נעים לו עם אמך. אני מבינה את הצרך שלך להעזר בה, ובאותה מידה את הרצון שלו להיות רק אתכם ועם בתכם הראשונה. למען האמת - אני, באפיי יותר כמוהו מכמוך, ולכן רואה צרך "לדברר" אותו כלפייך. כמו שאני רואה את הדברים, בלידה הראשונה מוקמת משפחה. את, בעלך, והילדה. בעלך צריך להרגיש חלק ממשהו. הוא לא יכול להיות חלק ממשהו שקורה בין אמך ובינך. הוא לא יכול להרגיש בנוח עם אמך באותה מדה כמוך. בטח לא כשהיא גרה שבוע בביתכם, בטח שלא כשאתם במצב חדש, שטרם למדתם. שתי האמהות שלנו עזרו ועוזרות הרבה. שתיהן הצליחו, במילים ובמעשים, להרגיז את שנינו. אף אחת מהן לא היתה אצלינו מעל ליומיים רצוף, כי לא רצינו ליצור מצבים לא נוחים. עם הזמן אני לומדת לדבר עם חמותי, ובעלי לומד לדבר עם אמי. זה תהליך אטי וארוך. (הילדים קוראים. יש לי עוד משפט)

 

[zimes]

ומה שרציתי להוסיף -

כעת, לדעתי, עלייך לדבר עם בעלך ועם אמך. תסבירי לאמך שבעלך לא הרגיש בנוח כשאדם זר מסתובב בבית. מה לעשות - היא אמך, ולא אמו. אני מנחשת שעם השנים הוא יוכל להגיד לה דברים כאלה בעצמו. ועם בעלך תתחילו להקים משפחה. תתיעצי אתו כשאת מתלבטת בשאלה שקשורה לילדה, תבקשי ממנו שיעזור לך.

 

[גלי29]

תודה על התגובה

את צודקת ואני מבינה אבל אני זאת שבעקשתי מאמא שתבוא אני חשתי צורך בסיוע נוסף זה לא שהיא השתכנה לחודש בסך הכל שבוע והיא גם לנה בחדר של התינוקת כך שיכולנולהיות באינטימיות של שנינו בסך הכל היא השתדלה לא להציק לא כי היא מבינה טוב מאוד את המצב וכיון שהיא אשה חכמה שכבר עברה הרבה בחיים היא גם יודעת איך לא להתנהג כחמה טיפוסית סה"כ רציתי ממנו קצת אורח רוח סבלנות...התנהגות יותר בוגרת ואמא שלי נסעה הביתה והכל שב על מקומו בשלום אני מקווה שזה לא לכאורה או למראית עין אמי ובעלי שניהם טיפוסים סבלניים בעיקרון ומבינים את נפש הזולת אני מניחה שזה ישכח ויסלח בין שניהם פשוט לי סתם חבל שזה נגמר והשאיר חמיצות ומרירות באויר...

 

[_גלית_]

קודם כל ../images/Emo49.gif ../images/Emo20.gif

אני מסכימה עם כל מה שנאמר כאן. הגעתו של תינוק גורמת לאושר גדול אבל גם להופעה של מתחים ולהעמדת הזוגיות במבחן שהיא עוד לא עמדה בו בעבר. הכי חשוב: ל ד ב ר

על הכל

עם בעלך בעיקר, להסביר לו את החשיבות של אמא מבחינתך בימים האלה וגם אולי עם אמא, לנסות להסביר לה קצת את הקושי. זה קשה כשאין משפחה שקרובה גיאוגראפית לבית. גם אצלנו זה ככה, ואז כשההורים שלי באים הם נורא רוצים להשאר אבל אי אפשר כי הדירה קטנה...

. אחרי הלידה, היה ברור שאמא שלי לא יכולה להשאר, והיא דווקא נורא התגאתה איך אני ובן זוגי מסתדרים נהדר בלעדיה

, אני מודה שהיו ויש עדיין רגעים שהייתי מייחלת שאמא שלי תהיה בסביבה..

.

 

[אילנה של יובל ומיכל]

גלי יקרה ! היה לי עצוב לקרוא את מה

שכתבת, אבל במובן מסוים גם קינאתי בך.... אצל אמא שלי לעזור זו לא אופציה. כשהיא פה, זה רק מתחים ומריבות איתה ועדיף כבר בלי "העזרה". אני מאמינה שאמא שלך מבינה אותך ומבינה את בן זוגך. כמו שאמרת - אמא... ואמא יודעת דברים כאלה ומרגישה ומבינה. בן זוגך הרגיש כנראה שבמובן מסוים אמא שלך לקחה את התפקיד שלו והקשתה עליו ועליך ללמוד לבד איך מתפקדת משפחה. ודרך אגב, לא יודעת אם זה קשור, ואם זה מתאים, אבל בהורים וילדים של החודש הייתה כתבה על מחקר חדש בעניין "דכאון אחרי לידה" אצל גברים, ומסתבר שיש דבר כזה שבא לידי ביטוי בעצב, כעס, חוסר שקט, חוסר סבלנות, התכנסות עצמית, התנהגות תוקפנית וכו´.

 

[גלי29]

לאילנה

אני לא יודעת לגבי דכאון אחרי לידה כי ההתנהגות היתה כפי שתיארת אבל היא נבעה ישירות מהמצאותה של אמא שלי (אגב גם אם זו היתה אמא שלו זה לא היה משנה את התגובה) ומיד כשהיא עזבה הוא "חזר לעצמו" ביקשתי שיתקשר אליה ויגיד לה לחות תודה מין ניסיון שכזה לישר את ההדורים בדיעבד... אבל הוא פטר אותי בזה שאני כבר הודיתי לה...

 

[דיאנה1]

גלי, קודם כל מזל טוב ללידה

ראשית אשריך שיש לך אמא כל כך נפלאה! כל הכבוד על העזרה שהיא היתה מוכנה לתת לך ולהתאמץ בשבילה, להגיע במיוחד ולעשות מטלות שקשות לה בגילה. לגבי בעלך, אולי פשוט תסבירי לו שזה מאד קשה לטפל בתינוק ובבית זמן קצר כל כך אחרי הלידה, ותציעי שהוא, בהיותו גם הוא ההורה של התינוקת, יקח חלק בעניין, יקח כמה ימי חופש מהעבודה ויעשה את כל הדברים שכרגע קשה לך לעשות, כל מה שאמא שלך עשתה. לדעתי, אחרי יום אחד כזה הוא יתחנן בפניה שתחזור, ויהיה מלא הערכה לעזרה שלה. ואולי הוא יעשה את הדברים בשמחה, ואז לא יהיה כלל צורך בעזרה של אמא שלך.

 

[מירי,]

הערכה כן! להתפלל שהיא תחזור?

נו באמת... כל אחד רוצה עזרה זה נכון , אבל אני אויש שלי היסתדרנו בלי עזרה של אף אחד אחרי הלידות , ואיש שלי עושה הכל בכל מה שקשור לטיפול בילדים , מעולם לא חשבנו אפילו שאנחנו רוצים מישהו שיגור איתנו שבוע בבית. וזה לא שלא הייתי רוצה מישהו שיעזור לנו (ניקיונות בישולים וטיפול בנו ההורים ובתינוק שבוכה ´דווקא´ כשאנחנו שנינו כל כך עייפים) אבל לא מישהו שיגור איתנו יותר מ24 שעות של אירוח.

 

[גלי29]

לדיאנה אכן כל הכבוד מגיע לה ../images/Emo28.gif

והיא יודעת שאני מעריכה אותה מאוד היא תמיד היתה כזאת תמיד מוכנה לסייע ולא משנה במה זה כרוך מכשאחותי התחתנה בגיל צעיר ועד הגרושין של אחי תמיד ידענו שיש לנו כתובת לפנות כיון שכבר אני לבדי ודי מתפקדת (הודות לאמא שהשאירה בשולים ובית נקי ועזרה לי לקיים מין סדר יום ושיגרה לתינוקת אני אילו יכולה להכנס לפורום ולהשתפך....) אז אין צורך שהוא יקח ימי חופשה והוא עוזר לי בבית וגם עם התינוקת מאד מאד ואין לי תלונות עליו בכלל הצורך באמא היה בעיקר בטיפול היומיומי עם התינוקת היא הדריכה אני חיקיתי אותה בכל זאת היא גידלה אותנו 4 ילדים ואת בת אחותי שהיא כמו אחותינו ועזרה עם וד שני נכדים והיד עוד נטויה....

 

[tvas]

ברכות ועצות

היי גלי, ראשית - מזל טוב. אושר גדול עם חששות גדולים - טבעי, נורמלי, לגיטימי. אני חושבת שתמיכה (פיזית ונפשית) מכל אדם ומאמא בפרט זו הרגשה נפלאה ואני רק יכולה לברך על כך. יכול להיות שבעלך לא נהג כהלכה אבל תזכרי שגם הוא עבר תהליך "לידה". הוא לומד להיות אבא, פתאום הוא לא "הראשון" וגם אצלו מתעוררות תחושות ומחשבות שלא היו לפני כן. חשוב שתנסי להיות רגועה, שלווה והכי חשבו ללכת עם התחושות הפנימיות שלך. אנימאמינה שמכאן את יכולה רק להצליח. אם תזדקקי לעזרה, תמיכה עצה, אני אשמח לעזור. תפני מתי תרגישי צורך. האי מייל שלי - [email protected]

 

[מלכה ב.]

גלי, ראשית מזל טוב!!!

עצוב לקרוא על תחילת דרככם כמשפחה, אבל אני בטוחה שהמצב ישתפר.... ואם את גלי שאני חושבת שאת, אני קרובה אלייך, יש לך את מספר הטלפון ואת מוזמנת לנצל אותו. ספרי על הילדה. לילה טוב, מלכה.

 

[גלי29]

תודה מלכה זו אכן אני

וגדלתי בשנה הלידה היתה חויה והילדה מתוקה מאוד תודה על הנכונות לסייע אני בעד לקבל עזרה מכל מי שמוכן לתת עוד נדבר מבטיחה גל

 

[רותי ע]

כתבו כבר הכל אבל בכל זאת..

קודם כל מזל טוב

וזה לא קל להפוך מזוג למשפחה. ואם מוסיפים את המשפחה המורחבת זה עוד יותר קשה. כולם עם המון כוונות טובות אבל.. לוקח זמן עד שהמערכת מתחילה לעבוד חלק וכל אחד מוצא את מקומו. זה אולי לא מנחם עכשיו אבל הדברים ירגעו ויסתדרו. לכן חשוב לא להשאיר משקעים. לדבר ולרכך את האוירה. כי אמא מאוד מאוד חשובה. העזרה שלה מצילה ממש. אני יודעת את זה מנסיון. והבעל כמובן צריך לקבל את ההרגשה שהוא חלק חיוני למרות שלפעמים במהומת הימים הראשונים נדחק קצת הצידה. דברו ואל תזניחו. וגם..ברוכה הבאה אלינו ל

הוירטואלי החם שיצרנו כאן. את מוזמנת להתפקד כחברה מן המניין עם תאריך הלידה של הקטנה (שקוראים לה?) לרשימת ימי ההולדת של ילדי הפורום.

 

[ר-חלי]

מזל טוב מכל הלב

ואכן הכל או הרוב נאמר ואכן נתברכת באמא נפלאה שלמרות גילה היא עדיין יכולה לעזור לך - וזו באמת ברכה אם תסתכלי על מצבו של בעלך בנוסף לנאמר כאן הרי שהוא ממש נשאר לבדו 1. הנסיכה החדשה שבה כולם מטפלים 2. היולדת הצעירה שאותה כולם מפנקים 3. חמותו היא אורחת אז צריך "להתנהג יפה" והבעל המסכן - הוא ממשיך לעבוד כרגיל מגיע הביתה ובמקום שיפנקו אותו אולי הוא עוד צריך לשפוך את הזבל (הגדיר לי זאת אחד הידידים שלנו: "פעם הייתי בם היו שואלים אותי אתה רוצה קפה היום אני בא אומרים קח את הזבל לפח") - גם אני הייתי מתרגזת... וכן גם בעלי לא ממש מסתדר אם אמא (בערך אותן תלונות כמו אצלך) ואניחושבת שהיא האדם הכי נפלא בעולם.... כל טוב ושתדעו הרבה נחת מהילדה ובנוסף אני אחרי הלידות שלי רמת הרגישות הייתה כל כך גבוהה מכל דבר נעלבתי, או בכיתי והראיה של הדברים היא ללא פורפורציה - קחי לתשומת לבך

 

[גלי29]

לא נותר לי אלא לאשר ול ../images/Emo3.gif

 

[חגיתושתוש]

../images/Emo49.gif../images/Emo49.gif../images/Emo49.gif

ושמעכשיו הכל ילך יותר חלק... תגובתי דווקא שונה מהדברים שנאמרו פה - תסלחו לי כולן, אבל בזמן שכזה הבעל צריך לבוא לקראת האישה ולהבין אותה ולא להפך. האמא הצעירה, חוץ מההתמודדות הרגשית, של שני בני הזוג, גם צריכה להתמודד עם שינוי פיזי עצום!!!! ואם נוח לה שאמא שלה תעזור לה, אז ככה צריך להיות. לאחר הלידה אני עברתי לחודש לגור אצל ההורים שלי. לפני הלידה כשדיסקסנו את הנושא בעלי בהתחלה לא כ"כ הבין, אבל לאט לאט השתכנע בצורך שלי. ואחרי הלידה, שהוא ראה כמה שיותר טוב לי, ומטפלים בי ועוזרים לי עם הילדה, הוא כ"כ שמח על ההחלטה שלנו (למרות שלו היה מאוד קשה ובגלל המרחק הוא הגיע רק פעם ביומיים). מאחלת לכולן בעל כ"כ מתחשב.... גלי, כמו שכבר אמרו, חשוב לדבר לדבר ולדבר. גידול קל ונעים.